עשרות אלפי עוקבים, פוסטים ממומנים, חופשות בארץ ובחו"ל, מותגים יוקרתיים ואפילו פאה בשווי 6,500 שקל.
כל אלה עמדו במרכזו של סכסוך משפטי טעון בין משפיענית רשת מוכרת, לבין הגרוש שלה, אבי ילדיה.
תחילה פסקה השופטת תמר סנונית פורר מבית המשפט לענייני משפחה בת"א כי האם תשלם לאב סכום מזונות "צנוע".
אולם, ערעור שהוגש למחוזי הפך את התמונה לחלוטין: השופטים קבעו כי הפוטנציאל הכלכלי של האם גבוה בהרבה, והעלו משמעותית את סכום המזונות שעליה לשלם.
האב משמורן על שבעה ילדים
הצדדים נישאו בשנת 2003 ונולדו להם שבעה ילדים:
הבכורה בת 16 כיום והצעיר בן שש.
המשמורת על כל שבעת הקטינים נקבעה אצל האב, בעוד זמני השהות של האם מצומצמים מאוד:
פעמיים בשבוע אחר הצהריים, וכן סוף שבוע אחד מתוך שלושה בלבד.
בנוסף, בית הדין הרבני העניק לאב אפוטרופסות בלעדית בענייני חינוך ובריאות הילדים.
הסכסוך הרכושי בין הצדדים כולל דירה משותפת ותשלומי משכנתא עודנו מתנהל.
פסק הדין המקורי: 400 שקל בלבד לכל ילד
באוקטובר 2024 הכנסתו של האב, משגיח כשרות בעיסוקו, הוערכה ב-16 אלף שקל.
פוטנציאל הכנסתה החודשית של האם הוערך בסך של 11,500 שקל בלבד.
לפיכך, השופטת סנונית פורר כי האם תשלם לאב המשמורן 400 שקל לכל אחד מהקטינים שמעל גיל שש, ועוד 600 שקל עבור מדור (השתתפות בשכר דירה).
סך הכל, 3,400 שקל לחודש.
יחד עם זאת השופטת סנונית פורר רמזה כי ייתכן שהאם לא חשפה את מלוא הכנסותיה: "האם יוצאת לחופשות בארץ ובחו"ל, נהנית ממוצרים יוקרתיים שמקבלת תמורת פרסום…האם לא צירפה כל ראייה אודות מצבה הכלכלי הדחוק".
ערעור האב: "אפליה מגדרית"
האב שהגיש ערעור באמצעות עו"ד משה ליפל, טען כי פסק הדין מותיר אותו ואת ילדיו במצב כלכלי בלתי אפשרי: "400 שקל לחודש לקטין – זה לא מספיק אפילו ללחם וחלב", הוא טען בערעור.
לדבריו, מדובר ב"אפליה על רקע מגדרי בלבד", לו היה המקרה הפוך והאם הייתה מגדלת לבדה את הילדים, היה נפסק סכום ריאלי.
לטענתו, האם נהנית מהכנסות משמעותיות הרבה מעבר לדיווחיה: עסקאות פרסום, מוצרים יוקרתיים ומזומנים שמתקבלים ב'שחור'.
כמו כן, נטען, יש לה תעודות הסמכה במקצועות רבים לרבות סוכנת תיירות, הכשרה בטיפולי שעווה וסידור גבות, מניקור ופדיקור, קוסמטיקה רפואית, איפור מקצועי, שיווק עסקי – הכל על בסיס תעודות הוראה.
האב הדגיש כי האם עצמה הודתה שקיבלה במסגרת עבודתה מתנות כמו פאה בשווי 6,500 שקל, שרשרת בשווי 1,200 שקל ושוברי קנייה במאות שקלים.
הוא טען כי הכנסותיה האמיתיות מעסקי פרסום מגיעות ל־25 עד 30 אלף שקל בחודש.
עוד טען האב כי בעוד שהוא נושא כמעט לבדו בגידול הילדים, האם כמעט ואינה מבלה עימם, היא טסה לחו"ל לעיתים קרובות ונהנית מזמן פנוי רב.
האם, באמצעות עו"ד שמעון חסון, הכחישה את טענות האב על הכנסות גבוהות, והדגישה כי היא משתכרת כ־7,000 שקל בלבד.
לטענתה, האב מסתיר הכנסות נוספות בסך כ־8,000 שקל בחודש ומנסה להביאה לקריסה כלכלית ונפשית שלה כדי שתוותר על חלקה בדירה המשותפת.
עוד טענה האשה כי האב מונע ממנה לקחת חלק בגידול הילדים וגורם לניכור הורי כלפיה.
חיי הזוהר תחת זכוכית מגדלת
במסגרת חקירת הכנסות האם נחשפו חופשות בארץ ובחו"ל, מוצרים יוקרתיים ועסקאות "ברטר" עם מותגים מובילים.
שופטי המחוזי התרשמו כי דווקא עיסוקה של האם כמשפיענית רשת, פותח בפניה אפשרויות הכנסה רחבות בהרבה מהנתונים שהציגה.
לפיכך, בית משפט המחוזי קיבל את ערעור האב והפך את ההחלטה.
השופט נפתלי שילה, בהסכמת השופטת עינת רביד והשופט יחזקאל אליהו, קבע כי השופטת פורר שגתה בהערכת פוטנציאל ההכנסה של האם:
"עבודתה של האם כמשפיענית רשת, מעצם טיבה וטבעה, מאפשרת גמישות רבה. עבודתה כמטפלת בהיקף של 50 שעות בחודש בלבד אינה גורעת מיכולתה למצות את הכנסתה מהעסק" הוירטואלי.
בית המשפט העריך את הכנסת האם ב־15 אלף שקל נטו, והכנסתה הפנויה לאחר הפחתת שכר הדירה ב־12,200 שקל בחודש.
לעומת זאת, הכנסת האב הפנויה (לאחר תשלום שכר דירה) היא 9,500 שקל בלבד, לכן נקבע כי יחס ההכנסות הוא כ- 56% לאם ו-44% לאב.
המזונות החדשים: כמעט פי שניים
לאחר חישוב מחדש, נקבע כי האם תשלם:
431 שקל הוצאות תלויות שהות לכל ילד
288 שקל הוצאות שאינן תלויות שהות לכל ילד
260 שקל מדור לכל ילד
80 שקל אחזקת מדור לכל ילד.
סה"כ: 1,059 שקל לחודש לכל ילד.
לאחר הפחתת קצבת הילדים שמשולמת לידי האב, נקבע סכום סופי של 850 שקל לחודש לכל קטין מעל גיל שש וסה"כ 5,950 שקל לחודש, במקום 3,400 שקל לפני הערעור.
פסק הדין משדר מסר חד וברור: הורה שמחזיק בפוטנציאל הכנסה גבוה, במיוחד כשמדובר במקצועות מתפתחים ברשתות חברתית ודיגיטל יידרש לשאת בחלק משמעותי יותר במזונות ילדיו, במיוחד אם זמני השהות של הילדים עימו מצומצמים יותר.
* הכותבת, עו"ד דפנה לביא, היא עורכת דין לענייני משפחה ומרכזת מדור המשפחה באתר "פוסטה"
