ראש יאח"ה ועוקבים מ"הסמויה" בתביעת בכיר בארגון פשע שנפגע בניסיון חיסול

בבית משפט המחוזי בתל אביב מתבררת בימים אלה תביעת נזיקין מעניינת, שרלוונטית מאוד לעיסוק התכוף לאחרונה בנושא החיסולים הפליליים:
האם קמה למשטרה אחריות למנוע חיסול או ניסיון חיסול של אלמוני, בהינתן, שהיה מידע מודיעיני מוקדם על הכוונה לחסל את אותו אלמוני?

במקרה הזה מדובר בסכסוך שהיה בפרדס כץ בשנת 2012, בין אנשי ארגון הפשע אבי רוחן לבין משפחת בראנץ.
במקביל לעסקים החוקיים של שתי הקבוצות (רוחן: שיווק קרמיקה, חומרי בניין ומוצרי מכולת, בראנץ: סיטונאות ירקות), שתי הקבוצות גם הפעילו קווי הלוואות וגביית חובות מתחרים. במסגרת התחרות בינהם הטונים עלו עד כדי כך שבמשפחת בראנץ החליטו לפגוע בארגון רוחן באמצעות ירי על אחד מבכירי הארגון אז, חנן קרקוקלי.

המידע על הסכסוך, ואפילו על הכוונה לפגוע בקרקוקלי, היה ידוע היטב לבלשי יאחב"ל שניטרו אז את ארגון רוחן. ראש זרוע חשיפה אז ביאחב"ל, נצ"מ אלי מקמל, היום תנ"צ ומפקד היחידה הארצית לחקירות הונאה בלהב 433, הורה להזהיר אישית את שני הצדדים מפני פגיעה הדדית – בטלפון ובמשרדי היחידה. יאחב"ל גם הפעילו את יחידת המעקב "הסמויה" כדי לעקוב אחרי קרקוקלי, שנחשב למומחה חבלה של ארגון פשע אבי רוחן, וכאמור היה בעצמו יעד לחיסול.

ב-2 דצמבר 2012 שתי עוקבות ועוקב של "הסמויה" היו בתצפית על קרקוקלי, ובמקביל היה בסביבה כוח עזר – בלשים מן המניין של יאחב"ל.

סמוך לשבע בערב קרקוקלי נכנס למספרה ברחוב ז'בוטינסקי בבני ברק, פינת רחוב נורדאו, והנהג שלו המתין במכונית מאזדה בסמוך.

ב-18:57 העוקבים של "הסמויה" הבחינו באופנוע עם שני רוכבים חשודים סמוך למספרה, הם דיווחו על מספר הרישוי למוקד העיקוב, כדי שיבדקו את זהות הבעלים של האופנוע.
רגע לפני שהתקבלה התשובה, קרקוקלי נראה יוצא מהמספרה בדרך לרכב שלו, אבל אז הוא נראה בורח לפתע ובעקבותיו רץ אחד מרוכבי האופנוע עם אקדח שלוף כשהוא יורה בו.

קרקוקלי מעד ונפל באמצע רחוב ז'בוטינסקי הסואן.
היורה התקרב עד אליו, ירה בו עוד מספר כדורים עד שהנשק נתקע, ואז חבר לשותפו שהמתין על האופנוע. יחד הם נעלמו בסמטאות פרדס כץ, שם הם התפצלו, אחד עלה לרכב מילוט ויצא מהשכונה מזרחה למחלף גהה, והשני הצליח להעלים את האופנוע ונעלם.

– איפה היו כל הצוותים שעקבו אחרי קרקוקלי?
– לפחות שלושה עוקבים של "הסמויה", ועוד שני צוותים של בלשי יאחב"ל שנתנו גיבוי במרחק 100 מטר מקרקוקלי?
– מדוע העוקבים והעוקבות שהבחינו ברוכב האופנוע רץ עם אקדח לא שלפו אקדחים, או לפחות צ'קלקה כחולה?

במשך שתיים עד ארבע דקות לפחות לא היה זכר לכמעט 10 אנשי משטרה שהיו במשימת שטח מול היעד, קרקוקלי, שנותר שרוע ומדמם על הכביש.

