בית המשפט לעניינים מינהלים בבאר שבע שלל את אזרחותו של אדם ממוצא אתיופי, אשר התקבלה על בסיס מידע כוזב בנוגע לעברו הפלילי. בנוסף, נשללה זכאותם של בני משפחתו שאותה קיבלו מתוקף מעמדו.
רשות האוכלוסין וההגירה, באמצעות עו"ד שיראל בן הרוש מפרקליטות מחוז דרום (אזרחי), הגישה לבית המשפט בקשה לביטול אזרחות של אדם שקיבל אזרחות מתוקף חוק השבות. זאת, לאחר שבמהלך ראיון לקבלת האזרחות שיקר וטען כי התגרש מאשתו השנייה, על אף שהורשע ברציחתה וישב תקופת מאסר ממושכת בכלא.
מהחלטת בית המשפט עולה, כי במהלך מרס 2021 קיבל המשיב אזרחות מתוקף היותו נכד של יהודי. בשל זכאותו לאזרחות, קיבלו גם אשתו, ילדיה וילדיהם מעמד חוקי בארץ. זאת לאחר שבמהלך תחקיר לקבלת אזרחות שנערך בארץ מולדתו הצהיר המשיב, כי בעבר היה נשוי במשך כשנתיים והתגרש ללא ילדים.
לאחר קבלת האזרחות והגעתו לישראל, התברר כי המשיב רצח את אשתו השנייה וקבר אותה בחצר ביתם. המשיב הורשע בגין כך ברצח וריצה מאסר ממושך בארץ מולדתו. לאור האמור, המליצה הוועדה המייעצת לשר ברשות האוכלוסין לבטל את אזרחותו ואת מעמדם של המשיבים הנוספים שקיבלו את מעמדם מתוקף אזרחותו. שר הפנים קיבל את ההמלצה והחליט על ביטול האזרחות ומעמדם של בני המשפחה.
לאור פרק הזמן שעבר ממועד קבלת האזרחות, הוגשה בקשה זו לבית המשפט על מנת לתת תוקף להחלטת השר.
במסגרת הטיעונים בבית המשפט, ציינה עו"ד בן הרוש: "תכלית הסמכות לשלול אזרחות שנרכשה על יסוד פרטים כוזבים היא שמירה והגנה על ריבונות המדינה וחוקיה". עוד הוסיפה, כי "עילת ביטול אזרחות על יסוד פרטים כוזבים מתקיימת כאשר רוכש האזרחות ביסס את הבקשה על מידע כוזב ומידע זה הוביל בקשר סיבתי להחלטה להעניק את האזרחות. המשיב עומת עם המידע הקיים בידי המבקשת, העלה טענות סותרות. הוא הודה כי לא ציין שקיים לו עבר פלילי, מכיוון שרצה להטעות את הרשות לשם קבלת מעמד וחשש כי עברו הפלילי יהווה עבורו מכשול."
עו"ד שמואל שנהר, שייצג את המשיבים, טען כי יש לדחות את הבקשה לשלילת אזרחותו של המשיב, בין היתר משום שהמדינה הייתה מודעת לעברו הפלילי עוד לפני עלייתו לישראל.
נטען, כי המשיב לא הסתיר מידע וכי כלל לא נשאל על עברו בעת הליך העלייה. עוד הודגש, שהמשיב חי בישראל כבר למעלה מארבע שנים עם אשתו וילדיו והפך את ישראל למרכז חייו. המשיבים הפנו לאמנת האו"ם לצמצום חוסר אזרחות, שלפיה אין לשלול אזרחות אם הדבר יותיר אדם ללא אזרחות אחרת. לדבריהם, שלילת האזרחות במקרה זה תהיה צעד קיצוני שיביא לפירוק משפחה וניתוק מהקהילה ולכן אין להיענות לבקשת שר הפנים.
סגן נשיא בית המשפט המחוזי השופט יואל עדן קיבל את עמדת הפרקליטות ואף ציין כי, "למעלה מן הצורך, ייאמר כי משרשות מינהלית מעניקה זכות ומתברר כי הזכות הוענקה בעקבות הטעייה, כזב ומרמה שבוצעו על ידי מקבל הזכות – הרי שקיימת לרשות המינהלית עצמה הסמכות לבטל את אותה זכות שניתנה…".
ביחס לטענה כי המשיבים יישארו חסרי אזרחות ציין השופט עדן, שהאמנה בדבר צמצום חוסר האזרחות מאפשרת שלילת אזרחות אשר התקבלה באמצעות מצג שווא או תרמית.
לאור האמור, אישר בית המשפט את ההחלטה לבטל את אזרחותו של התושב וכפועל יוצא את מעמדם של בני משפחתו אשר קיבלו מעמד מתוקף זכאותו.
הצלחה זו של אנשי רשות האוכלוסין מצטרפת להחלטתו של שופט ביהמ"ש לעניינים מינהלים אליהו ביתן לקבל את הבקשה של רשות האוכלוסין וההגירה, שהוגשה באמצעות עו"ד יוספה אטלי סהר מפרקליטות מחוז דרום (אזרחי), לשלול את אזרחותה של פחומוב פרידלנד אוליסיה שקיבלה את אזרחותה לאחר שהציגה מסמך מזויף לפיו אמה של סבתה הינה יהודיה.
