הצדדים נישאו בשנת 2006 והביאו לעולם שישה ילדים, מתוכם חמישה קטינים: 17, 13, 11, 7 ו-3. במהלך נישואיהם, ניהלו אורח חיים דתי ורמת חיים גבוהה במיוחד.
המשפחה התגוררה בדירת פנטהאוז יוקרתית באזור הדרום והחזיקה בנוסף דירת נופש בצפון הארץ. חיי הנישואין עלו על שרטון באפריל 2025. מאז, האם מתגוררת עם הילדים בדירת הפנטהאוז, בעוד האב מתגורר בנפרד. לטענת האב – בדירת הנופש; לטענת האם – בדירה שכורה במרכז הארץ עם בת זוג חדשה.
במאי 2025 פתחה האם בהליך ליישוב סכסוך, שלא הבשיל להסכמות. ביולי הגישה בקשה לצו הגנה, בטענה כי האב איים עליה תחת השפעת סמים. ההליך הסתיים בהסכמה על הרחקה ממנה, אך לא מהילדים. נקבע, כי האב יפגוש בילדיו באירוע בר המצווה של הבן וכך אכן היה.
באוגוסט 2025 הגישה האם תביעות בעניין האחריות ההורית וזמני השהות, לחלוקת הרכוש ולמזונות ילדים ומזונות אישה. במסגרת ההליך, עתרה לפסיקת מזונות זמניים. בהחלטה מיום 19.9.25 נקבע, כי בשלב זה יעמדו המזונות הזמניים על סך של 20,000 ₪ לחודש, עד להשלמת נתונים נוספים בעניין המדור.
האם, שיוצגה על ידי עו"ד לורי גייזלר, טענה כי אינה עובדת מזה שנים רבות, מאחר שהייתה אחראית לגידול ששת הילדים, בעוד שהאב נשא בפרנסת הבית ובהרחבת עסקיו. לדבריה, האב אף הפיק תלושי שכר פיקטיביים על שמה, אף על פי שמעולם לא עבדה בפועל בחברות שבבעלותו.
עוד טענה, כי לא ניהלה חשבון בנק עצמאי והייתה תלויה בו כלכלית באופן מלא. לדבריה, במהלך הנישואין נהג האב להעביר כ-120,000 ₪ לחודש לצורכי המשפחה, אולם עם פרוץ המשבר חדל מהעברת כספים, ביטל כרטיסי אשראי והוראות קבע, לרבות תשלומי המשכנתא.
לטענת האם, האב בעל מניות במספר תאגידי נדל"ן ששווים מיליוני שקלים ומנהל כיום אורח חיים חילוני ופזרני, שכולל הוצאות של רבבות שקלים על מותגי יוקרה, מסעדות, נסיעות וסמים.
לדבריה, חיי המשפחה התנהלו ברמת חיים המזוהה עם שכבת האלפיון העליון: דירת פנטהאוז יוקרתית, דירת נופש בצפון הכוללת בריכת שחייה פרטית ושני סוסים בחווה סמוכה, רכבי יוקרה, חופשות תכופות בחו"ל במחלקת עסקים, רכישת תכשיטי יוקרה והעסקת עוזרת בית קבועה בעלות של כ-9,000 ₪ לחודש.
האם העמידה את צרכי חמשת הקטינים על סך של 37,160 ₪ לחודש. הם כוללים: מזון, ביגוד, היגיינה, חינוך, בריאות, חוגים, בילויים ונופשים. בנוסף, עתרה למזונות אישה בסך 25,000 ₪ לחודש ולנשיאה מלאה בהוצאות הבית, המסתכמות בכ-54,300 ₪.
