הצהרה של ראש עירייה בישיבת עבודה על הקצאת מקרקעין לטובת בית כנסת אינה מהווה החלטה מחייבת. כך למעשה הכריעה השופטת יעל בלכר מבית המשפט המחוזי בתל אביב, כאשר הכריעה בתביעה של בית הכנסת "הנדיב" נגד עיריית הרצליה.
בית הכנסת הוותיק שפעל כ-44 שנה במתחם בית הספר "הנדיב" נאלץ לוותר על המבנה שלו בשנת 2022 כאשר המבנה הופקע לטובת צרכי ציבור.
נציגי בית הכנסת הגישו התנגדות להחלטה לפנותם מהמבנה.
הוועדה המקומית לתכנון ובנייה התכנסה וקבעה: "יש לאתר מקום חלופי לפעילות בית הכנסת. הפתרון לבית הכנסת ייקבע בשיתוף עם הקהילה וככל הניתן בסמיכות לבית הכנסת הקיים".
בדיעבד, הניסוח הזה התברר כמעומעם דיו כדי שהעירייה לא תהיה חייבת לעמוד בהבטחה הזאת בכל מחיר.
ביולי 2023 נערכה ישיבת עבודה בנושא, בנוכחותו של ראש העירייה דאז משה פדלון, ונקבע שוב: "עיריית הרצליה תכשיר מקום חלופי זמני לטובת קהילת בית כנסת הנדיב אשר ימוקם בבית ספר שמואל הנגיד".
בית הכנסת אכן עבר לפעול במתחם בית הספר שמואל הנגיד, אך תלונות של הורים הביאו לכך שהפעילות החזיקה שבועיים בלבד, ואז הודיעה העירייה להנהלת בית הכנסת שהיא צריכה שוב להתפנות, הפעם ללא אלטרנטיבה.
בתחילת 2024 נבחר יריב פישר לראשות עיריית הרצליה, ובהנהלת בית הכנסת קיוו שיימצא עבורם פתרון. אלא שבישיבה שנערכה ביולי 2024 הבהירה מנכ"לית העירייה: "הקצאת מקרקעין לצורך בית כנסת נדרשת להחלטת ועדת הקצאות (והליך לפני ועדת ההקצאות לא התקיים כאן); הישיבה הראשונה מיולי 2023 בלשכת ראש העיר, אינה ישיבה של ועדת ההקצאות ואין לה משמעות משפטית".
מה קורה בוועדות לתכנון ובנייה >>>
מה חדש בנדל"ן בארץ >>>
בבית הכנסת החליטו להיאבק בהחלטה והגישו עתירה לבית המשפט המחוזי, במטרה לחייב את העירייה "לממש את ההבטחה" – לשון העתירה שנוסחה על ידי עו"ד מתן לקר.
בעיריית הרצליה השיבו באמצעות עורכי הדין אילנה בראף-שנירין, אסף הראל ונמרוד טויסטר: "לא מדובר כלל בהבטחה מנהלית מחייבת ובת-אכיפה. 'הבטחה' שכזו לא ניתנה; ממילא לא נעשתה על ידי הגורמים המוסמכים, ובהליך תקין כנדרש לפי הדין והוראות משרד הפנים בחוזר מנכ"ל משרד הפנים על תיקוניו בעניין 'הקצאת מבני ציבור שלא בתמורה או תמורה סמלית', ואף אין העותרים עומדים כלל בתנאים הדרושים להגשת בקשה להקצאת מקרקעין".
השופטת בלכר קיבלה את עמדת העירייה, וקבעה שההבטחה העמומה שניתנה בישיבות בקדנציה הקודמת אינה מהווה התחייבות רשמית: "ההבטחה הנטענת לא ניתנה על ידי מועצת העיר. די בכך כדי לקבוע שלא ניתנה כדין, גם מבלי להיזקק לדרישות האחרות ולנוהל משרד הפנים המחייב, בין היתר: הגשת בקשה כדין בליווי מסמכים רלבנטיים (שכלל לא הוגשה), פרסום הודעה בעיתונות בדבר הבקשה להקצאת הקרקע (שלא נעשה גם הוא), ודיון בוועדת ההקצאות, שתעביר המלצתה עם מכלול החומר שבידה למועצת העיר, לקבלת החלטה…".
"…(בית כנסת הנדיב) לא הגיש בקשה כדין להקצאה. על פניו, אין הם עומדים בדרישות הסף כפי שנקבעו בנוהל משרד הפנים ובתבחינים העירוניים, משאין הם מאוגדים כנדרש, בהעדר פירוט מקורות כספיים מוכחים כמו גם אישורים אחרים שנדרשים לרבות הוכחת הצורך בהקצאת הקרקע", פסקה השופטת.