בזמן שעוקבי "הסמויה" נותרו באלמוניותם, לא נחשפו ולא הגישו עזרה, התבררה בקשר המשטרתי זהות הבעלים של האופנוע – אחד האחים בראנץ.

כך, במקביל לדרמה ברחוב הכי סואן במדינה, כאשר התברר לבלשי יאחב"ל כי החשודים בירי מזוהים עם משפחת בראנץ, והתברר ההקשר ליעד קרקוקלי, הבלשים "תפשו את הראש".
הם גם התעשתו במהירות והחלו לדלוק אחרי רכב המילוט מפרדס כץ לכיוון כביש 1, אבל האחים בראנץ והמסיע שלהם נעלמו להם, ואותרו רק מאוחר יותר אותו הלילה בזכות מידע מודיעיני.

קרקוקלי פונה לבית חולים במצב קשה כאשר הוא מנוקב כדורים, ואילו האחים בראנץ שנעצרו הואשמו בניסיון רצח.
במשפט, הפרקליטות התקשתה להוכיח את הזהות של היורה ברמה הנדרשת עד שבסופו של דבר הצדדים הגיעו להסדר. השניים הורשעו בחבלה חמורה בלבד, ומי שייחסו לו את הירי, ערן בראנץ, הורשע גם בנשיאת נשק. ערן בראנץ נשפט לשבע שנים, והאח אבירם לשלוש שנים.

"הסמויה" בפעולה
בינתיים בין בני ברק לפתח תקווה, קרקוקלי התאושש והבין ש"הסמויה" וכל בלשי יאחב"ל שהיו בעקבותיו לא מנעו את הירי עליו. מבחינתו, זה לא שהם סתם התרשלו אלא שהם התעלמו בציניות מהכוונה של האחים בראנץ לחסל אותו.

באמצעות עו"ד דני כהן הוא הגיש תביעה בה הטיל את עיקר האחריות לפגיעה הקשה בו על המשטרה ועל יחידת העוקבים.
את התביעה נגד המשטרה והאחים בראנץ שהורשעו בירי, קרקוקלי הגיש בשנת 2019, זמן קצר אחרי השחרור של ערן בראנץ מהכלא, ממש על סף תקופת ההתיישנות.

בתביעה הוא טוען כי המשטרה ידעה על הכוונה לפגוע בו לפחות חודשיים לפני האירוע, ואף תיעדה את הכוונה של האחים בראנץ לבצע זאת עם אופנוע ואקדח.
"במהלך המעקב זיהו העוקבים את האחים בראנץ אורבים לתובע, 'מסתכלים בצורה חדה וממוקדת' לכיוון המספרה בה שהה התובע (ציטוט מדו"חות המעקב)… העוקבים הבחינו בהם מתכוונים לפגוע בתובע ואף היו עדים להתרחשות האירוע עצמו…

"למרות שהעוקבים היו חמושים באקדחים", נטען בתביעה, "למרות שהם ידעו על הכוונה של האחים ברנץ לפגוע בקרקוקלי, למרות שהם זוהו אורבים לתובע, למרות שהעוקבים היו עדים בזמן אמת לאירוע שנמשך מספר דקות, הם לא עשו מאומה כדי למנוע את ההתרחשות ולא התערבו בנעשה כדי להקטין את הפגיעה בתובע…".

בהקשר זה אפשר להפנות לדברים שכתב ראש צוות העוקבים של "הסמויה" על העוקבת שהיתה איתו ברכב ושלפה את אקדחה למראה ההתפתחות הדרמטית. "הפעלתי שיקול דעת ואסרתי על העוקבת שהיתה לצידי לבצע ירי… מדובר בצומת סואנת… ביצוע ירי בלתי מובחן עם הישמע היריות, ללא שדה ראייה, היה עלול לפגוע בחפים מפשע".

כדי להוכיח את מודעות המשטרה והעוקבים לסכסוך בין בראנץ לבין קרקוקלי עורכי הדין עושים שימוש בחומרי החקירה מתיק הירי, שם מופיעים ציטוטים ממידעים מודיעינים מפורטים של המשטרה, על הכוונה של האחים בראנץ לחסל את קרקוקלי, כאות אזהרה לראש הארגון רוחן ואחייניו, האחים בית עדה.

