בית המשפט העליון החמיר את עונשו של נאשם שהורשע בעבירות מין שבוצעו באזרחית אוקראינית צעירה שברחה מאזור לחימה. העליון העמיד את עונש המאסר על שמונה שנים וחצי במקום שש שנים וחצי, שנגזרו עליו בבית המשפט המחוזי.
הדיון בעליון התקיים בעקבות ערעור המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה וגם ערעור שהגיש הנאשם עצמו.
הנאשם הורשע בכך שבאפריל 2022 ביצע שורה של עבירות מין במתלוננת, אזרחית אוקראינית צעירה שהגיעה לישראל לאחר שנמלטה מאזור לחימה. על פי הכרעת הדין, הנאשם יצר עמה קשר באמתלה של סיוע במציאת עבודה. במהלך מפגש, שכלל הסעתה לצימר, ביצע בה עבירות מין חמורות עוד במהלך הנסיעה, תוך שהוא מנצל את מצבה הפגיע, פערי גיל ומעמד, בידודה ותלותה בו לצורך חזרתה לביתה. הנאשם התעלם שוב ושוב מהתנגדותה.
כתב האישום תיאר את המעשים החמורים שביצע הנאשם במתלוננת, תוך שהיא מבהירה כל העת שאינה מעוניינת וניסתה להרחיק אותו ממנה – ללא הצלחה. בין היתר, אילץ אותה לבצע בו מין אוראלי.
בהמשך, ניסה הנאשם להניא את נפגעת העבירה מלדווח על המעשים ואמר כי הקשר בינהם היה מיני-רומנטי מהרגע הראשון. התביעה הציגה תיעוד מצלמות אבטחה מהצימר שהראו כי כפה את עצמו עליה.
בית המשפט המחוזי בבאר שבע הרשיע אותו בעבירות אינוס, מעשה סדום, ריבוי מעשים מגונים והדחה בחקירה וגזר עליו שש שנים וחצי מאסר בפועל, מאסר על תנאי, פיצוי למתלוננת בסך 70 אלף שקל ופסילת רישיון נהיגה לשלוש שנים.
המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, באמצעות עו"ד עילית מידן, ערערה על גזר הדין וטענה, כי העונש שנגזר מקל באופן ממשי ואינו משקף את חומרת המעשים, נסיבות ביצועם ומדיניות הענישה המחייבת בעבירות אינוס ועבירות מין חמורות.
בערעורה הדגישה הפרקליטות את תכנון המעשים, שימוש בתחבולה ובמצגי שווא, ניצול מצבה הקשה של המתלוננת והפגיעה הקשה והמתמשכת שנגרמה לה ואת הצורך במסר עונשי ברור ומרתיע, במיוחד בעבירות מין המבוצעות כלפי אזרחיות זרות במצב פגיע.
מנגד, הנאשם ערער בעצמו על הרשעתו ועונשו. לקראת הדיון בערעור, הוגש באוקטובר האחרון תסקיר נוסף של שירות המבחן בעניינו של המערער. מהתסקיר עלה, כי המערער מציג יציבות תעסוקתית, נטול עבר פלילי ומשולב בתפקוד המשפחתי, אולם במקביל אינו נוטל אחריות למעשיו ומתקשה לגלות אמפתיה כלפי המתלוננת, תוך שימוש בעיוותי חשיבה וייחוס התנהגות פוגענית כלפיה.
עוד צוין, כי המערער משולב במסגרת חינוכית בבית הסוהר, ללא עבירות משמעת וכי בדיקת מב"ן (מרכז לבריאות הנפש) קבעה שרמת מסוכנותו המינית היא בינונית גבוהה. שירות המבחן המליץ על ענישה מוחשית.
לאחר בחינת החומר ושמיעת טענות הצדדים, קבע בית המשפט כי יש לדחות את ערעור המערער על הכרעת הדין וגזר הדין ולקבל את ערעור המדינה לעניין העונש.
אתר חדשות פלילי >>>
רשימת עורכי הדין הפלילים המומלצים >>>
בהתאם לכך, בית המשפט העליון דחה את ערעור הנאשם במלואו, קיבל את ערעור הפרקליטות וקבע כי העונש שנגזר חורג לקולא ממדיניות הענישה הראויה.
הרכב שופטי העליון בראשות הנשיא יצחק עמית (לצד השופטת יעל וילנר והשופטת גילה כנפי-שטייניץ) החליט להחמיר את עונש המאסר בשנתיים ולהעמידו על שמונה שנים וחצי מאסר בפועל, בניכוי ימי המעצר, תוך השארת יתר רכיבי גזר הדין על כנם.
בית המשפט ציין: "המתלוננת הגיעה לישראל בתקווה כי תמצא בה מקום בטוח מהמלחמה המתחוללת במולדתה, אך למרבה האסון, מצאה עצמה קורבן למעשים מתועבים, שהחריפו באופן דרמטי את תחושת חוסר הביטחון וחוסר המוגנות שהרגישה."
