"העולם כולו נמצא בסלולרי; היחידה שלא נמצאת במכשיר היא משטרת ישראל. משנת 2006 המשטרה מבקשת סמכויות לבצע חיפושים סמויים בטלפונים, להוציא תוכן ממכשירים בלי ידיעת בעליהם, אבל היא לא מקבלת אישורים מהמערכת החוקית והמשפטית.
"העדכון האחרון בחוק האזנות סתר היה ב-1995. הפער מול ארגוני הפשיעה הולך וגדל. המשטרה עיוורת, עם חקיקה ארכאית ופחות ופחות סמכויות. הפשיעה לא מחכה לנו".
כך מסבירים גורמים במשטרה את הזינוק חסר התקדים של מאות אחוזים באירועי הרצח והפשיעה החמורה בשנים האחרונות, ומה שיותר חמור את הקושי שלהם לפענח פשעים אלה.
"בלי כלים טכנולוגיים אין אפקטיביות. הצעות חוק לביצוע חיפוש סמוי ועדכוני חוק האזנת סתר תקועים בכנסת כבר 20 שנה, והמחוקק לא מאשר.
"המשטרה נאלצת לקחת כלים (להאזנה) ולסרס אותם, זה אומר שקנינו F15 אבל הורדנו לו את הכנפיים ונסענו איתו בכביש".
עד 2016 היו 110 מקרי רצח בממוצע בשנה. היום המספר גבוה פי שלושה.
לפי המודיעין המשטרתי, הדימום של השנים האחרונות התחיל בפיצול ארגוני פשע במגזר הערבי אשר השתלטו על סצינת הפשע, לאחר שמרבית הארגונים ה"יהודיים" קורקעו.
כיום, יש למעלה מ-20 ארגוני פשיעה מקומיים במגזר ולכל ארגון גדול הסתפחו כנופיות מקומיות, הוקמו קואליציות אבל גם אופוזיציות ומכאן מלחמות החיסולים האינסופיות.
ארגונים התפצלו לחלקים, כך למשל משפחת הפשע חרירי התפלגה לשניים (וויסאם מול נאסר), אותו כנ"ל במשפחת הפשע ג'רושי שהתפלגה (איסמעיל מול זייד), והיקפי האלימות עלו אקספוננציאלית.
גם בני משפחה נורמטיביים, מורים ואפילו רופאים, נרצחו ושילמו את מחיר הסכסוכים.
אגב, במשטרה למדו שפיענוח תיקי רצח לא מפרק ארגוני פשיעה, כי ה'חייל' שביצע את הרצח מוחלף למחרת. מה שמפרק את הארגונים זו החדרת סוכנים, גיוס עדי המדינה, פיצוח של תיקי סחיטת דמי חסות ותיקים הנוגעים בראשים ובציר הארגוני.
בהקשר זה אמר גורם במשטרה: "בנינו תיק מדהים נגד נאסר חרירי על סחיטת קרקעות, אבל הוא קיבל עונש מאסר לא ארוך והנה נאסר חרירי שוב בחוץ כבר אחרי שקיבל שחרור מנהלי בשבוע האחרון. בקרוב נרגיש את השפעתו המחודשת".
במשטרה מסבירים כי ארגוני הפשיעה הפכו יותר מסוכנים בגלל הצפת המדינה בנשק. "בגבול המזרחי והדרומי יש אוטוסטרדה של הברחות אמל"ח, בזכות קפיצת המדרגה של הרחפנים המעופפים", אומר גורם במשטרה. "זיופים של רובי אם 16 נכנסים לארץ בכמויות דרך הגבולות, ואלו כלים שיורים והורגים".
בנוסף, נמשכת זליגת תחמושת מהצבא. האחריות על יירוט רחפנים בגבולות מוגדרת כאחריות צה"ל והמשטרה מסייעת, אבל הרשויות מתקשות בסיכול, בעוד הרחפנים משתכללים כל העת ומצויידים בכלים נגד לוחמה אלקטרונית המקשים על איתורם.
