עבירות מס אינן תופעה חדשה, אך בעשור האחרון הן קיבלו ממד חדש ומורכב בעקבות הופעתם של נכסים דיגיטליים, חשבונות וירטואליים וארנקים מבוזרים. רשות המסים בישראל, כמו רשויות רבות בעולם, מבינה שהון שחור אינו מתנהל עוד רק בחשבונות בנק קלאסיים, אלא גם בפלטפורמות מסחר דיגיטלי, בבורסות קריפטו ובחשבונות וירטואליים.
על רקע זה, נוהל גילוי מרצון נותר אחד הכלים המרכזיים להסדרת העבר ולמניעת הליך פלילי, גם עבור מי שמחזיקים בנכסים מהעולם הדיגיטלי.
הרקע לנוהל
נוהל גילוי מרצון הושק כדי לאפשר לנישומים לחשוף מיוזמתם נכסים והכנסות שלא דווחו, לשלם את המס המתחייב, ולהימנע מהעמדה לדין פלילי. ההיגיון פשוט: המדינה נהנית מהכנסות מס מיידיות, והנישום מקבל "חנינה" פלילית.
בעבר עסק הנוהל בעיקר בחשבונות בנק בחו"ל, השקעות או ירושות לא מדווחות. כיום, ההתמקדות מתרחבת גם לעולם החדש, חשבונות דיגיטליים, פלטפורמות תשלום אלקטרוניות וקריפטו.
מי יכול להגיש בקשה?
כל יחיד, חברה או נאמנות שמחזיקים בנכסים לא מדווחים, מסורתיים או דיגיטליים, יכולים לפנות לנוהל גילוי מרצון. הדגש הוא על יוזמה אישית: אם רשות המסים כבר מחזיקה במידע, לא ניתן ליהנות מהמסלול.
עוד כתבות בנושא במדור עבירות מס >>
אינדקס עורכי דין בתחום הפלילי >>
אינקס עורכי דין בתחום צווארון לבן >>
נוהל גילוי מרצון כך לדוגמה:
- אדם שהחזיק חשבון בנק דולרי לא מדווח בחו"ל.
- בעל עסק שקיבל הכנסות במזומן ולא הצהיר.
- משקיע שרכש ביטקוין, איתריום או נכסים דיגיטליים אחרים, מכר אותם ברווח ולא דיווח על המס.
- משתמש בארנק וירטואלי בפלטפורמות מסחר בינלאומיות (כמו Binance או Kraken) שלא העביר דיווחים לרשות המסים.
כל אלה יכולים להסדיר את ענייניהם באמצעות הנוהל ומי שמחזיק נכסים דיגיטליים יוכל להמשיך לפעול באופן חוקי ושקוף, ללא חשש שהמידע ייחשף בהמשך דרך הסכמי חילופי מידע בינלאומיים.
חשבונות וירטואליים ודיגיטליים – הלב של הסוגיה החדשה
בשנים האחרונות הפכו החשבונות הווירטואליים לנפוצים: PayPal, Revolut, ארנקים דיגיטליים של בנקים, ואפליקציות תשלום מתקדמות. רבים משתמשים בהם לא רק להעברת כספים אלא גם לשמירת יתרות של אלפי ואף מאות אלפי שקלים.
לצד אלה, עולם הקריפטו יצר שכבת מורכבות חדשה, ארנקים קריפטוגרפיים פרטיים, מסחר בפלטפורמות בינלאומיות, ועסקאות חוצות גבולות שאינן נרשמות במערכות הפיננסיות המסורתיות.
רשות המסים קבעה כי גם הכנסות מחשבונות וירטואליים חייבות בדיווח, וכי החזקה בארנק דיגיטלי שקולה להחזקה בחשבון בנק. כאן בדיוק נכנס לתוקף נוהל גילוי מרצון, שמאפשר להסדיר את ההכנסות מהמקורות הללו לפני שהן נחשפות בדרכים אחרות.
דוגמאות מהשטח
בשנים האחרונות הוגשו מאות בקשות הקשורות לנכסים דיגיטליים:
- יזם הייטק שהחזיק ארנק קריפטו עם רווחי מסחר שלא דווחו.
- משפחה שקיבלה ירושה בחשבון PayPal עם יתרה של מאות אלפי דולרים.
- בעל עסק שקיבל תשלומים מלקוחות באמצעות פלטפורמות בינלאומיות מבלי לדווח עליהם.
בכל המקרים, ההסדרה נעשתה במסגרת הנוהל והובילה לתשלום מס כחוק תוך הימנעות מהליך פלילי.
הביקורת על הנוהל
חלק מהביקורת טוענת כי מדובר ב"מתנה לעברייני מס", המאפשרת להם להימנע מענישה פלילית. אחרים טוענים כי דווקא בתחום החשבונות הדיגיטליים, שקשה לעקוב אחריהם, יש צורך בעידוד הסדרה מרצון, אחרת הכספים יישארו מחוץ למערכת לצמיתות.
רשות המסים מצידה טוענת כי בלי הנוהל, חלק גדול מהכספים הדיגיטליים לעולם לא היה נכנס לקופת המדינה. ההכנסות שהוסדרו מוכיחות את יעילות הכלי, במיוחד בעידן שבו הון דיגיטלי גדל בקצב מסחרר.
למה בכל זאת חשוב להיעזר בעורך דין?
הגשת בקשה לנוהל גילוי מרצון מורכבת במיוחד כשמדובר בחשבונות וירטואליים או נכסי קריפטו. יש להוכיח מקור כספים, להציג תיעוד של עסקאות ולעיתים לשחזר פעילות ישנה בבורסות דיגיטליות. טעות קטנה בניסוח או בהצגת הנתונים עלולה להוביל לדחיית הבקשה ולהעמדה לדין.
משרד עורכי דין המתמחה בעבירות מס ובנכסים דיגיטליים ידע לבנות אסטרטגיה מתאימה, לנהל מו"מ מול רשות המסים ולהבטיח הגנה מרבית ללקוח.
המבט קדימה
ככל שהעולם הפיננסי עובר לדיגיטל, כך גדלה גם אחריות הדיווח. נוהל גילוי מרצון הוא לא רק כלי להסדרת חשבונות בנק ותיקים – אלא גם הזדמנות ייחודית להסדיר חשבונות וירטואליים, ארנקים דיגיטליים ונכסי קריפטו.
המסר ברור: במציאות שבה רשתות המידע הבינלאומיות הולכות ומתרחבות, מי שיבחר להסתיר כספים- ייתפס. מי שיבחר להסדיר יוכל לפתוח דף חדש.
הבהרה משפטית: המידע בכתבה זה אינפורמטיבי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. לצורך טיפול פרטני בהסדרת חשבונות דיגיטליים או וירטואליים במסגרת נוהל גילוי מרצון, מומלץ להיוועץ עם משרד עורכי דין המתמחה בתחום.
