ניזאר אזברגה (36) מרהט היה אחד משמונה נאשמים בעבירות סחיטה והלבנת הון, בתיק חברות השמירה של כראג'ה באזור חריש-עפולה.
במרכז כתב האישום של הפרקליטות באפריל 2024, עמדה הטענה כי אנשי כראג'ה השתלטו על כל אתרי הבנייה בעיר חריש, ביססו אחיזה בלעדית בשטח וגבו דמי פרוטקשן במיליוני שקלים, באמצעות "המוניטין העברייני" לכאורה שלהם ותוך הרחקת כל חברת שמירה מתחרה.
הנאשם 1 עבד כראג'ה המתגורר בחריש, תואר כבעל השליטה הסמוי בכל חברות השמירה הפועלות באזור.
התיק כלל, לכאורה, מספר גדול של תשעה קבלנים "מתלוננים", שבשנים האחרונות בנו פרויקטים בחריש ובעפולה, ושילמו לחברות שבשליטת כראג'ה ושותפיו מיליוני שקלים.
לשמונת המעורבים בפרשה יוחסה מסכת סחיטה באיומים, ולצידה עבירות על חוק איסור הלבנת הון.
לפי כתב האישום, ניזאר אזברגה הקים את אחת מחברות השמירה באזור, חברת פלטיניום, יחד עם אמיר אזברגה, בעוד בני משפחת כראג'ה נרשמו כ"שומרים" בחברה.
לניזאר יוחסו שני אישומים מרכזיים, ביחד עם אחרים:
-סחיטת קבלן באתר בנייה בעפולה: שם הנאשמים עבד כראג'ה, אמיר אזברגה וזיאד מקדאד דרשו מהקבלן לחתום על הסכם שמירה, תוך ניצול המוניטין העברייני של משפחת כראג'ה, לכאורה.
חברת השמירה שסיפקה את השירות, "הלבינה" אותו וקיבלה את התשלומים, היתה חברת פלטיניום הרשומה על שם ניזאר.
הקבלן, מתוך חשש שיפגעו לו בציוד הבנייה, חתם על ההסכם עם חברת פלטיניום ושילם לה סכומים שהלכו והוגדלו, ובסך הכל מאות אלפי שקלים.
-סחיטה של ספק ציוד הנדסי: מספר נאשמים דרשו תשלום עבור שמירה על כלי עבודה. הם הביאו את הקבלן לחתום על הסכם עם החברה של ניזאר. בסך הכל הקבלן שילם 121 אלף שקל.
הפרקליטות טענה כי חלקו של ניזאר, כבעלים הרשום של חברת השמירה, היה להלבין כספי סחיטה באמצעות החברה שלו, ששימשה כפלטפורמה לקבלת כספים שנגבו באמצעי סחיטה לכאורה.
בחודש פברואר השנה, כפי שפורסם כבר ב"פוסטה", לאחר הליך גישור ובעקבות הערותיו של השופט שמואל מלמד, נקבעו תקופות מאסר קצרות מאוד לנאשמים המרכזיים, לאחר שהפרקליטות לא שכנעה בראיותיה ולא נמצאו תימוכין לעבירות אלימות.
המדינה ביקשה 18 חודשי מאסר לנאשמים המרכזיים, עבד כראג'ה ואמיר אזברגה, אך השופט מלמד קבע כי עונשם של שישה נאשמים, בהם כראג'ה ואמיר יהיה בין חודשיים לארבעה חודשי מאסר בלבד – שווה לימי המעצר שכבר ריצו בתיק, מאחר שעבירות הסחיטה הן ברף הנמוך.
השופט כתב: "התיק ממחיש את הקושי להוכיח סחיטה באיומים כאשר אין איום מפורש… הדבר מקשה על התביעה אך מאשר את הפוטנציאל הפלילי של שימוש במוניטין שלילי לקידום אינטרסים עסקיים".
במסגרת הסדר הטיעון הכולל, גם ניזאר אזברגה, הבעלים הרשום של חברת השמירה הודה במעורבות בשני אישומי סחיטה והלבנת הון. הפרקליטות ביקשה תחילה להטיל עליו שלושה חודשי עבודות שירות – אך הדיון בעניינו נדחה לקבלת תסקיר מאחר שעו"ד גיגי ביקש לסיים את ההליך ללא הרשעה.
