
לא פעם מדווחת המשטרה על מעצרים בתיקי אלימות חמורים הקשורים לסכסוכי דמים בין משפחות ביישובים שונים במגזר הערבי. פעמים רבות התיקים לא מגיעים לכדי הגשת כתב אישום, ובפעמים אחרות התיקים מסתיימים בהסדרי טיעון. ישנן גם פעמים שבהן התיק קורס, לנוכח חולשה מסוימת בראיות, קשיים ראייתיים, סירוב של עדי תביעה להעיד ברגע האמת, וגם – סתירות בגרסאות.
אתר "פוסטה" מספק כאן הצצה לתיק כזה שבמרכזו אירוע ירי עקב סכסוך דמים בין משפחות בעיר רהט. מדובר בסכסוך שכמו רבים כמותו, לא כולם יודעים מתי ומדוע הוא התחיל. כך או אחרת, הסכסוך הזה כבר גבה בעבר קורבנות בנפש. או במילים אחרות: נרשמו במסגרתו מקרי רצח וניסיונות רצח.
לפני יותר מארבע שנים הועמדו לדין בבית המשפט המחוזי בבאר שבע שלושה אחים ממשפחת אבו לטייף ברהט. הם הואשמו בתיק ירי שבו נורו עשרות כדורים, ואדם מהמשפחה היריבה (שייך אלעיד) נפצע ואושפז.
למרות שבתחילת המשפט נראה היה אולי שיש בו ראיות ועדויות רבות, במבחן התוצאה הוא הסתיים בזיכוי – תולדה של החלטת הפרקליטות לחזור בה מכתב האישום נגד הנאשמים, נוכח סתירות קשות של עדי התביעה.
תחילה, תקציר. במאי ובספטמבר 2021 הגישה פרקליטות מחוז דרום, בתום חקירת משטרת רהט, כתבי אישום (שאוחדו) נגד שלושה אחים:
חסן אבו לטייף (27)
תאופיק אבו לטייף (29)
נאסיף אבו לטייף (28).
לפי כתב האישום, משפחת אבו לטייף מתגוררת בשכנות למשפחת שייך אלעיד, ויש בין המשפחות סכסוך דמים שטיבו כאמור אינו ידוע במדויק. כפי שצוין קודם, בעבר הסכסוך הזה כבר גבה קורבנות וכלל מקרי רצח וניסיונות פגיעה.
בכתב האישום נטען כי ב-11 במאי 2021 ישבו כמה בני ממשפחת שייך אלעיד בביתם. בשלב מסוים יצאו מחצר ביתם לאחר שסיימו את ארוחת החג.
נטען כי הנאשמים והאדם הנוסף עמדו מחוץ לבית, וכשהבחינו בבני משפחת שייך אלעיד עומדים מולם, הנאשמים והאחר פתחו בירי מאסיבי לעברם, שכלל יותר מ-40 כדורים.
בכתב האישום נטען כי עם תחילת הירי החלו בני משפחת שייך אלעיד לברוח לכל עבר ולהסתתר. עוד נטען, כי הקורבן שעמד בפתח ביתו נפגע בעכוזו כתוצאה מהירי. כוחות הצלה פינו אותו למרכז הרפואי סורוקה, שם אובחנו אצלו שני פצעי ירי.
כתב האישום ייחס לנאשמים עבירות חבלה בכוונה מחמירה, נשיאת נשק וירי מנשק חם.
התשתית הראייתית נגדם התבססה על עדויות בני משפחת שייך אלעיד, ביניהם שישה עדי ראייה.
כמו כן כלל תיק החקירה עימותים ושחזורים שבוצעו.
בבקשה להארכת מעצרם של הנאשמים צוין, כי לשניים מהנאשמים (חסן ונאסיף) אין עבר פלילי, בעוד שלתאופיק הרשעות בעבירות רכוש.
יש לציין כי לא מעט אירועים פליליים התרחשו תוך כדי המשפט. הנה תקציר:
– הנאשם חסן נרצח. לפי החשד, הוא נורה למוות על ידי אדם מהחמולה היריבה.
– בהמשך נרצח גם עד תביעה מרכזי, כיממה לאחר שהעיד במשפט נגד האחים.
– שני עדי תביעה נוספים נורו בפלג גופם התחתון.
– הנאשם נאסיף נעצר על רצח כפול של שני אחים ממשפחת שייך אלעיד.

"לא יודע אקדח, אבל ראיתי כאילו שהיו יורים"
במהלך העדויות של עדי התביעה, וחקירות נגדיות מצדו של הסנגור, עו"ד ירון גיגי, התבררו סתירות מהותיות, ונאמרו על יד העדים אמירות שלא עלו בקנה אחד עם ממצאים של אנשי הזיהוי הפלילי במשטרה.
כך למשל אחד מעדי התביעה, שנחקר על ידי הסנגור בנוגע ליורים.
שאלו אותך בעימות אם אתה ראית מי ירה על מוחמד אתה זוכר?.
העד: "כן, אמרתי נאסיף ירה".
אבל אתה ראית את כולם. למה אתה אמרת נאסיף?
"הוא הראשון שיצא מהבית. הוא הראשון שנחשפתי אליו שזיהיתי אותו".
איזה אקדח הם היו?
"אני לא יודע אקדח, אבל אני ראיתי כאילו שהם היו יורים".
כן, באיזה אקדח?
"אני לא יודע".
תן לי בגד אחד שאתה ראית איזה צבעים אתה ראית?
"אני לא יודע".
כשאתה יוצא, אתה ראית מחסנית ארוכה לא? שכחת? לא רק פנים אתה ראית, גם מחסנית ארוכה אתה אמרת במשטרה.
"זה לפני הרבה זמן החקירה הזאת. יש הרבה זמן אני לא זוכר כל הזמן".
