מכה לפרקליטות. בית משפט השלום בתל אביב שחרר ממעצר שני נאשמים מתוך שבעה בתיק סחיטה באיומים, וקבע כי לא היה צריך להיות מוגש נגדם כלל כתב אישום.
השופט בנימין הירשל דורון דחה את בקשת הפרקליטות למעצר עד תום הליכים, קיבל את בקשת הסנגור עו"ד ליאור שביט כי שני הנאשמים – מוחמד ג'מי (24) מגבע בנימין ודקל קריטי (45) מתל אביב – ישוחררו אפילו ללא מעצר בית. "מידת הזהירות", כתב השופט, "היתה צריכה להוביל (את הפרקליטות) להימנעות מהגשת כתב אישום בעניינם של שני המשיבים".
על הפרשה שנחקרה על ידי יאחב"ל להב 433 פורסם בהרחבה באתר "פוסטה".
כתב האישום הוגש ב-15 בינואר. במרכזו, סכסוך בין שני אנשי עסקים ישראלים (האחד מתל אביב והאחר מהרצליה) על הכנסות אתר הימורים באינטרנט שפועל מגיאורגיה, שהוביל לסחיטה לכאורה על ידי שבעת הנאשמים – תושבי יפו, אום אל-פאחם וכפר קאסם.
נטען כי הנאשמים דרשו 10 מיליון שקל בשם ארגון חרירי.
תחילת הפרשה כאשר איש עסקים מהרצליה הגיש תביעה בסך שמונה מיליון אירו נגד איש העסקים מתל אביב, שהיה שותפו במיזם ההימורים. בתביעה הוא טען, כי שותפו לשעבר נישל אותו מזכויותיו במיזם וגנב מיליוני אירו מהרווחים המשותפים.
בינתיים, צדדים אחרים לגמרי, ביניהם עבריינים מוכרים, התערבו בסכסוך. לפי הנטען, הם דרשו מאותו שותף באתר ההימורים שנתבע על ידי האחר, לשלם ולהעביר להם את "החוב" הנדרש בסך 10 מיליון שקל.
המתלונן שלכאורה נסחט הגיש תלונה במשטרה. לאחר חקירה הוגש כתב האישום נגד השבעה, בראשם אחמד צפורי מיפו.
מכתב האישום עולה כי המתלונן, היעד לסחיטה, מתגורר עם משפחתו בקומה העליונה בבניין בצפון תל אביב. לפי האישום, הנאשם אחמד צפורי הוביל חבורה של 11 גברים לבניין מגוריו של המתלונן וכולם ניסו לעלות במעלית לקומה העליונה – אבל הגישה אליה היתה חסומה.
הפרקליטות טוענת כי שניים מבין הנוכחים בחבורה היו כאמור הנאשמים ג'מי וקריטי. לפי כתב האישום, מאחר שחבורת הסוחטים לא הצליחו להגיע לביתו של המתלונן, צפורי ואדם נוסף התקשרו אליו מבחוץ ואיימו עליו: "תסתכל רגע מהחלון… אתה משחק אותה לא יודע… לקחת וואלה עשר מיליון, אמרתי לך יש לך יומיים להתקשר להסדיר נכון?".
רק שניים שוחחו בטלפון עם המתלונן – אבל לכל שבעת הנאשמים שזוהו לכאורה על ידי המשטרה בבניין, מיוחסות עבירות של קשירת קשר לפשע וסחיטה באיומים בצוותא.
לפי הנטען, כל הנאשמים הגיעו לביתו של המתלונן, כדי להטיל עליו אימה ולגרום לו לשלם את דמי הסחיטה.
ידעו או לא ידעו?
סנגורם של הנאשמים ג'מי וקריטי, עו"ד שביט, טען שאין בידי הפרקליטות תשתית ראייתית נגד לקוחותיו. הסנגור אמר כי אין כל ראיה ששני הנאשמים, שהיו לכאורה במקום עם צפורי והאחרים, הגיעו לבניין בכוונה לאיים על המתלונן, ואין גם כל ראיה שהם איימו בפועל.
לדברי הסנגור, אין ראיה המלמדת שהנאשמים האלה "קשרו קשר" עם האחרים, והפרקליטות לא הציגה ראיות בנוגע לסיבת הגעתם לזירה ולמודעותם לכלל המתרחש.
עו"ד שביט הוסיף וטען כי הפרקליטות מסיקה שהם היו שותפים עם האחרים לקשר הפלילי רק על סמך הגעתם עם אחרים לבניין והעלייה במעלית, על פי סרטוני מצלמות האבטחה בבניין. אבל הסנגור הדגיש שהפרקליטות לא הציגה שמץ ראיה לכך שהשניים ידעו על תוכן הדברים המאיימים שנאמרו על פי כתב האישום על ידי נאשם אחר.
עו"ד שביט העלה טענה מרכזית נוספת בדבר אכיפה בררנית: היו אחרים (חוץ משבעת הנאשמים) שנחקרו במשטרה בחשד שהיו בזירה, ואחד מהם אף זוהה לכאורה על ידי שוטר כדובר באחת השיחות המאיימות למתלונן, אך למרות זאת לא הוגש נגדו כתב אישום.