כך למשל, "ביום רביעי בערב הגיע לפרדס כץ חנן קרקוקלי יחד עם ג'ורג' בית עדה (המנוח), רכובים על אופנוע וחמושים באקדחים, כדי לפגוע בערן בראנץ בעקבות הסכסוך עם בית עדה… ערן הבחין בהם ונמלט".

במזכר מודיעיני נוסף נכתב, כי "בהמשך לסכסוך בין משפחת בית עדה למשפחת בראנץ, העניינים מתחממים. האבא ציון בראנץ המכונה שמיל ביחד עם ילדיו ערן ואבירם, מתכוונים להגיב בפגיעה במשפחת עדה לפני שמשפחת בית עדה יפגעו בהם…

"ערן בראנץ הביא אופנוע כבד מספר רישוי … שאיתו מתכוונים לבצע את הפגיעה… אבירם בראנץ מסתובב בשעות הלילה עם אקדח עליו… הוא יודע שאנשי בית עדה מסתובבים ליד הבית שלו ומתכוונים לפגוע בו… משפחת בראנץ מתכוונים לפגוע בחנן קרקוקלי המשתייך למשפחת בית עדה כי הוא עושה אש… וכדי שמשפחת בית עדה תגיע איתם לסולחה…".

התובעים מעלים בתביעה עשרות שאלות לצוותי העוקבים מהסמויה ויאחב"ל, איך זה שכל כך הרבה בלשים בשלושה צוותי מעקב לא מנעו את הירי, לא עכבו את האחים בראנץ על האופנוע, לא מנעו את הירי עליו כאשר היה שרוע פצוע על הרצפה בעוד היורה יורה בו שוב ושוב, עד למעצור, ואז חבט בו בראשו עם הכת של האקדח.

מידע מודיעיני – כללי או קונקרטי?
עורכי הדין ליאת גור וניר גנצ'רסקי מהמחלקה האזרחית בפרקליטות מחוז תל אביב, בניהולה של עו"ד אורנה פורגש, טוענות בכתב ההגנה, כי "הנזק נגרם על ידי ערן בראנץ שבעקבות סכסוך בין ארגוני פשיעה וכוונות פגיעה הדדיות ירה בו וגרם לפציעתו".

באשר לאחריות המשטרה עמדת הפרקליטות היא כי יש לדחות את התביעה. "המדינה טוענת לאשם תורם מצד התובע, שבחר להיות מעורב בפעילות עבריינית מסכנת חיים, ובין היתר בחר להסתכסך עם האחים בראנץ ואף לנסות לפגוע בהם פיזית.

"הציפייה לפיה על המשטרה לשמש מאבטחת פרטית לכל אדם הנמצא בסכסוך עברייני, וכן להצליח למנוע כל מעשה ירי ותקיפה, גם כשהם נעשים תוך שניות ברחוב הומה וחשוך, היא בלתי מציאותית… המשטרה משקיעה משאבים רבים במיגור הפשיעה ובצמצום האלימות ברחובות להם אחראי גם התובע במעשיו העברייניים. מסיבה זו עקבה המשטרה אחריו… לא כל פשע ניתן למניעה בזמן אמת, לא כל שכן אירוע שאין עליו ידיעה קונקרטית ומתרחש תוך שניות…
"יש לשקול היטב האם משאבי הציבור המוגבלים צריכים להיות מופנים לפיצויו של מי שביודעין עוסק במעשי פשיעה ושנמצא עמוק בסגנון חיים עברייני…"

קו ההגנה המרכזי של הפרקליטות הוא, שהעוקבים הבחינו באופנוע החשוד עם שני המתנקשים דקותיים לפני הירי, הם ישר ביקשו פרטים עליו, אבל עד שהפרטים הגיעו בקשר המשטרתי כבר בוצע הירי. עוד נטען, כי מהידיעות המודיעיניות עלה שהיתה ידיעה לגבי הצטיידות ערן בראנץ באופנוע שחור אבל במועד האירוע היורים היו רכובים על קטנוע לבן.

