איש משטרה בשנות ה-30 לחייו נחקר בחשד לביצוע עבירת מין בבתו הקטינה.
הרקע? הבת דיווחה לצוות בית הספר על כך שהאב מכה אותה ו"נוגע בגופה לרבות באיברים אינטימיים, בזמן שהיא שוכבת במיטה".
השוטר נחקר בחשד לתקיפה מינית ועבירות אלימות; גם אשתו נחקרה וגיבתה את בעלה בטענה כי לבת בעיות התנהגות.
בסופו של דבר, לחשד של פגיעה בקטינה לא נמצא ביסוס ראייתי, אלא שבמהלך החקירה ובעקבות חיפוש שנערך בטלפון של השוטר, חוקרי מח"ש גילו התכתבויות של השוטר עם גברים אחרים.
בהתכתבויות שבוצעו בטלגרם, השוטר שוחח על פנטזיות מיניות ואפשרות שאשתו תקיים יחסי מין עם גברים אחרים, לפניו.
במהלך השיחות הללו, השוטר העביר לגברים תמונות אינטימיות של אשתו, ודיבר איתם על האפשרות שיקיימו יחסים עם האשה – בתשלום.
בעקבות תפיסת השיחות, חוקרי מח"ש ביקשו הרחבת צווי החדירה לטלפון, לשם בדיקת חשדות לעבירות של הבאת אדם לידי מעשה זנות; בעילת אישה בנוכחות אחר ופרסום סרט או הקלטה בעלי אופי מיני ללא הסכמה.
אלא שגם בחשד לעבירות האלה אשתו של השוטר גיבתה את בעלה.
היא טענה כי השיחות הדיסקרטיות התבצעו בידיעתה, כולל שליחת תמונות אינטימיות שלה.
בסופו של דבר, המחלקה לחקירות שוטרים סגרה את התיק בהיעדר ראיות לעבירות פליליות של השוטר – אולם החומר הועבר ממח"ש אל המשטרה.
מח"ש נוהגת לעשות זאת גם כאשר תיקים נסגרים, כדי שהמשטרה תשקול את צעדיה לגבי תפקוד השוטר ושיבוציו העתידיים.
לאחר שבמשטרה עיינו בהתכתבויות שהופקו מהטלפון – ראשת אגף משאבי אנוש, ניצב אלונה שושן הורתה על פיטוריו מהמשטרה.
במכתב הפיטורים לאחר שימוע נכתב: "במהלך החקירה נתפס הטלפון הנייד שלך והופקו ממנו פלטים, בעטיים התעורר חשד שהנך מתכתב עם גברים ומציע למכירה תמונות עירום של רעייתך. כמו כן, בהתכתבויות נוספות עלה שיח בו הגברים עמם שוחחת תיארו בפניך את מאווייהם המיניים על רקע צפייה בתמונות עירום של רעייתך, שנשלחו על ידך".
בהמשך השימוע גם פורטו השיחות:
גבר אחר: אתה רוצה שXXXX את אשתך מולך?
השוטר: אם זה בכסף, אז בכלל.
האחר: אתה רוצה לשלם למישהו שיזיין אותה?
השוטר: הפוך, שישלמו לי.
האחר: בדרך כלל לא משלמים לבעל.
השוטר: אני מתכוון שהיו נותנים כסף לאשתי על זה.
בשיחה נוספת, השוטר שלח תמונה אינטימית לכאורה של אשתו, ושאל את האחר:
היית לוקח אותה בכסף?
האחר: נותן 50?
השוטר: כן. הייתי מת לראות אותה נשלטת.
במכתב הפיטורים צויין עוד כי "באחת ההתכתבויות, עולה כי גבר קיים עמך ועם רעייתך יחסי מין, לאחריהם שאל אותך האם רעייתך נפגעה ממעשיו. השבת לכך בשלילה וציינת כי זה 'חירמן אותך'.
"יצוין כי רעייתך נחקרה בעניין זה במח"ש, ומסרה כי אתם נוהגים להעביר תמונות אינטימיות שלה לגברים זרים בידיעתה ובהסכמתה".
