אתר "פוסטה" חשף לאחרונה כי שני חשודים נעצרו בחשד למעורבות בסחיטה בעיר רחובות.
הבוקר, בתום חקירת ימ"ר מרכז, הוגש לבית המשפט המחוזי בלוד כתב אישום נגד השניים, המייחס להם סחיטה באיומים וגביית דמי חסות (5 ינואר).
כתב האישום הוגש על ידי הפרקליטות נגד הקבלן עודד מויאל (52) מטבריה ונגד יוסף ג'רושי (53) מג'ואריש שברמלה.
הרקע: שתי חברות בנייה קבלניות חתמו באוגוסט 2022 על הסכם עם חברת יזמית של פרויקטים בנדל"ן, לפיו יבצעו עבורה פרויקט תמ"א 38 בעיר רחובות.
מכתב האישום עלה כי לאחר פרוץ מלחמת "תרבות ברזל", בשל הסגר שהוטל על השטחים והקושי באיתור פועלים בענף, מויאל התבקש על ידי בעלים של אחת החברות הקבלניות להצטרף לעבודה באתר בכדי לסייע באיתור עובדים.
מספר חודשים לאחר מכן נקלעה אחת החברות לקשיים כלכליים ולא הצליחה לעמוד בהתחייבויות שיצרה. על כן פנה בעלי החברה לבעלי החברה היזמית וביקש הלוואה של מיליון שקל לטובת המשך הפרויקט וקידומו.
בתחילת נובמבר 2024 נחתם הסכם הלוואה בין הצדדים, במסגרתו הוסכם שהחברה היזמית תעביר סכום נוסף של מיליון שקל לחברה הקבלנית. כערבות אישית לצורך מתן ההלוואה, הוסכם שתירשם הערת אזהרה לטובת החברה היזמית על זכויות במגרש ברמת גן, הרשום על שמו של בעלי החברה הקבלנית.
בהמשך, למרות ההלוואה שניתנה, החברה הקבלנית פרשה מהפרויקט והותירה אחריה חובות כספיים הכוללים בין היתר סכומי כסף שונים שלא שולמו על ידה כנדרש לחלק מהספקים שעבדו באתר.
נטען כי בתקופה זו נהג הנאשם ג'רושי לשהות באתר לעיתים תכופות, והיה מעורב ביישוב סכסוכים שנגעו לספקים שונים שעברו באתר.
לפי כתב האישום, הנאשמים קשרו קשר לסחוט סכומי כסף מהיזמים בתואנת שווא לפיהן הם חייבים כספים לספקים שונים שעבדו בפרויקט, על אף שהנאשמים ידעו שאין ליזמים חוזים ישירים מול הספקים ואין להם חובות בקשר לפרויקט.
מכתב האישום עולה, כי לאחר פרישת החברה הקבלנית מהפרויקט הגיע אחד מבעלי החברה היזמית לאתר, ופגש לראשונה במויאל שהציג עצמו כנציג החברה הקבלנית והורה לבעלי החברה היזמית כי מעתה "הכל ייעשה דרכו".
האיש ציין בפני מויאל שאינו מכיר אותו וכי הוא עובד רק מול מי שחתום מולו על חוזה. בתגובה, כך נטען, מויאל איים עליו: "לא תהיה לך ברירה אתה תדבר איתי… מאחוריי עומדים משפחת ג'רושי ומשפחת חרירי".
בכתב האישום נטען כי במקביל, על מנת להמשיך בעבודות בפרויקט, ב-23 במרס אשתקד חתמה החברה היזמית חוזה תיקון הסכם בכל הנוגע לעבודות הבנייה. הוסכם בין היתר על הגדלת תקציב הפרויקט בסכום נוסף של כ-2.5 מיליון שקל, שיועבר על ידי היזמים לבנק המלווה.
בנוסף, החברה הקבלנית התחייבה לשלם כל תשלום שיידרש על ידי כל ספק/קבלן/עובד שביצע עבודות בפרויקט עבור שתי החברות הקבלניות. בנוסף הוסכם באותו חוזה על היעדר תביעות בין הצדדים.
בד בבד, שני הנאשמים המשיכו את עבודתם באתר.
לפי כתב האישום, כשלא הצליחה החברה הקבלנית לעמוד בכל הוצאות והתחייבויות הפרויקט, היא הפסיקה את עבודתה באתר (18 ספטמבר 2025).
