"ב-1974 הייתי פקד במשטרת ויצ'יטה. מפקד המשטרה שלנו פרש ונערך חיפוש בכל רחבי האומה מי ייכנס לתפקיד במקומו. חשבתי אולי כדאי שאתמודד. אם לא אזכה בתפקיד, לפחות אנסה. היו 110 מועמדים ואני זכיתי בג'וב. כשהפכתי למפקד המשטרה, לא העליתי על דעתי שהתיק הראשון שיפול לידיי יהיה של רוצח סדרתי. ויצ'יטה היא עיר שלווה במערב התיכון, ובאותה תקופה לא היה אפילו צורך לנעול את הבית או המכונית. זאת חקירה ממש לא אופיינית לאזור הזה בארץ, וזאת היתה החקירה הכי נוראה שראיתי במשך 30 השנים שבהן אני עוסק בתחום הרצח. החלטתי שלא נחדל עד לחקר האמת".
כך ריצ'ארד למיניון, לשעבר מפקד משטרת ויצ'יטה, העיר הכי גדולה במדינת קנזס, שבדיוק ברגע כניסתו לתפקיד המיוחל, התגלו במזרח ויצ'יטה גופותיהם של ג'וזף אוטרו, אשתו ג'ולי, בתם ג'וזפין ובנם ג'וזף ג'וניור.
"ב-1974 הייתי בסך הכל צלם בתחנת הטלוויזיה קייק ונשלחתי לבית אחד", מספר העיתונאי לארי הטרברג. "ידענו שבבית הזה התרחש רצח. לא ידענו כמה קורבנות. לא היו לנו פרטים. שמתי לב שהבלשים שתקו כמו דגים. צ'ארלי, הבן הגדול, חזר מבית הספר, נכנס פנימה וראה את הזירה הנוראה הזאת. ההורים שלו נרצחו, אחיו ואחיותיו נרצחו והוא פשוט יצא מדעתו. זה היה רצח ממש איום ונורא. איך מישהו מסוגל להרוג ילד? דברים כאלה לא קרו כאן אף פעם. המשטרה לא מוצאת מניע".
"קיבלתי תדריך לגבי תיק אוטרו מצוות הפיקוד של יחידת החקירות", מוסיף לספר אטרברג. "בשל אופיו של הפשע כיוון החקירה היה נקמה או משהו שקשור לסמים. חקרו גם מניע מיני. בחקירה הזאת היו מעורבים לא רק חוקר אחד או שניים. היו שם מספר חוקרים שפנו למספר כיוונים שונים בניסיון לפתור את הפרשה".
"125 אנשים עבדו בחדר החדשות, כולל הצלמים", מספר ביל הירשמן, עיתונאי לשעבר ביומון ויצ'יטה איגל, שסיקר את פרשת הרצח המסתורי. "זה היה רצח חריג, כי לפני זה אף אחד לא רצח ארבעה בני אדם כולל ילדים. כולם נכפתו ופיהם נחסם לפני מותם. השוטרים אמרו: 'זה היה אכזרי, זה מה שהם עשו והם קשרו אותם', אבל הרוב לא היה ידוע. רב הנסתר על הגלוי".
ואז באוקטובר 1974 המשטרה עצרה את האחים סיברינג. הם היו פדופילים.
אחרי שהם הובאו לתחנה, הם הודו ברצח משפחת אוטרו.
כמובן שהידיעה פתחה את כל מהדורות החדשות ומשכה ים של תשומת לב.
אבל אז הגיע מכתב למערכת היומון 'ויצ'יטה איגל', שבו נכתב במכונת כתיבה: "שלושת האנשים שעצרתם לא עשו את זה. אני יודע, כי אני עשיתי את זה".
הפרטים שהופיעו במכתב הצביעו באופן ברור שהאדם שכתב את המכתב, הוא זה שביצע את הפשע. עוד נכתב במכתב: "אני כותב לכם את המכתב הזה למען משלם המיסים וכדי לחסוך בזמנכם. שלושת האנשים שאתם מחזיקים לא יודעים כלום. אני עשיתי את זה".
לקשור אותם, לענות אותם, לרצוח אותם
הכותב המסתורי תיאר במכתבו פרטים מצמררים של עוד קורבנות שהוא רצח: "כפות הידיים נכפתו בחבל של תריס; כפות הרגליים, מתחת לברכיים מעל לברכיים ובירכיים, נכפתו בחבל כביסה; והמוות נגרם כתוצאה מחנק".
השוטרים חשו צמרמורת בכל גופם כי היו להם ביד צילומים של זירת הרצח, וכותב המכתב תיאר אותה בדיוק מושלם.
הרוצח גם הוסיף הערה: "נ.ב: מאחר ופושעי מין אינם מסוגלים לשנות את שיטת הפעולה שלהם, לא אשנה את שלי. מעכשיו מילות הקוד יהיו: BTK – לקשור אותם, לענות אותם, להרוג אותם (Bind, Torture, Kill). זה הקוד שיופיע על הקורבן הבא".