אתר חדשות פלילי >>
עורך דין פלילי מומלץ >>
"אולי הייתי מטושטש"
עד שני שעלה לדוכן היה האדם שנורה. התעוררו סתירות בין עדותו בעת שאושפז בסורוקה לבין עדותו בבית המשפט.
ההגנה: בבית החולים אתה אמרת "זיהיתי שהיה ירי משלושה כלים". אז תסביר בבקשה. אתה זיהית בעין, ראית שלושה כלים? האם אתה זיהית שלושה כלי ירי? או שמעת?
העד: "שמעתי, שמעתי. אני לא אמרתי שזיהיתי. לא יודע, אולי הייתי מטושטש. לא יודע".
אז ראית, אבל היית מטושטש?
"לא, לא ראיתי".
העד טען כי נורה בעת שהיה בבית, בעוד שלטענת ההגנה – גרסה זו נוגדת את סרטון השחזור שנערך על ידי החוקרים.
ההגנה: כשאתה עם הפנים לבית אתה קיבלת את הירי, נכון?
"תשמע, זה לא נכון. אני באתי לדלת, הסתכלתי על האחים שלי… הסתובבתי וברחתי. וכשאני בורח, קיבלתי את הכדור".
כשאתה חטפת את הכדור, אתה היית על המפתן של הדלת או בתוך הבית?
"בתוך הבית".
שוב, תקשיב מה אתה אומר. "המדרגות מאחורי הדלת" לכיוון פנימה.
"יש שתי מדרגות. לא אחת".
בית המשפט התערב ושאל: למה בשחזור שעשית, לא אמרת לשוטר שעשה לך את השחזור שלא אתה ראית. ואדוני מצביע מאיפה הירי ולא אומר שלא אתה ראית. זה מה ששואל אותך הסנגור, למה לא אמרת לשוטר שאתה לא ראית?
"לא אמרתי".
למה? אתה מצביע על הבית של ***** אבו לטייף.
"זה מאיפה יצא הירי".
איך אתה יודע?
"אני יודע. סיפרו לי אחים שלי".

"אח שלי אמר לי"
עד מספר 3 נשאל: אם אתה עמדת איפה שהרכב שלך, אתה רואה את הבית של *****?
"כן".
ההגנה: "במרחק הזה ראית ארבעה אנשים? איזה צבע לבש, איזה בגדים הם לבשו?
"לא ראיתי".
עד מספר 4 הוא אחיו של הקורבן שנפצע.
ההגנה: אח שלך קיבל כדור ברגל?
"כן".
ואז מה הוא אומר לך? הוא מספר לך מי ירה בו.
"הוא אמר לי, נאסיף, חסן ותאופיק".
אח שלך היה פה, אתה יודע?
"כן".
אתה יודע מה הוא אמר? שהוא לא יודע מי ירה בו. אז איך הוא אמר לך שזה זה וזה, שנאסיף וחסן, שהנאשמים ירו? תסביר איך יכול להיות מה שאתה אומר.
"אני לא מסביר… אני אומר לך את מה שאני שמעתי, וזהו".
"לא זוכר, לא יודע, לא זוכר"
עד מספר 5 עלה לדוכן העדים וגם בעדותו התגלו סתירות.
בן דוד שלך שאמר שהם היו רעולי פנים. יכול להיות שהיורים היו רעולי פנים?
"אני לא זוכר".
כמה זמן ראית את היורים? אם ברחת ישר, לכמה זמן אתה נחשפת לפנים שלהם?
"אני לא יודע".
אם אני אומר לך שבמשטרה אמרת ארבעה יורים, ובפועל חומר החקירה מלמד אותנו שיש רק שני כלי ירייה, ולא ארבעה כלי ירייה? הגרסה שלך נסתרת עם ראיה אובייקטיבית של המחלקה לזיהוי פלילי. תסביר. במשטרה גילו שיש רק שני אקדחים שירו, לכל התרמילים שנמצאו, ולא ארבעה.
"אני לא זוכר".
העד השישי נחקר על הדוכן לגבי עדותו במשטרה.
כל מה שרשום במשטרה זו האמת?
"כן".
אתה אומר במשטרה שאחיך לא יצא מהבית, אבל אחיך שהיום היה פה אומר שהוא יצא מהבית, ושהוא היה בתוך האוטו. איך הדברים מסתדרים?
"אני לא זוכר".
העסקה שלא בוצעה והתיק שקרס
לסתירות בחקירות עדי התביעה הצטרף קושי ראייתי נוסף; בחקירה נגדית של אחד השוטרים התברר, כי לא בוצע שיחזור של נתיב הבריחה של היורים. לעומת זאת, כן בוצע שיחזור של זירת הירי.
על רקע הקשיים בתיק החקירה ובעדויות, כפי שעלו תוך כדי ניהול המשפט, הפרקליטות ניסתה להוסיף לרשימת עדי התביעה אנשים נוספים, אך בית המשפט לא אישר זאת.
במסגרת דין ודברים בין הפרקליטות לבין ההגנה, נציגי הפרקליטות רצו להגיע להסדר ולסיים את התיק עם עונשים של מספר שנות מאסר, אך לנוכח הסתירות שהוזכרו כאן קודם, ההגנה התנגדה באופן גורף ולא הסכימה גם למאסר קצר יחסית.
העדויות שצוטטו כאן קודם לכן הביאו בסופו של דבר לקריסת התיק, ובסופו של דבר – לפני ימים אחדים הודיעה הפרקליטות כי אין בראיות די כדי להוכיח את אשמת הנאשמים. לכן היא חזרה בה מכתב האישום.
בהתאם לכך, השופט אלון גביזון החליט לזכות את שלושת הנאשמים מהמיוחס להם.