באוקטובר פנה בעלי החברה הקבלנית לבעלי החברה היזמית בבקשה לקבלת תשלום נוסף בסך מיליון שקל. משלא הצליחו הצדדים להגיע להסכמות, החברה הקבלנית הודיעה על הפסקת עבודתה באתר לצמיתות.
מכתב האישום עולה כי ב-29 באוקטובר אשתקד הגיע מויאל למשרדו של בעלי החברה היזמית ברחובות, ודרש ממנו מיליון שקל. כשסירב, נטען כי מויאל איים: "תוסיף לי מיליון שקל, אתה כנראה לא מבין שבלי אישור שלי לא ייכנס אף קבלן לאתר בפרויקט".
נטען כי היזם סירב והשיב שאינו מכיר אותו, ובתגובה ענה מויאל: "תעשה מה שאתה רוצה". אחר כך עזב את המקום.
נוכת הזמן שחלף ועל מנת להמשיך לבנות את הפרויקט, היזמים יצרו קשר עם קבלן ממשפחת אלשמאלי.
נטען כי סמוך לאחר מכן יצר מויאל קשר טלפוני עם הקבלן ממשפחת אלשמאלי, והודיע לו שאינו יכול לעבוד באתר, שכן הוא (מויאל) בעל הפרויקט וחייבים לו כספים על עבודה שעשה.
הפרקליטות טוענת כי בתחילת נובמבר נערכה פגישה בה נכחו מויאל, הקבלן ממשפחת אלשמאלי והיזמים, ובמהלכה הודיע מויאל שיפסיק את העבודה באתר. נטען כי הוא דרש מהיזמים לשלם 400 אלף שקל לטובת חוב שלטענתו נוצר לספקים, ודרש להסיר את הערת האזהרה שנרשמה על הנכס של בעלי החברה הקבלנית ברמת גן.
מכתב האישום עולה כי בעלי החברה היזמית סירב להסרת הערת האזהרה, אך למען קידום הפרויקט ובשל איומיו ופעולותיו של מויאל "לעצור את העבודה", הוא הביע נכונות להעברת תשלום לצורך החוב הנטען לספקים, על אף שאינו מחויב לעשות זאת, ולמרות שהיזמים אינם חבים בתשלום חוב כלשהו לספקים השונים.
נטען כי מויאל התרצה ובתגובה אמר: "אני אדאג שלא יגיע אף ג'רושי או חרירי לאתר", ואישר שיאפשר את המשך העבודה באתר החל מאותו יום.
למרות ההסכמות הללו, העבודה באתר לא חודשה.
מכתב האישום עולה כי ב-11 בנובמבר פנה בעלי החברה היזמית לקבלן ממשפחת אלמשאלי על מנת לבדוק מדוע לא החל לעבוד, וזה בתגובה העביר את הטלפון לנאשם מויאל ששהה לצידו.
עוד נטען, כי בעל החברה היזמית פנה למויאל ושאל אותו מי הוא ומדוע הוא מפריע לו לעבוד, ובתגובה איים מויאל: "עד שלא תשלם ועד שלא תסדיר את הכסף, אף אחד לא ייכנס לעבוד, לא הבנת?".
בתגובה, בעל החברה היזמית הודיע שיפנה למשטרה, ואילו בהמשך לשיחה הודיע הקבלן ממשפחת אלשמאלי שאין בכוונתו להתחיל לעבוד כקבלן בפרויקט.
בכתב האישום נטען כי בהמשך פנו היזמים לקבלן נוסף ממשפחת מנצור, שנתן את הסכמתו להמשיך את העבודות באתר, וב-16 בנובמבר הביא פועלים.
אלא שלפי כתב האישום, עם הגעת הפועלים יצר הנאשם ג'רושי מספר פעמים קשר עם הקבלן, הציג את עצמו בשמו המלא, הורה לו להפסיק את העבודות בשל כספים שלטענתו היזמים חייבים, ודרש ממנו להיפגש אתו ועם מויאל.
בפגישה זו, כך נטען, הנאשמים העבירו לו את דרישותיהם מהיזמים על מנת שיאפשרו להם את המשך העבודות.