"כשהתחלתי לעבוד בתחנת הטלוויזיה 'קייק' היה דיבור כזה: 'דרך אגב, אתם יודעים שיש BTK'", משחזרת אחרי עשרות שנים העיתונאית סוזן פיטרס. "בשנות ה-70 הוא ביצע מעשי רצח ועכשיו הכל בסדר. הוא מת או שהוא בכלא. אף אחד לא חשב ולא דיבר על BTK. זאת הסיבה מדוע הוא הופיע מחדש במרס 2004. והדרך שהוא הופיע מחדש היתה מזעזעת באופן שלא ייאמן. הוא שלח לעיתון ב-ויצ'יטה רישיון נהיגה מרצח שאיש לא ידע שהוא היה מעורב בו".
במכתב טען BTK ש-ויקי וגרלי היתה הקורבן השמיני.
היא נמצאה בביתה בספטמבר 1986, לאחר שנחנקה, והמכתב כלל תמונות של זירת פשע שבו נרצחה ויקי וגרלי.
כך צץ BTK מחדש אחרי 25 שנות דממת אלחוט.
העיתונאית פיטרס: "הדבר שהכי הטריד אותי היה: מה הוא יעשה עכשיו כדי להתפרסם? הפרסום היה מטרתו העיקרית. בשביל זה הוא עשה את כל זה".
הקורבן השמיני
עד כאן תמצית אחת מפרשות הרצח הסדרתי המזעזעות ביותר בתולדות ארה"ב, שקציר הדמים שלו נאמד בעשר קורבנות בין השנים 1974-1991 בקנזס, תוך שהרוצח משאיר מכתבים עם חתימתו "BTK" כדי להתגרות ולתעתע במשטרה.
אבל, "אבא שלי, רוצח ה‑BTK" היא לא עוד סדרת פשע אמיתי שחוקה וחבוטה, המתאמצת לסחוט רייטינג זול באמצעות זוועות.
מדובר בסדרה שהיא כתב אישום מוסרי חמור נגד ההשתקה, נגד ההפרדה הנוחה מדי בין "משפחה" ל"פשע", ובעיקר: תזכורת חשובה שגם בני משפחות הרוצחים הם קורבנות, לפעמים לכל החיים, והסדרה הזאת מצליחה לגעת בנקודה שרוב היוצרים מעדיפים להותיר באפלה: משפחתו של הרוצח.
"25 בפברואר 2005 היה יום שלא אשכח לעולם", מספרת קרי רוסון, אחת משתי בנותיו של הרוצח. "הייתי בת 26 ונמאס לי מהשלג והקרח במישיגן, שם עבדתי כמורה מחליפה. לא אהבתי לנהוג בשלג, אז נשארתי בבית. בערך בצהריים התעוררתי, הבטתי החוצה מבעד לתריסים ומאחורי הדירה חנתה מכונית משונה שלא זזה ממקומה. פתאום נשמעה דפיקה על דלתי. אבא לימד אותי להיזהר מזרים ולדרוש מהם הוכחה לזהותם. אז פתחתי מעט את הדלת ושמתי את הרגל מאחוריה. חשבתי, אולי אוכל למנוע ממנו להיכנס, ואז הוא אמר: 'אני צריך לתשאל אותך'.
"שאלתי: 'במה מדובר'?
"והוא שאל: 'שמעת על BTK?'.
"עצרתי את נשימתי, ואז הוא אמר: 'אבא שלך הוא רוצח ה-BTK'".
כך פותחת בווידוי מרגש ומטלטל קֶרי, בתו של הרוצח. "אתם יכולים לתאר לעצמכם מה זה לגלות שאביך הוא אחד האנשים המרושעים ביותר בעולם? אני לא יודעת מיהו אבי ומה הוא הסתיר.
"האם הוא השתמש במשפחה שלי כדי להסתתר?
"האם הוא ניצל אותנו כל הזמן הזה?
"האם כל רגע בחיי היה שקר?
"קשה לי לדעת מי אני. אמרתי לעצמי, מה קורה? קרסתי לחלוטין. ואז, לפתע פתאום, התקשרו אליי מהמשטרה כדי לדבר אתי על זה".
"סביר להניח שאני מכירה אותו טוב יותר מכל אדם אחר בעולם" ממשיכה הבת רוסון בווידוי קורע לב. "חוקרים יכולים לבוא עם כל הידע והראיות שלהם, אבל אני זו שיכולה לפצח את הצפנים שלו, וגם אותו. אם אבא שלי ביצע מעשי רצח נוספים, חשוב לדעת את זה, כי זה עשוי לספק תשובות למשפחות שמחכות כבר עשרות שנים. למשפחות האלה מגיעות תשובות והאמת היא אמת. אבל אפשר לטעון שגם לחיים שלי יש ערך ולשאול כמה אני צריכה להקריב. עד כמה אני צריכה לגרום לעצמי טראומה כדי לעזור".