התוצאה, אם פעם העבריינים היו יורים ברובה קרלו מאולתר – היום בזירות רצח המשטרה מוצאת רכבים שרופים שהושארו בזירה לפעמים עם הנשקים בתוכם. ממש אין בעיית היצע.
קל יותר להעביר כסף
השפעה נוספת של הקפיצה הטכנולוגית העולמית בשנים האחרונות, מעבר לרחפנים ולציוד מתוחכם היא, שלארגוני הפשיעה אין קושי לממן אירועי רצח, אין להם בעיה של נזילות.
לכך תרם הרבה עולם הקריפטו, שנכנס חזק לארגוני הפשיעה, בזכות "דור האלפא" של בני ה-20, מסביר גורם במשטרה.
בשנים האחרונות יש מטבעות וירטואליים "יציבים" אשר שינו את השוק. כשארגון פשע רוצה להוציא רצח – הוא מעביר מטבע וירטואלי דרך צ'יינג' לאנשי הביצוע.
ה-USDT למשל הוא מטבע קריפטו שצמוד לדולר, זה נותן לעבריינים ביטחון שהכסף יחסית יציב.
הקלה נוספת יש לעבריינים בזכות הבינה המלאכותית, שמאפשרת להאיץ הונאות ולתמוך בהן, ולהגדיל את האפיקים הפיננסיים של הארגונים.
אחד הערוצים החביבים עליהם למשל הוא אתרי פורקס, פלטפורמות להשקעות פיקטיביות.
קלות העברת הכסף בקריפטו היא גם אחד ההסברים לכך שמתגלים לפתע כל כך הרבה "מרגלים" שמבצעים פעולות בהנחיית סוכנים של איראן.
המטבעות עוברים לארנק מוצפן, בלי שצריך להיפגש בבית קפה אי שם, ובלי להעביר מזוודות של כסף.
גורם במשטרה אומר כי למשטרה יש יכולת טכנולוגית "לשבת" על רשת הקריפטו (בלוקצ'יין) ולהגיע למבצעי העסקאות, אבל החלק הקשה יותר הוא דווקא האישורים המשפטיים.
ברשת הבלוקצ'יין ההעברות בין ארנקים גלויות. הדבר הסמוי הדורש פיצוח הוא, למי שייכים הארנקים האלקטרוניים.
לשם כך וכדי לענות על כל שאלה, המשטרה מבקשת גישה לחשבונות ווטסאפ ולאפליקציות סלולר, שבהן נמצא כמעט כל מידע רלוונטי.
טכנולוגיות וחיסולים מתחת לאף
המשטרה מתלוננת על נוקשות מערכת המשפט, אבל כלי רוגלה כמו פגסוס המושתל בטלפונים ומבצע מעקבים וחיפושים מרחוק, הופעל ללא בקרה ובחריגה מצווי בית משפט.
התוצאה היא, שמאז פרסום פרשת "פגסוס" בכלכליסט בחודש ינואר 2022, היועמ"ש אביחי מנדלבליט השעה את השימוש ב"רוגלות" והיועמ"שית גלי בהרב מיארה לא אישרה את חידוש ההפעלה עד היום.
היועמ"שית בהרב מיארה דרשה לאשר חוק שיסדיר את הפעלת הרוגלות בכל עבירות הפשע החמורות (באישור שופט כמובן), אך הממשלה דרשה להסיר מרשימת היעדים שעליהם ניתן להפעיל רוגלות תיקים של עבירות שוחד, בהם החשודים הם נבחרי ציבור.
כך, לא אושר חוק ואין הפעלת רוגלות על שום סוג עבירה, גם תיקי רצח ופשיעה חמורה נלקחו כ"בני ערובה" על ידי הפוליטיקאים שדואגים למשילות מהזווית שלהם בלבד.
"אתה לא יכול לנצח זירת קרב מול העבריינים בלי כלים. השיטה הטכנית הישנה של האזנת סתר בטלפון הקווי כבר לא רלוונטית", אומר גורם במשטרה.