ראשת אגף משאבי אנוש קבעה בסיכום: "שקלתי את ממצאי תיק החקירה… החלטתי לפטרך מהחיל מחמת אי התאמה. החשדות המיוחסים לך חמורים ופסולים, מצביעים על אי התאמתך לשרת במשטרת ישראל.
"העובדה כי התכתבת ברשת עם אדם זר בשיח בו עלה כי היית מעוניין שיקיים יחסי מין עם רעייתך בתמורה לכסף, שישולם לך או לה, ושלחת לגבר אחר תמונה של מי שנחזית להיות רעייתך ושאלת אותו אם היה לוקח אותה בכסף?… כל אלה מוכיחים כי אינך נוהג על פי הנורמות והערכים המצופים מאיש משטרה, אוכף חוק.
"פיטוריך ייכנסו לתוקף בחלוף 30 ימים ממועד קבלת מכתב זה".
חיי המין… מאחורי דלת נעולה
השוטר לא השלים עם ההחלטה, באמצעות סנגוריו עורכי הדין יוגב נרקיס ואורון שוורץ ממשרד שוורץ נרקיס הוא עתר נגד פיטוריו לבית משפט המחוזי בירושלים.
הסנגורים טענו בעתירה כי התנהלות המשטרה שערורייתית.
עורכי הדין שוורץ ונרקיס תיארו כיצד בעקבות חקירה על חשד שנשלל, לפגיעה בקטינה, מח"ש והמשטרה שמו ידיהן על התכתבויות פרטיות.
ההתכתבויות עוסקות בחיי המין של השוטר ואשתו בדלת אמותיהם – מדובר בעניינם הפרטי, שלמשטרה אין זכות להתערב בו, ובטח שהוא אינו מהווה עילה לפיטורים.
לטענת השוטר, חיי המין שלו ושל אשתו נעשים מאחורי דלת נעולה, זו רשות הפרט, ולמעסיק שלו – המשטרה – אין כל זכות לחדור לשם.
עורכי הדין נרקיס ושוורץ כתבו כי "במסווה של חקירה, המשיבה קיבלה הצצה מציצנית לאורחות חיים פרטיים, שאינם מהווים כל עבירה ואינם פוגעים באיש".
הסנגורים הדגישו כי ההתכתבויות של השוטר נעשו בפלטפורמה דיסקרטית – כך שלגברים שדיברו איתו לא היה מושג על זהותו.
בעתירה נכתב כי "משטרת ישראל נטלה לעצמם סמכות כגוף פטרנליסטי שקובע לעובדיו מה נכון להם ומה לא במרחב האישי ושולל מהם את החופש לחיות את חיי המין שלהם כרצונם. זוהי חתירה תחת כל הזכויות והעקרונות עליהם מושתתים החיים במשטר דמוקרטי".
הסנגורים ציינו את שירותו של השוטר שביצע תפקידי שטח קשים ביחידה מורכבת, וההערכות המקצועיות כלפיו היו גבוהות.
הם הדגישו כי החשד לפגיעה בבתו הקטינה ירד מהפרק והשוטר אף ערך בדיקת פוליגרף פרטית – בה עלה כי הוא דובר אמת.
לפיכך, הם טענו כי "פיטוריו לוקים בחוסר סבירות קיצונית. ההחלטה פוגעת בזכותו החוקתית לפרטיות ובזכות היסוד של חופש העיסוק".
משטרת ישראל השיבה לעתירה וטענה כי השוטר העמיד עצמו בסיכון לסחיטה, על אף שלא הזדהה ברשת: "לא יתכן ששוטר, אשר אמון על אכיפת החוק ,ימצא עצמו מתכתב ברשת עם אנשים זרים ואף מעביר להם תמונות אינטימיות… האם הודעות אלה הן פנטזיה ההולמת שוטר? ההולמת בכלל אדם?…".
פסק הדין: "למשטרה אין סמכות לעיין בתכתובת פרטית"
השופט ארנון דראל הבהיר כי הסמכות לפטר שוטר עקב אי-התאמה, לצורך "שמירה על רמה מקצועית ואנושית" היא סמכות רחבה הנתונה למפכ"ל המשטרה, ובית המשפט ימעט להתערב בה.