"שפכתי את הלב במשך 40 דקות"
"אבי נעצר ב-2005", מממשיכה רוסון לפתוח את סגור לבה. "כל אחד, מאופרה ווינפרי עד לארי קינג ודיאן סויר, ניסו לראיין אותנו, אבל המשפחה שלי אמרה לא. סירבנו לכל ההצעות. כרגע מצבי טוב, אני מבשלת, אני מגדלת ילדים, אני עקרת בית ואימא ופעילה בכנסייה לנשים. אתם בטח חושבים שמצבי נהדר, אבל האמת היא שגססתי מבפנים. אנשים לא ידעו מה אני מסתירה.
"במשך עשר שנים אחרי שהוא נעצר נרקבתי מבפנים. לא יכולתי לדבר. לא חשבתי שמותר לי לדבר. לפי הקוד של המערב התיכון, לא מכבסים את הכביסה המלוכלכת בפומבי. את צריכה להחזיק הכל בפנים ולהיראות כאילו הכל כרגיל. ככה גידלו אותי".
"ואז, בספטמבר 2014 עמדתי ללכת לישון ודריאן, בעלי דאז, אמר: 'היי, סטיבן קינג הופיע בתוכנית בוקר. הוא דיבר על ההורים שלך, כי הוא כתב סיפור קצר ויצר סרט בשם 'נישואים טובים'".
בראיון עם הסופר-תסריטאי-במאי-מפיק הנודע סטיבן קינג, הוא התבקש לדבר על דניס ראדר, האיש בהשראתו כתב את הסיפור.
בראיון קינג אמא שראדר הוא האבטיפוס לאדם בסיפור שלו, שרצח עשרה אנשים, בהם שני ילדים. היו לו נישואים ארוכים ושני ילדים משלו, ואשתו אמרה לאחר שנתפס שהיא לא ידעה שום דבר.
לכתבות על סדרות וסרטי פשע >>
אתר חדשות פלילי >>
עורך דין פלילי מומלץ >>
"ישבתי במיטה נסערת, הלכתי הלוך ושוב, אתם יודעים, ממש נסערת", מספרת רוסון בקול רועד. "כעסתי אפילו על בעלי ועל סטיבן קינג ורציתי שכל זה ייעלם. סטיבן קינג ניצל את קורבנותיו של אבי.
"ואז, בראיון הראשון שלי אי פעם, פשוט שפכתי את לבי במשך 40 דקות בקשר למי שאני, מיהו אבי, אימא שלי, חיי הנישואים שלי ואיך עברו עשר השנים האחרונות מבחינתי. הרג אותי לשמור הכל בפנים ולא לדבר על זה".
למחרת הופיעו כותרות ענק בכל העיתונים החשובים בארה"ב: "בתו של BTK שוברת שתיקה בת תשע שנים".
"לא חשבתי שזה עניין כזה רציני", מודה רוסון. "לא שמרתי על הפה שלי. המילים שאמרתי הרגיזו הרבה אנשים, כי הרגיז אותי שסטיבן קינג החליט להשתמש בהורים שלי כהשראה. אני אוהבת את אבא שלי לנצח. הוא היה אבא שלי. אבל לא ממש התעמקתי מה הוא עשה בתור ה-BTK. לא התעמקתי במעשי הפשע האלה. הייתי בטיפול והכל התחיל להתערבב.
"האם הוא באמת השתמש במשפחה שלי כדי להסתתר?
"האם הוא באמת אוהב את אימא שלי?
"אז פשוט לקחתי הכל וערכתי מחקר על החיים שלי ועל חיי אבי כדי שאוכל לדבר על זה. זה היה בלגן אחד גדול".
נחסוך מכם את כל השתלשלות החקירה הפתלתלה שגיששה באפלה במשך 31 שנים ונכנסה אינספור פעמים למבוי סתום, כולל כל התיאורים הגרפיים הפרטניים והמזעזעים של כל קורבנותיו לצג ההיכרות עם האדם האחרון שמישהו היה מדמיין שהוא ה-BTK: דניס ראדר (59), נשוי ואב לשניים, חבר פעיל בכנסייה הלותרנית, ראש גדוד בצופים, שעבד כפקח בקהילה הפרברית פארק סיטי בויצ'יטה.
האדם הזה, לכאורה איש משפחה מהשורה, חי בקרב ידידיו ושכניו במשך עשרות שנים, ובקרבם גם ביצע מעשי רצח אכזריים מעולמות האימה השטניים והאפלים ביותר.
"זאת היתה התגלית הכי מזעזעת בקריירה שלי", מתמצתת פיטרס את הלא יאומן כי יסופר. "הוא לא רק שיטה במשפחתו. הוא שיטה בכנסייה, הוא שיטה בעיר שלמה, הוא שיטה בכולם".
אבא שלי, רוצח ה-BTK
My Father, The BTK Killer.
במאי: סקיי בורגמן.
שלושה פרקים. נטפליקס.