פרקליטות מחוז תל אביב ויתרה על דרישתה לריצוי עבודות שירות, אך התעקשה שניזאר אזברגה יורשע בשני אישומי סחיטה והלבנת הון לפי כתב האישום המתוקן בו הודה עם האחרים, ובהתאם לתפקידו כאיש-קש כלכלי המספק "כסות חוקית" ליתר הנאשמים.
הפרקליטות טענה כי ניזאר ידע, או נהג ב"עצימת עיניים", כי חברת השמירה שלו מהווה כיסוי עבור עבד כראג'ה ואמיר אזברגה, להפעלת מנגנון "סחיטה" על קבלנים, גם אם בית המשפט קבע כי לא היו איומים מפורשים והתשלומים לחברת השמירה נקנו באמצעות המוניטין של כראג'ה.
הסנגור עו"ד ירון גיגי הציג מנגד אסמכתאות לכך שחברת "פלטיניום" סיפקה שירותי שמירה בפועל לעשרות לקוחות לגיטימיים, פעלה על פי רשיון מהמדינה, ואף ביצעה דיווחים תקינים לרשויות המס, לא מדובר בחברה פיקטיבית.
החברה בפועל היתה שייכת לאמיר אזברגה. אך הסנגור הדגיש כי חלקו של ניזאר כ"בעלים הרשום" במקום אמיר היה פסיבי לחלוטין. הוא לא היה בדרג ניהולי או ביצועי, לא דיבר עם קבלנים, לא איים על לקוחות ולא גבה כספים – אפילו לא כספים לגיטימיים.
עו"ד גיגי הדגיש כי ניזאר לא הרוויח דבר מהסחיטה, לפי הראיות משכורתו הייתה של עובד פשוט, ותפקידו בפועל היה כשליח להפקדת צ'קים עבור חברת פלטיניום.
הסנגור טען ניזאר עומד בתנאים החריגים לביטול הרשעה, כאשר שוקלים את אינטרס השיקום. שירות המבחן התרשם ממנו כאדם נורמטיבי אשר השלים לימודי הנדסאי בניין, מדובר במקצוע ברשיון, והרשעה עלולה להביא לפגוע ישירות בפרנסתו.
השופט שמואל מלמד כתב בפסק הדין כי "איש קש כלכלי" נחשב לחלק חיוני במנגנון הפלילי ואינו פטור מאחריות, בדרך כלל, גם אם אינו "הנהנה הראשי" מפירות כלכליים. "השימוש בנאשם כבעלים רשום של חברת פלטיניום, יוצר בסיס להרשעה בעבירות חמורות", כתב השופט.
ואולם במקרה זה, התקבלה בקשת ההגנה לתת קדימות לאינטרס השיקומי מאחר שמעורבותו של ניזאר בפרשה היא פסיבית. השופט כתב כי "הנאשם הוא אדם נורמטיבי, משכיל ונעדר עבר פלילי, אשר שילם מחיר אישי ומשפחתי כבד רק בשל 'נוחות כלכלית' ואי-הצבת גבולות לבני משפחה".
לדבריו, "המקרה מחזק את עקרון "הלכת כתב" לחריגה מכלל ההרשעה, אם הנזק לנאשם עולה באופן משמעותי על האינטרס הציבורי בהרשעה".
השיקול המרכזי, כתב השופט, "הוא הנזק הוודאי שייגרם לנאשם. הרשעה עלולה לשלול את רישיונו כהנדסאי בניין, ובכך לחבל במאמציו להשתלב בעבודה נורמטיבית בתחום שלמד. פגיעה זו נחשבת לבלתי מידתית. הנאשם פעל כ'שליח' בלבד, ללא יוזמה פלילית, איום ישיר או רווח אישי מהסחיטה… ביטול ההרשעה יאפשר לו להימנע מנזק אנוש וקונקרטי למסלול חייו המקצועי, ובכך לממש את סיכויי שיקומו המצוינים".
סוף דבר: נקבע כי ניזאר אזברגה יבצע של"צ (220 שעות לתועלת הציבור) ללא הרשעה פלילית.
כאמור, נאשמים אחרים בפרשה, אשר יוצגו על ידי עו"ד ווליד כבוב, עו"ד יקי קהן ועו"ד אורי בר עוז נדונו לעונשי מאסר קצרים של בין חודשיים לארבעה חודשים, כימי מעצרם בתיק.