על כן, לטענת עו"ד שביט, הפרקליטות ביצעה אפליה אסורה ולא מוצדקת בין חשודים שונים בפרשה.
מנגד, נציג הפרקליטות טען שאין כל פגם בתשתית הראייתית, ואין מחלוקת ששני הנאשמים ג'מי וקריטי זוהו בבניין של המתלונן, כחלק מהחבורה, על פי זיהוי פנים וזיהוי פרטי לבוש.
לדברי נציג הפרקליטות, החבורה הגיעה יחד למקום מגוריו של המתלונן ב"טור מכוניות" וחזרה יחד בטור כזה, לאחר הדין ודברים (של אחרים בחבורה) עם המתלונן בטלפון.
לפי הפרקליטות, ניתן לראות במצלמות האבטחה בבניין שכל אחד בחבורה הסתיר פניו, ושני הנאשמים ג'מי וקריטי "לא נתנו כל הסבר מניח את הדעת" לגבי נסיבות נוכחותם בזירה.
לדעת התובע, בהיעדר הסבר כזה, ולאור השיחה המאיימת לכאורה שנערכה על ידי הנאשם האחר צפורי, יש להסיק שנוכחותם במקום נועדה לצורך קידום הקשר וביצוע מעשה סחיטה בצוותא נגד המתלונן.
בנוגע למעורב אחר שלא הוגש נגדו אישום, התובע טען שמזכר הזיהוי נשען על טעות בזיהוי.
מידת הזהירות
השופט הירשל דורון כתב בהחלטתו: "לאחר שצללתי למעמקי חומר החקירה, אני מוצא שיש ממש בטענות הסנגור. התשתית הראייתית בעניינם של המשיבים נשענת אך ורק על נוכחותם בזירה, בבניין, במעלית. המאשימה טוענת כי ניתן לכאורה לקשור אותם לקבוצת האנשים בראשותו של המשיב צפורי שהגיעה לבניין. לגישתי אלו הן ראיות נסיבתיות בלבד אשר אינן נתמכות בראיות נוספות".
השופט הדגיש: "אין כל עדות של מי מהמעורבים האחרים המפרט לעניין תכלית הביקור במקום, או המטרה הפלילית בגינה התכנסו המשיבים לכאורה בבניין. אין כל ראיה הקושרת את המשיבים לשיחות הטלפון המאיימות… אין כל תכתובת בין המעורבים המלמדת על תכלית הגעתם… אין כל היכרות בין המשיבים לבין המתלונן".
"צפייה בסרטוני האבטחה בהם נצפים המשיבים בבניין והאופן בו הגיעו לזירה, מעלים תמיהות לגבי נסיבות נוכחותם במקום", אמר השופט, "אך תמיהות אלו אינן יכולות לשמש תחליף לראיות פוזיטיביות שילמדו על ידיעת המשיבים בדבר תכלית התייצבותם. אין כל ראיה המלמדת על כך שמדובר בחבורה עבריינית מלוכדת שהתכנסה לצורך מטרה פלילית".
עוד צוין החלטת השופט, כי אין ראיה לשיחות שנערכו סמוך לאירוע בין הנאשם צפורי – לכאורה הרוח החיה – לבין הנאשמים האלה.
"טענת המאשימה לפיה כל בני החבורה בכניסה לבניין ניסו לטשטש את זהותם, אינה נוגעת לשני נאשמים אלה", ציין השופט, "על פי התמונות, הנאשם דקל קריטי דווקא חשוף פנים וכובע קסקט לראשו. דומה שחבישת הקסקט מלמדת יותר על בחירה אופנתית מאשר על ניסיון לטשטש פניו. מראה הפנים נראה בבירור בתמונות".
אתר חדשות פלילי
עורך דין פלילי מומלץ >>
לדברי השופט, אין הדבר דומה לנאשם צפורי אשר חבש קסדה על ראשו במעלית. "לא הוצגו ראיות המלמדות על מודעות המשיבים לשיחה המאיימת שערך צפורי למתלונן או לנסיבות הכוללות".
יתרה מכך, השופט קבע כי גם בטענת האכיפה הבררנית של הסנגור יש ממש: "התשתית הראייתית בעניינם של שניים-שלושה חשודים אחרים, אינה נופלת בעוצמתה מהתשתית הראייתית בעניינם של שני המשיבים שבפני".
השופוט הירשל דורון סיכם: "לטעמי מידת הזהירות היתה צריכה להוביל להימנעות מהגשת כתב אישום בעניינם של שני המשיבים".
השופט הורה על שחרור שני הנאשמים בתנאים מינימליים של הרחקה מהמתלונן ואיסור יצירת קשר, וכן הפקדת מזומן בסך 1,500 שקל וערבות צד ג'.
יצוין כי בעניינו של הנאשם אחמד צפורי, המיוצג על ידי עו"ד ווליד כבוב, טרם נערך דיון בראיות. הדיון ייערך בשבוע הבא.
