היבואן מאיר שבת מפרדסיה, בעל השליטה בחברות "לוטוס" ו"סיטרין" ליבוא ירקות קפואים ממצרים, הורשע בהונאה כלכלית והתחמקות ממיסי יבוא של מיליוני שקלים באמצעות דיווחים כוזבים.
כדי להפחית את שיעורי המכס, היבואן ניפח בהצהרותיו כמויות של פול, במיה וקסבה, שהמס בגינם נמוך – זאת כדי לכסות על הברחות צ'יפס, תות וארטישוק, החייבים במיסי יבוא גבוהים יותר.
להונאת המס היו שתי חוליות: חברת "לוטוס" שמייבאת את הירקות מחו"ל ומוכרת ל"סיטרין", שהיא החברה המשווקת בישראל.
שתי החברות פעלו כיחידה עסקית אחת, שתיהן בשליטה ובניהול של בני משפחת שבת.
כפי שדווח ב"פוסטה" בשל העבירות הכלכליות, יחידת התביעות של המכס ביקשה להטיל על מאיר שבת 55 חודשי מאסר בפועל, בין היתר בשל עבר פלילי קודם בעבירות מס.
בית המשפט המחוזי מרכז קיבל את בקשת הסנגורים, עורכי הדין אברהם שהבזי ועדן בנימיני שהבזי, לסטות לקולה ממתחם העונש ההולם בשל מחדלי המחלקה המשפטית של המכס.
למשל, השיהוי הממושך בהגשת כתב האישום (העבירות בוצעו עד שנת 2016).
לפיכך, בית המשפט לא מיצה את הדין עם שבת וגזר עליו בתיק הפלילי 18 חודשי מאסר בלבד וחילוט כ-400 אלף שקל.
במקביל לכך, מע"מ הוציא לחברת "סיטרין" שומה אזרחית ודרש ממנה לשלם כפל מס בסכום של 1.4 מיליון שקל, כעונש על החשבוניות הכוזבות.
השומה הוצאה בגין 17 חשבוניות בסכום כולל של 9 מיליון שקל שהוציאה היבואנית "לוטוס" למשווקת "סיטרין", כאשר המע"מ באותן חשבוניות עמד על 1.4 מיליון שקלים וקוזז כתשומות בספרי סיטרין.
במע"מ טענו כי באמצעות החשבוניות דיווחה סיטרין על קניית ירקות אחרים מחברת לוטוס (כגון שורש קסבה במקום תות), וכך הן שימשו לכיסוי פעילות היבוא האמיתית. הכל חלק ממערכת של דיווחים פיקטיביים שנועדה להסוות את ההברחות, להימנע מתשלום מיסי יבוא כחוק ולתת לטובין המוברחים מראה חוקי במסמכי החשבונאות.
משרד עו"ד שהבזי טען מנגד בערעור המס, כי שבת שילם את כל המע"מ המתחייב במסגרת המכירה מהיבואנית לחברה המשווקת (וכאמור, התיק הנוכחי עוסק במע"מ בלבד, ולא במסים שגובה המכס).
לפיכך לא נגרם כל נזק לקופת המדינה בהיבט המע"מ.
רשות המסים באמצעות פרקליטות מחוז תל אביב, המחלקה הפיסקאלית, השיבה כי גם אם סך המע"מ שולם, הרי שפירוט הירקות ותוכן העסקאות בחשבוניות שהוציאה לוטוס לסיטרין כוזב, כאמור כדי שיתאים לדיווחים שמסרה לוטוס למכס אודות הטובין שיובא.
מאחר והמע"מ שולם, אך הפירוט בחשבוניות היה כוזב, דרש מנהל מע"מ כפל מס "מופחת" בהתאם לסמכותו, רק בגין רכיב הסנקציה – בסכום של 1.4 מיליון שקל, כסכום המע"מ בגין החשבוניות שהוצאו שלא כדין.
השופט שמואל בורנשטין הבהיר בפסק הדין: "אמת, כי בכל הנוגע לתשלום המע"מ (להבדיל מתשלום המכס בגין הייבוא) הפגם בחשבוניות לא היה בו כדי לגרום נזק לקופת המדינה, והמס שולם במלואו. עם זאת, אין בכך כדי להפוך את החשבוניות שהוצאו על שם לוטוס לסיטרין לחשבוניות שהוצאו ונוכו כדין. מדובר בחשבוניות כוזבות, המתארות עסקה למכירת טובין שלא הייתה בפועל, גם אם היתה עסקה אחרת בין אותם צדדים".
לדברי השופט, "התיאור השקרי בחשבוניות המס הינו חלק ממסכת עבריינית שנועדה להשיג מטרה בלתי כשרה של התחמקות מתשלום מכס, תוך פגיעה בקופת המדינה, גם אם לא התחמקות מתשלום המע"מ… משכך, צדק המשיב בהטילו כפל מס (בגין רכיב הסנקציה בלבד) על סך של 1,408,294 שקל, ובנוסף פסל את ספרי סיטרין והטיל עליה קנס בשיעור של 1% מסך עסקאותיה – 225 אלף שקל".
משרד עו"ד שהבזי מסר בתגובה: "לא נוהל הליך הוכחות – הוגשו הסכמות ופלוגתאות. לא היתה מחלוקת שהחשבוניות (לסיטרין) הוצאו שלא כדין בגלל היעדר הפירוט, אולם סכום המע"מ שנרשם בחשבוניות הוא הסכום הנכון. השאלה שהיתה במחלוקת היא האם יש להטיל כפל מס, או רק קנס פסילה. יש להדגיש שמע"מ הטילו כפל מס רק פעם אחת בשל מרכיב הסנקציה, כי גם לעמדת מע"מ – המס (המע"מ) שולם.
לדברי עו"ד שהבזי, "לעמדתנו, הטלת כפל מס ואפילו רק פעם אחת, היא עונש לא מידתי למצב שבו המס שולם, הצדדים לעסקה נכונים, סכום החשבונית וסכום המע"מ נכונים. בית המשפט מצא לנכון לפסוק כפי שפסק בהתייחס לפקודת המכס, ולא רק להיבטי מע"מ. בית המשפט הביא במסגרת שיקוליו את העובדה שהיתה הרשעה, ולכן החמיר עם העוסקים. לעמדתנו, בית המשפט היה צריך להקל עם העוסקים לאור העובדה שנענשו בהליך הפלילי, למרות שמדובר בענישה שונה עם מטרות שונות ולמרות שניתן להעניש גם בהליך הפלילי וגם בהליך האזרחי".