הכל קורה כיום בטלפון הסלולרי, עבריינים מעבירים זה לזה באפליקציות השונות תמונות של יעדים לחיסול, תמונות של מטענים, אמל"ח שרוצים למכור או להעביר.
המשטרה יכולה לעלות על התקשורת הזו, רק אם היא תופסת פיזית את המכשיר, כי אמצעי ההאזנה נלקחו ממנה.
כדי להאזין בזמן אמת ולפצות על אמצעים שנלקחו על ידי היועצים המשפטיים, והפוליטיקאים חסידי הרפורמה המשפטית, המשטרה נאלצת להשקיע משאבים הרבה יותר גדולים מסובכים ומסורבלים. למשל, התקנת "האזנות נפח" שמחייבות חדירה פיזית לרכב או לבית, עסק וכדומה.
כל אלה במקום "חדירה מרחוק" באמצעות האזנה טכנולוגית זמינה ונגישה שהיא קלה לביצוע.
"כשארגוני הפשע מצטיידים בטכנולוגיה, השוטרים עובדים עם פטיש ואיזמל", אומר על המצב הזה גורם במשטרה.
הפיתרון הוא הגברת חיכוך עם עבריינים באמצעים מסורתיים כמו הצפת אזורים מדממים במפקדות משימתיות של שוטרים ולוחמי מג"ב שמתחככים בעבריינים כל יום, אבל עם מידע חסר על תוכניותיהם.
התוצאה היא עשרות חיסולים מתחת לאף.
בלי כלים טכנולוגיים אי אפשר להגיע למי שעומד מאחורי עבירות, הרשתות החברתיות נותנות יותר ויותר כלים לאנונימיזיציה של עבריינים – למשל, פדופילים שמסתתרים מאחורי דמויות פיקטיביות.
החוק לא מתייחס לענן
רוב המידע המתועד נשמר כיום ב"ענן". נניח ומצלמה תיעדה אירוע פלילי חמור – במקרים רבים התיעוד לא יישמר בהארד דיסק שלה, אלא עולה ישירות לענן של חברות הטכנולוגיה.
הבעיה היא שהחוק לא מתייחס לעננים הללו. החוק מקנה סמכות למשטרה רק בתחום ישראל, אבל הענן הוא מחוץ לתחומי המדינה. כך, ישנם תעודים לאירועים חמורים שהמשטרה לא יכולה לשים עליהם יד כי הם שמורים בענן אי שם. (בהסתייגות: במקרים מסויימים לאחר תפיסה פיזית של טלפון בתי המשפט מאשרים צו חיפוש בענן – אבל היישום תלוי בגורמים נוספים, כמו מיקום השרתים והמדינות.
בעתיד הקרוב, רוב ה"תקשורת" על רשתות הסלולר תהיה בין מכונות.
גם את התקשורת הזו יהיה חשוב למשטרה ליירט, כאשר ה"מכונות" ישמשו לביצוע עבירות.
למשל, רחפנים המשמשים להברחות ואירועים פליליים אחרים מופעלים מרחוק באמצעות תקשורת מחשב: "שיחה" בין שלט רחוק לפלסטיק המעופף.
כדי להשתלט על הכלי המשטרה חייבת לחדור לתקשורת בין הרחפן לשלט, אבל החוק לא מתייחס להאזנה לתקשורת בין מכונות או מחשבים.
גורם ברשות האכיפה אומר, כי "האתגר הכי גדול של המשטרה בהקשר הזה הוא בציר המשפטי. הבעיה העיקרית היא שהחקיקה לא מתקדמת 20 שנה והמשטרה לא מקבלת סמכויות. דיונים על חיפוש סמוי החלו בכנסת ב-2006 אבל עד היום החוק לא אושר. לארגוני הפשיעה יש כבר חיל אויר (רחפנים), אבל למשטרה יש רק ווקמן. היכולות שהמשטרה מקבלת מנוונות".
(פרסום ראשון ב"פוסטה" על שימוש ארגוני פשיעה ברחפנים: ארגון מוסלי מגיב? מטען חבלה שהושלך מרחפן התפוצץ מעל פרדס דכה.)
