בהכרעת דין שניתנה בבית משפט השלום בתל אביב נחשף מקרה טעון רגשית וסבוך, שבמרכזו סכסוך בין בני זוג לשעבר.
כתב האישום הציג תמונה של אירוע שבו ויכוח על פריט יומיומי, בגד-ים של בתם של בני הזוג, הוביל לעימות פיזי חריף, שהמשיך עם טענות לחבלות ולאיומים והסתיים בכתב אישום שהוגש נגד הגבר, בטענה שתקף את בת-זוגו.
בכתב האישום נטען כי הנאשם תקף את המתלוננת בבוקר ה-2 ביולי 2023, גרם לה חבלות של ממש, שטפי דם בפנים ובידיים וחבלה בחניכיים.
לפי כתב האישום, הגבר אף איים עליה באומרו: "אני אפוצץ לך את הראש".
הנאשם הודה שאכן פרץ ויכוח, אך טען שלא הוא תקף, אלא המתלוננת היא זו שהתפרצה והשתוללה. הסתירה בין גרסאות הצדדים העמידה את בית המשפט בפני קושי ממשי: כיצד להכריע בין שתי עדויות מנוגדות, כאשר כל צד טוען שהאחר הוא התוקף.
בעדותה בבית המשפט סיפרה האישה בהרחבה על מערכת היחסים המורכבת עם הנאשם, ועל השתלשלות האירועים ביום התקיפה הנטענת.
לדברי המתלוננת, תחילת הקשר התאפיינה ביציבות, אך בהמשך הפך הנאשם לאלים מילולית, מה שהוביל לפרידות חוזרות ונשנות. לטענתה, ביום האירוע היא חיפשה את בגד הים של בתם המשותפת, נכנסה לחדרו של הנאשם ושם לטענתה הותקפה באכזריות, נזרקה לעבר הקיר ונחבלה בפניה ובשיניה.
המתלוננת טענה כי למרות הפגיעות ניסתה להמשיך בשגרת היום ולסדר את בתה להסעה, עד שהבת הבחינה בדם על פניה. בהמשך פנתה למשטרה, זוהתה בצילומים רפואיים ותיארה גם איומים מפורשים מצדו של הנאשם.
בחקירתה הנגדית של המתלוננת, היא נדרשה להסביר פערים בגרסאותיה, אולם התעקשה על עיקרי טענותיה.
בתיק נשמעו גם עדויות של מגיירת האישה ושל חוקרת הילדים שחקרה את הילדה ומצאה שעדותה לא מספיק אמינה.
אתר חדשות פלילי >>
עורך דין פלילי מומלץ >>
כתבות על אלימות במשפחה >>
הנאשם יוצג על ידי עו"ד אלון שליכטר. בעדותו בבית המשפט הציג גרסה שונה בתכלית מזו של המתלוננת, והדגיש כי לא תקף אותה כלל. לטענתו, מערכת היחסים ביניהם היתה רוויית מתחים ואלימות מצידה של המתלוננת, ואף אירעו מקרים שבהם איימה עליו בסכין.
ההגנה הציגה הקלטות ושיחות עם המגיירת ששימשה כמעין יועצת זוגית, וכן סרטון שבו נראית המתלוננת מכה לכיוונו. הנאשם הסביר כי בחר שלא לעזוב את הדירה על אף הפרידה בפועל, מתוך רצון להישאר לצד בתו ולא להשאיר אותה בחזקת האם בלבד.
באשר ליום האירוע טען הנאשם, כי המתלוננת היא זו שהתפרצה לחדרו, חיטטה בארון וגרמה לבלגאן מכוון, בעוד שהוא רק ניסה להוציאה בעדינות מהחדר מבלי להשתמש בכוח פיזי.
לדבריו, אם נגרמו לה חבלות, הרי שמדובר בתוצאה של השתוללותה. הנאשם חזר והכחיש כי דחף את המתלוננת, וטען שלא היה כל היגיון או אפשרות מצדו לפגוע בה כפי שטענה.
השופט שאול אבינור קבע לבסוף כי התביעה לא הצליחה להוכיח את אשמת הנאשם מעבר לספק סביר, ולכן דינו לזיכוי. בהחלטתו כתב השופט: "בסופו של יום, המאזן הראייתי בתיק זה הוא מצב של 'עדות מול עדות'; ולא יותר מכך".
עוד התייחס השופט לגרסת הבת וציין כי מדובר בגרסה מושפעת, מאחר שנמסרה לאחר שהאם שוחחה עמה: "עולה קושי להעריך את מהימנותה… לא ניתן לשלול את האפשרות שכל מה שהבת מסרה… הוא מה ששמעה מהמתלוננת".
השופט מצא פגמים גם בעדות המתלוננת: "גרסה זו לקתה בחוסר קונסיסטנטיות… לא מדובר בנקודות מינוריות אלא בהיבטים משמעותיים של תיאור האירוע".
מנגד, אף שגרסת הנאשם לא היתה "נקייה מספקות", השופט הדגיש כי "על ההגנה לא מוטל כל נטל להוכיח את חפותו… אלא שהמאשימה היא זו שצריכה להוכיח את אשמתו – וזאת לא נעשה לפניי".
בהתאם לכך פסק השופט כי הנאשם יזוכה מאשמה.
