בית משפט השלום ברמלה זיכה טכנאי רפואי בן 64 מהצפון, מביצוע מעשה מגונה בצעירה אשר ליוותה את בת זוגה לבדיקה רפואית.
השופטת רבקה גלט לא השתכנעה כי עדויות המתלוננת ובת-זוגה אשר העידו בפניה, אכן משקפות את המציאות.
מנגד, השופטת התרשמה כי גרסת הנאשם עקבית ומהימנה.
כתב האישום של הפרקליטות תיאר אירוע שהתרחש ביוני 2022.
צעירה הגיעה למרפאה כדי לבצע בדיקת הולכה עצבית (EMG) לאחר תאונת דרכים שעברה.
את המטופלת, ליוותה בת-זוגה בת 25.
בכתב האישום נטען כי במהלך הבדיקה שאל הטכנאי הרפואי את השתיים שאלות על הזוגיות שלהן, והעיר הערות בעלות גוון מיני: "אפשר להצטרף אליכן לשלישיה?… אני אפריד ביניכן".
עוד נטען בכתב האישום, כי הטכנאי הרפואי העביר את ידו על גופה של המתלוננת (בת הזוג של המטופלת), מהכתף ומטה, לאורך הגב ועד הישבן.
עוד נטען כי בסיום הבדיקה, הוא הציע לשתי הצעירות להזמין אותן לארוחת ערב.
הפרקליטות טענה כי מעשיו בוצעו לשם גירוי מיני, וכי יש להרשיעו בעבירה של מעשה מגונה.
הנאשם, באמצעות סניגורו עו"ד בניהו חביביאן, כפר במיוחס לו מכל וכל.
בתשובתו לכתב האישום, הוא אישר כי השתיים היו במרפאתו, אך טען כי לא נגע במתלוננת במכוון ולא השמיע הערות מיניות.
הנאשם הסביר כי הצעתו לארוחת ערב נבעה מאווירה טובה, ומהיכרות מוקדמת עם השתיים שנבדקו אצלו בעבר, וייתכן כי נוצר מגע מקרי ובלתי מכוון בשל תנאי הצפיפות בחדר.
המתלוננת ובת זוגה העידו בבית המשפט. המתלוננת תיארה את תחושת הלחץ שחוותה: "הייתי עם שמלה פרחונית שחורה, והוא נגע בי (מעבירה כף יד ימין על כתף וזרוע שמאל). פחדתי, קפאתי ורציתי רק שהבדיקה תסתיים".
מנגד, הנאשם העיד בנחרצות על חפותו ואמר: "לא משהו שאני עשיתי ונוגד את הערכים שלי… 38 שנים בבית חולים… ואף פעם לא הייתה תלונה". הוא הוסיף בכאב כי הטענות נגדו הן "זדוניות" וכי מעולם לא עשה דבר כזה.
השופטת רבקה גלט בחנה לעומק את הגרסאות המנוגדות, ומצאה כי למרות שהמתלוננת ובת זוגה העידו בכנות, התגלו סתירות מהותיות ופערים בין הגרסאות שלהן, ובין העדויות שמסרו במשטרה ובבית המשפט.
במהלך חקירתו הנגדית של הסנגור, עו"ד בניהו חביביאן, התבלטו הקשיים בעדויות של המתלוננת ובת הזוג.
השופטת גלט ציינה כי הגרסה של כל אחת מהן לא היתה עקבית, ואף סתרה את גרסתה של חברתה ביחס לאופי המגע שביצע הנאשם, וביחס לדברים שאמר.
כך למשל בעדות בבית המשפט, המתלוננת טענה כי הנאשם שאל האם יוכל להצטרף אליהן, אך לא ציטטה את המילה "שלישיה", בניגוד לנטען בכתב האישום, ועולה כי מדובר בפרשנות לכאורה לדבריו.
המתלוננת אף הדגימה בעדותה פעם אחר פעם נגיעה בצד גופה השמאלי, בעוד שבחקירתה במשטרה טענה כי הנאשם נגע בכתפה הימנית, והמגע שהדגימה ספונטנית לא תאם את האמור בכתב האישום.
התרשמותה של השופטת מעדות הנאשם, לעומת זאת, הייתה כי מדובר בעדות עקבית, נחרצת וללא סתירות פנימיות.
השופטת קבעה בהכרעת הדין כי לא הוכח שהנאשם השתמש בביטויים מיניים מובהקים, וקיים ספק ממשי אם המגע שתואר אכן היה בעל אופי מיני מכוון, או שמדובר במגע אגבי שפורש בטעות ככזה.
בנוסף, בית המשפט ציין כי הבדיקה נערכה בחדר קטן וצפוף מאוד, נתון התומך באפשרות של מגע מקרי.
השופטת התרשמה כי המתלוננת הייתה שרויה בלחץ ובחרדה כבר בתחילת הבדיקה, בין היתר בשל העיתוי שחל במהלך מבצע ביטחוני, וייתכן שסערת הרגשות הובילה לפרשנות מחמירה מצדה של האירוע.
אתר חדשות פלילי >>
עורך דין פלילי מומלץ >>
בסופו של דבר, נקבע בהכרעת הדין כי המאשימה לא הצליחה להוכיח מעבר לספק סביר את קיומה של כוונה מינית מצד הנאשם. "המסקנה העולה ממארג הראיות היא כי עדויות המתלוננת היו אותנטיות… אלא שבחינת הראיות לעומקן מעלה חשש לקיומו של פער דרמטי בין חוויתן הסובייקטיבית לבין המציאות שהתרחשה בחדר הבדיקה", כתבה השופטת גלט.
"לאור הספקות המשמעותיים שהתעוררו הן לגבי היסוד העובדתי והן לגבי היסוד הנפשי הנדרש בעבירת מין, לא ניתן לבסס הרשעה פלילית על בסיס התשתית הראייתית שהוצגה, ויש לזכות את הנאשם מהעבירה".
