באתר "פוסטה" דווח בסוף השבוע שעבר כי הוגשה הצהרת תובע בתיק רצח הנער בן ה-15 נביל ספיה בכפר יאסיף.
כעת, לבית המשפט המחוזי בחיפה הוגש על ידי פרקליטות המחוז כתב אישום בתיק, נגד בשאר חואמדה (24) מאבו סנאן.
חואמדה עצור מאז ה-10 בדצמבר אשתקד. כתב האישום מייחס לו עבירות רצח בכוונה בנסיבות מחמירות, ניסיון לרצח, נשיאה והובלת נשק, ואיומים.
לפי כתב האישום, ב-26 בנובמבר אשתקד, בערך בשעה 21:28, מ' והנער בן ה-15 שהו סמוך לחנות משקאות בכפר יאסיף. ספיה ישב במושב הימני הקדמי ברכב שחנה ליד החנות, בזמן שדלת הרכב הימנית הקדמית היתה פתוחה. מ' עמד מחוץ לרכב סמוך אליו.
הפרקליטות טוענת כי הנאשם ואדם נוסף (מכונה בכתב האישום "האחר") הגיעו למקום על אופנוע; האחר נהג, והנאשם ישב מאחור נושא אקדח טעון במחסנית וכדורים.
מכתב האישום עולה כי השניים האטו ועצרו סמוך לרכב, ואז הנאשם ירה לפחות חמישה כדורים לעבר מ' בכוונה לגרום למותו. אחד הקליעים פגע בטעות בגבו של ספיה, שנפל ארצה.
כוחות הצלה פינו את הנער למרכז הרפואי לגליל בנהריה, שם נקבע מותו בערך בשעה 22:00 באותו היום. מ' נפגע בלחיו ופונה גם הוא לקבלת טיפול רפואי. לרכב נגרמו חורי ירי ונשברו שמשותיו.
מכתב האישום עולה, כי לאחר הירי נמלטו הנאשם והאחר על האופנוע. כדקה לאחר מכן, ברחוב 111 בכפר יאסיף ובזמן שנסעו נגד כיוון התנועה, הם נתקלו ברכב שבו נסעו בני זוג.
הפרקליטות טוענת כי הנאשם נופף באקדח לעבר בני הזוג ואיים עליהם לנסוע לאחור, והם נהגו לפי הוראתו, בעוד שהוא והאחר המשיכו בבריחה.
אתר חדשות פלילי >>
עורך דין פלילי מומלץ >>
כתב האישום נשען על לא מעט ראיות, ביניהן עדותו של מ', וצילומי אבטחה שתיעדו את הירי והאיומים על בני הזוג, כמו גם את מסלול הקטנוע עד שהגיע סמוך לבית באזור.
לפי הפרקליטות, ניתן לזהות את פני הנאשם שלבש חולצה זהה לזו שלבש הרוכב היורה בזמן הירי.
בנוסף נטען, כי הנאשם נראה משליך את החולצה לשטח פתוח כ-100 מטר מביתו, והחולצה נתפסה על ידי המשטרה.
בתיק גם התכתבות ווטסאפ בין הנאשם לבין חברו. החבר עדכן את הנאשם על שוטרים שביקשו מצלמות, בעוד שלפי הנטען – הנאשם הורה לחבר לפרק את ההארד-דיסק שעליו נשמרו הצילומים.
איכון הטלפון של הנאשם מראה כי הוא היה סמוך לזירה כמה דקות לפני הירי.
מלבד כתב האישום הוגשה בקשה להאריך עד תום ההליכים את מעצרו של הנאשם, נעדר עבר פלילי המיוצג על ידי עו"ד תומר נוה. מהבקשה עולה כי בחקירותיו הראשונות הכחיש הנאשם את המיוחס לו וטען שאינו זוכר אם היה בבית או בעבודה בזמן האירוע.
בהמשך החקירה שמר הנאשם על זכות השתיקה, ולטענת הפרקליטות – כאשר עומת עם הראיות הוא לא נתן הסברים.
