התביעה המשטרתית הגישה כתב אישום על עבירת אלימות חמורה נגד חייל בשירות סדיר, שתקף קטין בן 16 במהלך חופשה מהצבא, והואשם בעבירת תקיפה הגורמת חבלה של ממש.
הארוע התרחש במהלך משחק כדורסל במגרש בית ספר אי שם בארץ, כחצי שנה לאחר פרוץ מלחמת "חרבות ברזל". במהלך המשחק פרץ ויכוח בין הקטין לבין החייל ואחרים, שהחלו לקלל זה את זה. החייל בן ה-20 תקף את הקטין, נגח בפניו וגרם לו לחבלות בפנים.
בעקבות התקיפה הקטין קיבל טיפול רפואי בבית חולים.
העבירה שיוחסה לחייל, תקיפה הגורמת חבלה ממש, נושאת בצדה עונש מקסימלי של עד שלוש שנות מאסר.
בזמן האירוע, החייל שירת בבסיס צבאי גדול בגבול עזה, בתפקיד של תומך לחימה. בשבת 7 באוקטובר 2023 הוא היה בבסיס שנכבש ועשרות מחבריו נהרגו.
סנגורו של החייל, עו"ד שלומי ביזק, פנה לאשת הטיפול ענת משיח, לשעבר הקרימינולוגית הראשית של הסנגוריה הציבורית ומומחית לאבחון טראומות של עוברי חוק.
הנאשם החל טיפול אצל משיח, שכתבה חוות דעת לשירות המבחן, בה היא הסבירה את הקשר ההדוק בין האירוע הטראומטי של ה-7 באוקטובר לבין ההתנהגות האגרסיבית, העוררות והתפרצות הזעם המאוחרת אצל החייל, שבאה לידי ביטוי בהתנהגות האלימה.
באותו יום, כתבה משיח, "החייל חווה אירוע טראומטי קשה, כאשר מחבלים חדרו לבסיס. במהלך האירוע הוא נחשף לירי ולאיומי חדירה פיזית למבנה בו הסתתר. הנאשם (שלא הוכשר כלוחם) שכב מתחת למיטה בחדרו שעות ארוכות, במצב של קיפאון ופחד מוות, בעודו שומע קולות ירי, פיצוצים וקריאות של מחבלים 'אללה אכבר' בקרבת מקום".
אתר חדשות פלילי >>>
רשימת עורכי הדין הפלילים המומלצים >>>
בסוף היום, עם חלוף הסכנה המיידית, החייל התבקש לקחת חלק בזיהוי ובהובלת גופות חיילים. באותו שבוע הוא פנה למרפאת בריאות הנפש ביחידה. משיח כתבה לשירות המבחן כי "אירועי ה-7 באוקטובר הותירו חותם עמוק על עולמו הפנימי, חיזקו תחושות קודמות של חוסר ביטחון וחוסר אונים, והיוו גורם משמעותי בהתפתחות דפוסי התפרצות הזעם שנצפו לאחר מכן".
משיח הסבירה כי קיים קשר עמוק בין טראומה לבין הסתבכות עם החוק. "כאשר אירוע טראומטי אינו מעובד כראוי – הוא עלול להשפיע על מערכות ויסות, עוררות, שיפוט ותגובה. התפרצויות זעם אצל מטופלים בעלי רקע טראומטי נובעות מהפעלה מחודשת של זיכרונות טראומטיים שלא עברו עיבוד הסתגלותי".
הדבר נכון ביתר שאת לטראומות מלחמה. "ראינו את התופעה גם בעבר אחרי גלים של מבצעים צבאיים", היא מסבירה. "טראומה שלא עובדה יכולה להתבטא במגוון דרכים – כעס ואלימות, עבירות מין, עבירות רכוש, שימוש בחומרים משני תודעה, התמכרויות למשככי כאבים או דפוסים התנהגותיים אחרים. כך נוצרת שרשרת לא מודעת שמובילה ממכאוב – לעבירה ולהסתבכות עם החוק".
הקרימינולוגית המומחית כתבה סיכום טיפול לקצינת שירות המבחן, אשר העבירה לבית המשפט המלצה בדבר העדפת מתווה שיקומי על פני מיצוי הענישה.
בתסקיר הודגש כי הנאשם מנהל אורח חיים נורמטיבי ויציב, והאירועים החריגים אליהם נחשף השפיעו על יכולתו לווסת התנהגות במצבים מעוררי דחק.
המשמעות המעשית של האבחון וההמלצה של גורמי הטיפול הובילה להסכמת התובע המשטרתי לביטול הרשעתו של החייל בפלילים.
באופן חריג הוסכם כי החייל יודה בעבירת תקיפה וגרימת חבלה של ממש, ללא הרשעה בפלילים, ויהיה תחת צו מבחן (המשך הליך טיפולי בפיקוח) במשך שנה.
התביעה הסבירה כי התחשבה בטיפול הפרטי המשמעותי שהחייל יזם ובאחריות שלקח.
השופטת נגה שמואלי-מאייר מבית משפט השלום בקרית גת אימצה את ההסדר לסיום ההליך בתוצאה חריגה של אי-הרשעה.
משיח אמרה כי "התוויית הדרך לכיוון שיקומי מיד לאחר הגשת כתב האישום – עשתה את ההבדל בין הרשעה וענישה ממשית בדמות עבודות שירות או מאסר של ממש, לבין סיום ההליך בפן השיקומי, וזאת אף ללא צורך בהוכחת נזק קונקרטי מהרשעה כפי שהתווה בפסיקת בית המשפט העליון בהלכת כתב".