עו"ד כהן יחד עם עו"ד צ'רלי סבג שהצטרף לתביעה מבקשים להטיל על המשטרה והעוקבים את נטל הראיה להוכיח, כי הנזק שנגרם לתובע לא היה באחריותם.
מנגד, הפרקליטות טוענת כי במקרים בהם אין ידיעה מוחשית וקונקרטית לגבי העבירה העומדת להתרחש, נטל הראיה להוכיח שהיה מחדל הוא על התובע.

לפיכך, מעבר לניתוח האירועים בארבע הדקות הקריטיות בזירת הירי, כפי שצפוי להיות בחקירת העדים על דוכן העדים, שאלה מהותית נוספת שתהיה במוקד המשפט היא, האם הידיעה שהאחים בראנץ מתכוונים לפגוע בקרקוקלי היתה ברורה ונהירה לעוקבים ולבלשים בשטח?

בפרקליטות טוענים כי ידיעות מודיעיניות כלליות אינן מהוות ידיעה קונקרטית לגבי ביצוע פשע במועד ובמקום מסוימים, ואינן יכולות להוות עילה למעצר מנע (של האחים בראנץ על האופנוע). מספר פעמים לאורך כתב ההגנה מודגש כי בניגוד לטענות התובע, על כך שהמשטרה היתה מודעת היטב לכוונת האחים בראנץ לפגוע בו, לא היו למשטרה ידיעות קונקרטיות וספציפיות לגבי כוונה לפגוע בו באותו היום ובאותו המקום.

ניפגש בערעור?
הפרקליטות תיארה בהרחבה את מאבק המשטרה בארגוני הפשיעה, ובהקשר הזה צירפה לכתב ההגנה תצהירים של העדים אשר יעידו במשפט בניסיון להדוף את התביעה נגד המשטרה.

בין העדים יעלו ויופיעו בשבועיים הקרובים, ראש יאח"ה תנ"צ אלי מקמל, שבזמן האירוע היה ראש זרוע חשיפה של יאחב"ל, ומחזיק תיק ארגון פשע אבי רוחן.
עוד יעידו, שני סגני ניצבים מיאחב"ל דאז קצינים ושוטרים שהיו בכוח התגבור בשטח, אבל גולת הכותרת היא שתי העוקבות מ"הסמויה" וראש צוות העוקבים של היחידה, שיעידו בבית המשפט מאחורי פרגוד.

הדיונים יתקיימו באולמה של השופטת אורנה לוי מבית משפט המחוזי בתל אביב בשני ימי הרביעי הקרובים, 25 פברואר ו-4 מרס.

בדיון האחרון, שבו נדונו פרטי העדים והעדויות הצפויות, עו"ד סבג נקלע לעימות עם השופטת לוי, העניין הוא שהעימות הזה לא נכלל בפרוטוקול. לטענתו, השופטת לוי בתגובה לדברים שלו אמרה, "בערעור תרשום הכל", ואילו הוא שנזעק מהאמירה השיב לה, "הערת בית המשפט היא חמורה בעיניי, בית המשפט למעשה הביע את דעתו בתיק וחרץ את גורלו טרם התחיל להתנהל".
לפיכך עו"ד סבג הגיש בקשה לתיקון הפרוטוקול ברוח זו, וביקש להוסיף גם ציטוט מאמירת התובע, קרקוקלי, בעקבות האמירה של השופטת, "אני מבין שמשפט צדק כבר לא יהיה לי כאן".

השופטת לוי הסכימה לצרף לפרוטוקול את ההתבטאות של התובע קרקוקלי על הרגשתו שאין משפט צדק, אבל היא דחתה את בקשת הסנגור לתיקון הפרוטוקול בנימוק שהדברים הוצאו מהקשרם. לטענתה, הדברים שאמרה התייחסו להחלטה שלה על דחיית בקשת הפסלות שהגיש הסנגור, ואז היא אמרה את הדברים הבאים שלא נכללו בפרוטוקול: "יהיה פסק דין, יהיה ערעור".
השופטת הדגישה כי כוונתה היתה להחלטת הפסלות ולא להחלטה שלה לגבי המשפט כולו.