בית המשפט לענייני משפחה בירושלים דן בתביעה לחידוש קשר בין אב המתגורר בארה"ב לבין בנו הקטין, כבן 7.5, המתגורר עם אימו בישראל. לטענת האם, האב עזב את ישראל בפתאומיות תוך הפרת צו עיכוב יציאה מן הארץ, באמצעות דרכון מזויף וזאת לאחר שניסה, כך נטען, לחטוף את הקטין.
האם, שיוצגה על ידי עו״ד ניר כחלון, טענה כי מאז עזיבתו, האב כמעט שאינו מקיים קשר רציף עם בנו, אינו משלם את מזונותיו באופן ממשי (לטענתה שילם "שקל אחד בחודש". לדבריה, הצטברו לחובתו חובות כבדים: כ-125,000 ₪ חוב מזונות בתיק הוצאה לפועל וכן חוב רכושי בסך של כ-526,595 ₪.
עוד נטען כי האב לוקה בנפשו, ניתק את הקשר עם הילד פעם אחר פעם לאורך השנים וכי בסמוך לעזיבתו את הארץ, עלו חששות ממשיים לניסיון חטיפה נוסף של הקטין והעברתו למדינה שממנה לא ניתן יהיה להשיבו. על רקע זה, ניתן צו למניעת גילוי פרטי מוסדות החינוך של הקטין לאב.
לטענת האם, רצונו של האב בקשר "חופשי" ולא מפוקח מעורר חשש, כי מטרתו האמיתית היא איסוף מידע והכשרת הקרקע להוצאת הקטין מהארץ בניגוד לדין.
במסגרת ההליך, הוגש תסקיר עו״ס לסדרי דין, שממנו עלה כי הקשר בין האב לקטין היה לאורך השנים לא עקבי, לא יציב ורצוף ניתוקים ממושכים ביוזמת האב.
צוין כי בינואר 2023, כאשר הקטין היה בן ארבע וחצי, יושמה לראשונה המלצה ללינה אצל האב. פחות מחודש לאחר מכן, עזב האב את הארץ לארה״ב ללא הודעה מוקדמת וללא פרידה מהקטין.
להערכת העו״ס, היעלמותו הפתאומית של האב מחיי בנו, ללא הסבר וללא תהליך פרידה מסודר, גרמה לקטין פגיעה רגשית משמעותית. עוד הודגש כי האב לא שלח מתנות בחגים או בימי הולדת וכי גם משפחת האב אינה מקיימת קשר עם הילד.
העו״ס המליצה על חידוש קשר מצומצם ומוגן בלבד, באמצעות שיחות וידאו במרכז קשר, בתדירות קבועה, בצירוף ערבויות כספיות למקרה של ניתוק קשר נוסף וכן הפניית הקטין לטיפול רגשי במימון האב.
האם הסכימה להמלצות התסקיר, אך ביקשה להתנות את יישומן במספר תנאים: הפקדת ערבויות כספיות משמעותיות שיבטיחו את רציפות הקשר; מימון טיפול רגשי ואבחון פסיכודיאגנוסטי לקטין על ידי האב; ותשלום חוב המזונות ותשלום שוטף מעתה ואילך.
האב, שיוצג על ידי עו״ד יגאל זנדר, התנגד למסקנות התסקיר. לטענתו, האב הפגין הורות טובה ולא נשמעה כל ביקורת על תפקודו ההורי. לדבריו, הקשר עם הקטין התחזק לאחר שהותרו הלינות והוא המשיך לשמור על קשר עם בנו גם לאחר עזיבתו את הארץ.
סיפורים נוספים במדור המשפחה >>
עורכי הדין לענייני משפחה >>
האב הטיל את האחריות לנתק על האם, טען שהיא מסיתה את הקטין נגדו ומנכרת אותו וכי העו"ס התעלמה מכך ובחרה לצדד בעמדת האם. האב התנגד נחרצות להפקדת ערובה כספית, שלדבריו אין לה תקדים.
עוד התנגד לכך שהקשר יתקיים באמצעות שיחות וידאו במרכז קשר וטען כי מדובר בקשר "מאולץ" שאינו מספק וכי יש לאפשר לו קשר חופשי ובלתי מפוקח עם בנו.
עמדה קורבנית
השופט משה בראון אימץ את המלצות תסקיר העו״ס במלואן (6.1). בפסק דינו הדגיש: "ככלל, מעמדו של תסקיר כמוהו כמעמד של חוות דעת מומחה. כאשר מדובר בטובת הילד הכלל הוא אימוץ המלצת המומחים, אלא אם קיימים טעמים כבדי משקל לסטייה ממנה."
השופט בראון מתח ביקורת חריפה על התנהלות האב: "ניכר כי האב אינו נוטל כל אחריות לנתק הקיים בינו לבין בנו. הוא מתבצר בעמדה קורבנית, מטיל אחריות מוחלטת על האם ומתעלם מהנזקים הקשים שנגרמו לקטין בהיעלמותו מחייו".
עוד צוין כי האב אינו מתייחס כלל לפגיעה בקטין הנובעת מאי־תשלום המזונות: "לא ניתן להפריד בין הקשר לבין תשלום המזונות. שני הדברים שלובים זה בזה ומהווים חלק אינטגרלי של טובת הקטין."
השופט דחה את מתקפות האב על העו״ס לסדרי דין וציין כי ניסיונו להטיל דופי בתסקיר במקום ליטול אחריות מעורר חשש ממשי לחזרה על דפוסי ההיעלמות בעתיד.
בסופו של יום קבע בית המשפט מתווה מדורג וזהיר: בשלב ראשון יתקיים קשר של שיחות חזותיות קבועות דרך מרכז קשר בתדירות שבועית. לאור התפתחות הקשר והתמדת האב ניתן יהיה לבחון את הרחבת הקשר בעתיד.
ההסדר הותנה ב־הפקדת עירבון בסך 90,000 ₪ להבטחת רציפות הקשר של האב עם הבן ולמימון טיפול לקטין; סילוק חוב המזונות ותשלום שוטף מעתה ואילך; העו״ס תגיש תסקיר עדכני בתוך שישה חודשים, לצורך בחינת המשך והרחבת הקשר
הערת הכותבת: פסק הדין מדגיש כי הזכות לקשר הורי אינה זכות מוחלטת והיא מותנית באחריות, ביציבות ובדאגה אמיתית לטובת הילד. כאשר הורה נעלם מחיי ילדו, אינו משלם מזונות ואינו מפגין לקיחת אחריות, בית המשפט רשאי ואף מחויב להציב תנאים ברורים, גם אם הם חריגים, כדי להגן על הקטין.
* הכותבת, עו"ד דפנה לביא, היא עורכת דין לענייני משפחה ומרכזת מדור המשפחה באתר "פוסטה"