האב, שיוצג על ידי עו"ד שי שמחיוב, טען כי דרישות האם מופרזות ונטולות תימוכין. לדבריו, האם עבדה בעבר כמעצבת דירות באחת החברות שבבעלותו והשתכרה כ-25,000 ₪ לחודש וכן מחזיקה בהכשרות בקוסמטיקה רפואית ואיפור מקצועי. עוד טען, כי בעבר ניהלה עסק מצליח למכירת בגדי ים וכי גם כיום יש לה הכנסות שאינן מדווחות ומשכך אינה זכאית למזונות אישה.
האב אישר, כי הוא איש עסקים ובעל חברות בתחום שיווק והשכרת נדל"ן, אך טען כי על החברות רובצות הלוואות והתחייבויות במיליוני שקלים. לדבריו, מאז משבר הקורונה ומבצע "חרבות ברזל", נקלע התחום לקשיים. חלק מהחברות נסגרו או מצויות בהליכי סגירה והוא עצמו חדל למשוך משכורת מאז יוני 2025.
שבעה חשבונות בנק
השופטת ענת אלפסי, מבית המשפט לענייני משפחה באשדוד, הזכירה כי מזונות זמניים נועדו לשמר את המצב הקיים וכי בשלב מקדמי זה אין מקום להיכנס לעובי הקורה.
עם זאת, עיון בנתונים שהוצגו העלה תמונה כלכלית שונה מזו שתיאר האב. השופטת ציינה, שהאב מנהל מספר תאגידים בתחום הנדל"ן, כאשר פעילותם והיקף הכנסותיו טרם נחשפו במלואם. בנוסף, קיימים נכסי נדל"ן הרשומים על שמו ובינהם מחצית מדירת המגורים, דירת נופש וקרקע נוספת וכן הערות אזהרה לגבי נכסים נוספים הקשורים לחברותיו.
עוד עלה, כי האב מנהל שבעה חשבונות בנק ומחזיק זכויות בתשעה תאגידי ביטוח, פנסיה, גמל וקרנות השתלמות. עיון בדפי האשראי הצביע על הוצאות חודשיות של עשרות אלפי שקלים ומכאן הסיקה השופטת, כי מצבו הכלכלי איתן דיו והכנסתו הפנויה עומדת לכל הפחות על 80,000 ₪ לחודש, לאחר ניכוי צרכיו האישיים.
עוד פרטים במדור משפחה >>
עורכי הדין המובילים לענייני משפחה >>
באשר לאם, נקבע כי אף שאינה עובדת כיום, יש לה כושר השתכרות וכי ניתן להניח שתוכל להשתלב בעבודה בהכנסה של כ-6,000 ₪ לחודש – סכום שיספיק לכיסוי צרכיה האישיים, אך לא יהווה הכנסה פנויה. לפיכך, נדחתה תביעתה למזונות אישה, אך נקבע כי האב יישא במלוא החיוב במזונות הילדים.
השופטת אלפסי קבעה, כי זמני השהות שנקבעו (פעמיים בשבוע) אינם מתקיימים בפועל כסדרם ולפיכך, אין מקום להפחית מחלקו של האב במזונות.
נוכח רמת החיים הגבוהה שבה הורגלו הילדים, נקבע כי צרכיו של כל אחד מחמשת הקטינים יעמדו על 4,000 ₪ לחודש, ואילו מזונות הבן הבגיר יועמדו על 1,400 ₪ לחודש. סך כל המזונות: 21,400 ₪.
רכיב המדור ואחזקתו הועמד על 11,000 ₪ לחודש, כאשר חלקם של הילדים עומד על 60% (6,600 ₪). באשר ליתרת רכיב המדור בגובה 4,400 ₪ לחודש – "מדובר ברכיב שבו חבים שני ההורים, שווה בשווה, 20% כל אחד מהם, ישירות לבנק למשכנתאות".
בסופו של יום חייבה השופטת אלפסי את האב בתשלום מזונות חודשיים בסך כולל של 28,000 ₪ עבור חמשת הקטינים והבן הבגיר.
* הכותבת, עו"ד דפנה לביא, היא עורכת דין לענייני משפחה ומרכזת מדור המשפחה באתר "פוסטה"
