המשטרה עצרה את הרב חיים יוסף דוד אברג'יל מהעיר נתיבות בחשד לביצוע עבירות מין (31 אוגוסט). הרב הובא בפני השופט לדיון בבקשת המשטרה להאריך את מעצרו. ביחד איתו נעצר גם מקורבו מנכ"ל מוסדות הרב, בחשד לביצוע עבירות נוספות, שכוללות שיבוש חקירה והדחת עדים.
ביחידת ההונאה של מחוז הדרום התקבלו בשבועות האחרונים מספר תלונות נגד הרב ועוזרו.
בעקבות המידע נפתחה חקירה סמויה. עם סיום פעולות החקירה ועל בסיס חומרי חקירה שנאספו, יובאו החשודים לדיון בבית משפט השלום בבאר שבע.
במשטרה תבקש להאריך את מעצרם.
המעצר התבצע שעלה חשד כי הרב חיים אברג'ל, המכונה הרב חיד"א (חיים יוסף דוד) – שהינו דמות נערצת בקהילה על ידי אוכלוסיה גדולה בנתיבות, ביצע במהלך השנים האחרונות עבירות מין חמורות כלפי מספר נשים, לרבות בהיותן קטינות. עימו, כאמור, נעצר ארז אהרון, המשמש כמנכ"ל במוסדות הרב החשוד.
הרב חיים הינו בנו של הרב יורם אברג'יל.
החשד כלפי המנכ"ל מתמקד בכך, שהיה מודע לביצוע העבירות על ידי הרב, לא פעל למניעתן, לא נקט כל פעולה להפסקתן ואף פעל להדחה בחקירה ושיבוש. על פי החשד הוא שילם לקורבנות דמי שתיקה, על מנת שלא לפגוע בשמו הטוב של הרב.
המשטרה מייחסת לרב עבירות של מעשה מגונה, מעשה מגונה תוך שימוש בכוח או איומים, הדחה בחקירה, סחיטה באיומים והטרדה מינית בנסיבות מחמירות.
במהלך הדיון בעניינו של הרב, טען נציג המשטרה כי בוצעו פעולות השפעה על הקורבנות עצמן ועל בני המשפחה, עד לרמה של התנכלות והשפעה שלא יגישו תלונות ושלא יפגעו בשם הטוב של החשוד.
לדברי נציג המשטרה, הרב נחקר חקירה ראשונית, מבלי שהוטחו בו הראיות והכחיש את המיוחס לו, כפי שגם עשה במהלך הדיון בבית המשפט. גם סניגורו, עו"ד אפרים דמרי, הכחיש את המיוחס למרשו. עוד עלה מהדיון, כי החשד הוא כי המעשים המיוחסים לרב בוצעו בשנתיים האחרונות.
בתום הדיון, השופט צבי פורר, ששמע את טיעוני הצדדים ובחן את חומרי החקירה, קבע כי קיים חשד סביר וכי קיימת עילת שיבוש מובהקת. השופט ציין בהחלטתו, כי לאור אישיותו של החשוד ההחלטה אינה קלה לו, אך עליו לעשות את עבודתו נאמנה וביחס לתיק החקירה ולממצאיו. לאור כך, מעצרו של הרב הוארך עד 3 בספטמבר.
בדיון בעניינו של המנכ"ל, המשטרה יחסה לאהרון, שמיוצג על ידי עו"ד לימור אזולאי, עבירות של הדחה בחקירה, אי מניעת פשע, קשירת קשר לביצוע פשע ושיבוש הליכי חקירה ומשפט.
בפתח הדיון, נציג המשטרה טען כי החשוד פנה לקורבנות, קיים שיחות עם קורבנות המין וביצע העברות כספים לקורבנות, תוך מתן הבטחות ותשלום דמי שתיקה בתמורה לכך שהקורבנות לא יפגעו בשמו הטוב של הרב.
מהחלטת השופט עולה כי מחומר החקירה מתברר, שמיוחסת לו ידיעה ביחס לשני מקרים בלבד. כמו כן סבר השופט, כי גם המקרים שמיוחסים לו אינם כאלה אשר יכולים ללמד כי אהרון ידע בזמן אמת שהרב מבצע או ביצע עבירות מין במתלוננות.
לדברי השופט, זאת ועוד, כעולה מהתיק בשני המקרים שצוינו והוצגו לבית המשפט התנהלו הליכים בבית הדין הרבני באופן שהיה חשוף לציבור וייתכן כי גם חשוף לחשוד עצמו.
הפעולות שנקט, אם נקט, יכולות היו להתבצע גם במסגרת הליך שיפוטי כזה או אחר. לאור כך אמר השופט, כי "במצב דברים זה והואיל וההליכים הנטענים בוצעו תוך כדי הליך שיפוטי, אינני בטוח כי החשוד היה מודע לכך כי מתבצעת עבירה. מכל מקום, גם אם קיים חשד, ברור כי החשוד אינו חשוד בעבירות המקימות עמן עילת מסוכנות".
לנוכח קביעות אלו, הורה השופט על שחרורו בתנאים מגבילים שונים, תוך איסור יצירת קשר עם הקורבנות. לבקשת המשטרה, ניתן עיכוב ביצוע על מנת לאפשר למשטרה להגיש ערר על החלטת השחרור.