במשטרה מודעים למחדלי הפגסוס כפי שנקבעו גם השבוע על ידי מבקר המדינה. ההסבר שם הוא, שעקב חוסר ההתאמה עם החוק לא ניוונו מספיק את הכלים (רוגלות) – לא מיקדו את הרוגלות ביכולות המותרות בלבד, ללא היכולות האסורות: פתקים, אנשי קשר, יומן, כפי שהיה בחקירה של יניב זגורי.
"ביצענו ניוון לתוכנות שקנינו אבל התברר שלא מספיק", מסביר גורם משטרתי המעורה בתחום הסייבר. "גם בהולנד ובמדינות אחרות נמצאו חריגות, שם כתבו דו"חות ותיקנו, אבל אפשרו למשטרה להמשיך לעבוד. כאן בארץ הכלים נלקחו מאז ינואר 2022 עם הפרסום ב"כלכליסט. צריך לבקר את המשטרה, אבל אחרי שנותנים לה לעבוד. אנחנו עדיין מצליחים לתפוס אירועים על בסיס סיגינט (האזנה), אבל מה שנדרש זו טעות של העבריין – שידבר בשיחה גלויה, או טעות אחרת. מי שנוטים לעשות את הטעויות, אלה ה'חיילים' ולא הבכירים בארגונים.
"היום העבריינים מצפצפים עלינו, הם עושים שם הכל (בסייבר) כשאנחנו לא שם. מצד אחד אנחנו צריכים לתת דין וחשבון על רמות הפשע והרצח שעלו בצורה בלתי נסבלת, מצד שני הידיים שלנו קשורות".
פוסט מורטם
ומה משיבים במשטרה על הדו"ח החמור של מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, שמצא כי הכלים הטכנולוגיים שהפעילה, לא קיבלו כלל אישור משפטי?
"דוח המבקר הוא פוסט מורטם" (ניתוח לאחור), יישמנו את דרישות ועדת מררי, תיקנו את כל הליקויים עד סוף 2023".
בעקבות דו"ח מררי הוקם צוות חדש של משפטנים בחטיבת הסייבר, שמפקח על כל כלי טכנולוגי ומבצע בקרות על צווים. בכל חודש המשטרה מוציאה דו"ח על האזנות סתר ליועמ"שית.
גם בדוח מבקר המדינה נכתב: "במחלקת הייעוץ המשפטי של המשטרה נוספו תקנים למשפטנים העוסקים בתחום הסיגינט-סייבר… המשטרה ביצעה התאמות טכנולוגיות וניוונים של יכולות, כדי שהשימוש העתידי לא יחרוג מסמכויות… המשטרה הרחיבה את הפירוט בדיווח העיתי ליועמ"ש לממשלה כך שיכלול גם את שם הכלי הטכנולוגי שבאמצעותו בוצעה ההאזנה. היעוץ המשפטי מעורב כבר בשלב הרכש או הפיתוח של הכלי הטכנולוגי.
"לשם כך, עיגנה המשטרה נהלים חדשים. אישור השימוש בכלים טכנולוגיים מועבר לבחינת נציגי יועמ"ש המשטרה בצירוף חוות דעת טכנולוגית, חוות דעת משפטית ובה פירוט מקור הסמכות של המשטרה להשתמש בכלי, הנחיות עבודה למפיק התוצר ולמפעילי הכלי. לאחר קבלת האישור המשפטי המשטרתי, מועבר עדכון לגורמי הייעוץ המשפטי לממשלה".
המבקר ציין עוד: "החקיקה בתחום האזנות סתר אינה מסדירה את סמכויות המשטרה בעידן הטכנולוגי הנוכחי, אף על פי שאלו נחוצות לה באופן קריטי כדי למלא את תפקידה. להשעיית השימוש בכלי הטכנולוגי יש השפעות ישירות על יכולתה להמשיך ולהילחם בפשיעה החמורה בכלל ולטפל בפשיעה הגואה במגזר הערבי בפרט".
