מה זה בעצם מטבע דיגיטלי?
ביטקוין, את’ריום ומאות מטבעות קריפטוגרפיים נוספים משנים את הדרך שבה אנחנו חושבים על כסף.
מדובר באמצעי תשלום דיגיטלי, מבוסס טכנולוגיית בלוקצ’יין, שמאפשר העברת ערך מהירה וישירה בין אנשים ללא צורך בבנק או במתווך פיננסי אחר.
למה זה טוב, ולמה זה מסוכן?
למטבעות הדיגיטליים יש יתרונות ברורים:
זמינות 24/7,
עלויות נמוכות,
נגישות מכל מקום בעולם.
אבל אותה מערכת מבוזרת וחסרת גבולות שמושכת יזמים ומשקיעים מושכת גם עבריינים.
פושעים מנצלים את האנונימיות היחסית כדי להלבין הון שמקורו בפעילות פלילית מסחר בסמים, הונאות מקוונות, עבירות מס ואפילו מימון טרור.
איך זה עובד בפועל?
הלבנת הון במטבעות דיגיטליים נעשית לרוב באמצעות מספר שלבים:
1. רכישת מטבעות בכסף "מלוכלך" במזומן או דרך צד שלישי.
2. שימוש בשירותי ערבוב (Mixers) כדי לטשטש את מקור הכספים.
3. העברת המטבעות לארנקים ברחבי העולם, לעיתים דרך מדינות עם רגולציה רופפת.
4. המרה חזרה למטבע פיאט (שקלים, דולרים) במערכות מסחר מקוונות או פיזיות.
התגובה המשפטית
בעולם וגם בישראל המחוקקים לא נשארו אדישים. חוק איסור הלבנת הון הישראלי הותאם כך שיכלול גם "נכס פיננסי דיגיטלי".
מפעילי בורסות קריפטו וארנקים דיגיטליים מחויבים בזיהוי לקוחות, בדיווח על פעולות חריגות ובשמירת תיעוד.
עם זאת, הקושי הוא בכך שהעבריין יכול לפעול משרתים ומדינות שמחוץ להישג ידה של הרגולציה הישראלית.
מקרה מהעולם
בשנה האחרונה פשט ה-FBI על פלטפורמת ערבוב מטבעות שפעלה ממזרח אירופה והייתה אחראית להלבנת מאות מיליוני דולרים מכספי פשיעה קיברנטית.
המקרה ממחיש עד כמה האתגר הוא בינלאומי, ומדגיש את הצורך בשיתוף פעולה בין מדינות.
השורה התחתונה
המטבעות הדיגיטליים כאן כדי להישאר אבל כדי שלא יהפכו ל"מקלט מס" של עולם הפשע, יש צורך ברגולציה חכמה, טכנולוגיות מעקב מתקדמות ומודעות ציבורית.
בלי כל אלה, ההבטחה הכלכלית עלולה להפוך לסיכון ביטחוני וכלכלי ממשי.
הכותב ד"ר עו"ד אבי שקד הוא מומחה לעבירות כלכליות ומנוי באינדקס עורכי הדין של אתר פוסטה