למרות זאת, במקרה זה קבע השופט מדובר בחריג, וביטל את פיטורי השוטר.
השופט קבע שני נימוקים מרכזיים: אחד, למשטרה לא היתה סמכות לעיין בהתכתבויות שנתפסו בטלפון של השוטר על ידי מח"ש.
השופט הבהיר כי העברת חומרי חקירה ממח"ש למשטרת ישראל היא נוהל מוסדר אך "עצם האפשרות להעברת חומרים לצורך נקיטת הליך משמעתי או מנהלי (נגד שוטר) אינה מאפשרת את העברת כל החומרים ללא כל הגבלה".
"במקרה שלפנינו", כתב השופט, "המשיבים נחשפו לתכתובות אישיות החוסות תחת הזכות לפרטיות, ועניינן במאוויים המיניים של העותר".
צו החדירה לטלפון ניתן למח"ש למטרת חקירה שלא הניבה ראיות לפלילים. על כן, לדברי השופט "לצורך שימוש בחומרים למטרה אחרת, שאינה החקירה הפלילית, לרבות הליך מנהלי של פיטורי שוטר, נדרש היה לפנות לבימ"ש בבקשה להרחבת הצו… בעוד שחקירת העותר בחשד לעבירות חמורות הצדיקה את החדירה למכשיר הנייד שלו ,הרי שנקודת איזון זו משתנה מקום שבו התיק נסגר ללא הגשת כתב אישום ,והחומר נמסר לשימוש המשטרה בכובעה כמעסיק.
"כדי שהמשטרה תוכל לעיין בחומרים היה צורך לבקש בית המשפט להרחיב את הצו, ומשהדבר לא נעשה למשטרה לא היתה סמכות לעיין בחומר החקירה", נקבע.
לדברי השופט דראל, פיטורי השוטר אינם מוצדקים גם עניינית. "השיח אינו מבטא הגשמה של פנטזיה אסורה… כגרסת העותר, שלא ראיתי לפקפק בה, חלק מאותו ריגוש מיני שהעותר, בת זוגו והצד האחר לשיחה חווים, נובע מעצם כתיבת הדברים מבלי שהונח בסיס לקבוע כי קמה כוונה ממשית לממש את האמירות ולהביאן לכלל מעשה.
"נראה אפוא כי מדובר בבחירה לקיים יחסי מין ולהתרגש בדרך מסוימת ,שבסופו של דבר נותרה בתוך ד' אמותיהם של העותר ואשתו. שיח זה אינו מלמד כי הדובר הוא שוטר, וממילא אינו חושף אותו לסחיטה, כפי שטענו המשיבים… אשתו של העותר העידה כי כל מעשיו נעשו בהסכמתה, והמשיבים אינם טוענים כי יש בסיס להניח שהועבר בסופו של דבר תשלום או שנעשה מעשה כלשהו".
השופט דראל סיכם: "מצאתי כי יש לראות בשיחה זו כשיחה פרטית ואינטימית, שאינה מקימה עילה לראות בעותר כמי שאינו מתאים למלא תפקיד של שוטר, לא כל שכן מצדיקה צעד קיצוני כמו פיטורי העותר משירותו במשטרה, לאחר 15 שנות שירות ללא רבב.
"לפיכך, העתירה מתקבלת. ההחלטה בדבר פיטורי העותר בטלה".
נקבע כי המשטרה תשלם לעותר הוצאות בסכום של 10,000 שקל.
עורכי דינו של העותר, אורון שוורץ, יוגב נרקיס, דודו חפץ ואדיר כהן מסרו בתגובה "כי עתירה זו ביקשה לאתגר את הרשויות, גם את משטרת ישראל, מפני שרירות לב ומוסרנות בהעסקתו של אדם ובעיקר בהגנה על פרטיותו של אדם, גם כשהוא איש משטרה. נקווה שפסק הדין יהיה בבחינת מגדלור של זכויות אדם בישראל".
