פסק דין חריג וטעון שניתן לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בקריות הכריע במאבק על עיזבונו של גבר שנפטר בשנת 2022. במרכז המחלוקת עמדה השאלה: האם זוגתו בשנותיו האחרונות היא "הידועה בציבור" שלו, או שמא מדובר בקשר ללא כוונת שיתוף, כפי שטענו ילדיו.
האישה, שיוצגה על ידי עו"ד שרין סולן, ביקשה להכיר בה כבת זוגו של המנוח ולזכות במחצית מעיזבונו. שלושת הילדים, שיוצגו על ידי עו"ד ליאורה אוחנה, טענו מנגד כי מדובר בניסיון ציני להשתלט על רכוש אביהם, ואף הלכו רחוק יותר: לדבריהם, התנהלות האישה ומחדליה בעת קריסתו של המנוח היא שהובילה למותו.
האישה סיפרה כי הכירה את המנוח ב־2014, כששניהם היו פרודים. לטענתה, הם עברו להתגורר יחד במושב וניהלו משק בית משותף במשך תשע שנים עד פטירתו, שיפצו נכס במימון משותף, נסעו לחופשות בארץ ובחו"ל, הלכו יחד לאירועים משפחתיים וכל מכריהם כולל ילדיו הכירו אותם כזוג.
היא ציינה כי מקום עבודתו של המנוח הכיר בה כידועה בציבור של המנוח והיא מקבלת תשלומי פנסיה ממקום עבודתו. כמו כן היא הוסיפה שהמנוח התייחס לבנה "כאל בנו לכל דבר" וכי לאחר פטירתו, מקום עבודתו של המנוח הכיר בבנה כבנו של המנוח ומשכך היא מקבלת גם קצבת שאירים. אף במודעת האבל היא צוינה כבת זוגו והשבעה התקיימה בבית ששכרו במושב.
האישה הוסיפה כי בתום השבעה הופעל עליה לחץ מצד ילדיו של המנוח. לדבריה, הם הגיעו לביתה ואיימו עליה לחתום על ויתור זכויות בדירה, אחרת יפגשו אותה בבית המשפט. מבחינתה, עצם האיומים מוכיח כי גם הילדים ידעו והבינו שהיא הידועה בציבור של אביהם ומשכך היא זכאית למחצית מכל רכושו.
ילדיו של המנוח טענו כי מערכת היחסים בין אביהם לבין האישה לא עלתה לכדי "ידועים בציבור". לדבריהם, האב הקפיד על הפרדה רכושית מוחלטת שכללה ניהול חשבונות בנק נפרדים, נשיאה לבדו בהוצאות השכירות והתחזוקה, ואף התחשבנות על כספים שהלווה לה.
המשיכו לקריאה נוספת במדור משפחה >>>
עורכי דין מומלצים לענייני משפחה >>>
עוד טענו הילדים, כי האישה לא תרמה דבר למשק הבית מהכנסותיה וכי היא ניצלה את המנוח כלכלית. לדבריהם, היא ביקשה להפוך את אביהם למממן, אך מעולם לא ראתה בו שותף אמיתי.
אחד הילדים העיד כי כי לאחר 30 שנים שחי עם אישה, אביו התקשה להישאר לבד אחרי שהתגרש כיוון שלא ידע ומעולם לא ביצע בעצמו עבודות משק בית כגון כביסה, והמבקשת ניצלה את ההזדמנות לנצלו.
בצעד קיצוני אף יותר, הילדים טענו כי התנהלות האישה הובילה למותו של אביהם. לדבריהם, כשהוא חש ברע היא לא מיהרה לפנותו לבית החולים, מצאה זמן להחליף בגדים בנחת, השתהתה בשיחות מיותרות ואף נתנה לו אקמול מבלי להתייעץ עם מד"א, כאשר בדיעבד התברר שמדובר בכדור שיש בו כדי לגרום נזק דווקא.
השופט ניר זיתוני קבע כי האישה לא עמדה בנטל ההוכחה הנדרש לצורך הכרה כידועה בציבור. הוא הדגיש כי לא הוצגו מסמכים בסיסיים כגון דפי חשבון בנק או כרטיסי אשראי המצביעים על ניהול משק בית משותף, וכי עדותה לוקה בסתירות.
"לא שוכנעתי כי עלה בידי המבקשת להציג תשתית עובדתית מספקת לניהול חיים משותפים כמשמעותם בסעיף 55 לחוק הירושה", כתב השופט והוסיף כי עצם רישומה של האישה כמוטבת בקופת הגמל של המנוח אינו מספיק. "גם אם היתה קיימת קרבה זוגית, אין די בכך לצורך קביעה בדבר שותפות גורל אמיתית".
חיזוק לעמדה זו מצא השופט בכך שהמנוח הקפיד על הפרדה רכושית מובהקת. גם הרכב בו השתמשה האישה נותר רשום על שמו.
באשר לטענות שהעלו הילדים בכל הנוגע להתנהלותה של המבקשת בגרימת מותו של המנוח, השופט הבהיר כי טענות חמורות אלה לא הוכחו ואין בהן כדי להטיל עליה אחריות למותו של המנוח.
בסיכומו של דבר נדחתה התנגדותה של האישה. בית המשפט קבע כי ילדיו של המנוח הם היורשים הבלעדיים לעיזבון, והורה לאישה להשיב לידיהם כל טובת הנאה שקיבלה כיורשת, למעט קצבאות המשולמות לה ממקום עבודתו של המנוח.
בנוסף חויבה האישה לשלם לכל אחד מהילדים הוצאות משפט בסך 5,000 שקל.
* הכותבת, עו"ד דפנה לביא, היא עורכת דין לענייני משפחה ומרכזת מדור המשפחה באתר "פוסטה"