הפרקליטות טוענת כי למחרת, בשל דרישת הנאשמים מהקבלן החדש, הוא הגיע לפגישה עם היזמים ומסר להם את הדרישות שהוצגו לו על ידי הנאשמים, הכוללות בין היתר תשלום חובות בסך 540 אלף שקל והסרת הערת האזהרה.
עוד נטען, כי בהמשך העביר הקבלן החדש לבעלי החברה היזמית את דרישת הנאשמים להעביר תשלום מיידי בסך 21,240 שקל לאחד הספקים בגין חוב לכאורה, "על אף שחוב כזה אינו קיים בפועל והנאשמים ידעו זאת", טוענת הפרקליטות.
בנוסף נטען כי הנאשמים דרשו שבעל החברה היזמית ישלם את תמורתן של ארבע המחאות על שם חברה קבלנית מהעבר, בסך של 75 אלף שקל כל אחת. הנאשמים טענו כי ההמחאות לא נפרעו בעסקים שונים למתן שירותי מטבע. "זאת למרות שהנאשמים ידעו כי המחאות אלו נפרעו ולא קיים חוב בגינן", טוענים בפרקליטות.
לפי כתב האישום, החל מה-18 בנובמבר ובמשך עשרה ימים עבד הקבלן החדש באתר. בהמשך, משסרב בעל החברה היזמית להמשיך ולמלא את יתר דרישות הנאשמים, הנאשם ג'רושי הגיע לאתר ודרש מהפועלים לעזוב את המקום. בשל כך הודיע הקבלן שאינו מתכוון להמשיך לעבוד באתר.
אתר חדשות פלילי >>
עורך דין פלילי מומלץ >>
מכתב האישום עולה כי בשלב זה פנו בעלי החברה היזמית לקבלן נוסף, ממשפחת שעבאן, כדי שימשיך את העבודות באתר. מספר ימים לאחר מכן, כך נטען, התקשר ג'רושי לשעבאן עמו יש לו היכרות מוקדמת, ודרש ממנו שלא יחל בעבודה עד שבעלי החברה היזמית "יסגרו את החובות".
ב-7 בדצמבר שלח שעאבן פועלים לאתר וכאשר ג'רושי הבחין בכך, הוא ניגש אליהם ודרש: "אל תעבדו באתר יש לי בעיה עם הכסף". הפועלים עזבו את המקום.
נטען כי בהמשך, במהלך פגישה בין שעאבן לבין הנאשמים, הם דרשו ממנו לחכות מספר ימים עם תחילת העבודה באתר. לאחר דין ודברים הם אפשרו לו לשלוח פועלים לאתר למחרת היום, לצורך ביצוע עבודות בטיחות דחופות.
הפרקליטות מוסיפה וטוענת כי ב-9 בדצמבר נערכה פגישה במשרדי החברה היזמית בנוכחות הנאשמים ושעאבן, שבמהלכה הטיח בעל החברה היזמית בפני הנאשמים כי אין לו כל חוזה מולם, וכי החובות שהם מבקשים תשלום בגינם אינם שלו.
נטען כי מויאל אמר שהוא שותף של החברה הקבלנית מהעבר, והוסיף שישנן חובות באתר בסך 540 אלף שקל.
ג'רושי, כך נטען, הבהיר שהיזמים חייבים כסף ומואיל הוסיף כי ככל שירצו לשלם במזומן, הוא יוכל להסתפק ב-400 אלף שקל בלבד ל"סגירת החוב".
כאשר סירב בעל החברה היזמית לשלם וציין כי יפנה למשטרה, הנאשמים קמו ועזבו, ובסיום הפגישה נעצרו.
התשתית הראייתית שגיבשו חוקרי ימ"ר מרכז נגד הנאשמים מתבססת בעיקר על עדויות שנגבו, בעוד שהנאשמים מצדם הכחישו את המיוחס להם.
לצד כתב האישום הוגשה בקשה להאריך עד תום ההליכים את מעצרם של הנאשמים, המיוצגים על ידי עורכי הדין אילן מזרחי וירון גיגי.
מהבקשה עולה כי בעברו של מויאל 11 הרשעות קודמות בעבירות רכוש, נשק, סמים ואלימות, שבגינן ריצה מאסרים.
לג'רושי אין עבר פלילי.
עודד מויאל שוחרר למעצר בית באיזוק אלקטרוני