תושב ירושלים שהורשע בפריצה לבית אחיו זוכה מגניבת שני מיליון שקל

בית משפט השלום בירושלים הרשיע תושב העיר בפריצה לבית אחיו – אך בעת ובעונה אחת זיכה אותו מגניבת 2.3 מיליון שקל במזומן מבית האח.
הפרקליטות לא ערערה על זיכוי הנאשם מגניבת סכום העתק.
מנגד, הסנגור עו"ד דותן דניאלי הגיש ערעור על הרשעת הנאשם בפריצה, למרות שנקבע כי לא גנב את סכום הכסף.

עו"ד דניאלי הלין בערעור כי שופט בית משפט השלום, מוחמד חאג' יחיא, לא אפשר להגנה להגיש חוות דעת מומחה מטעמה לעניין ראיות הדי-אן-איי שעמדו במוקד הפרשה.
בית משפט המחוזי קיבל את ערעור הנאשם, כך שגם הרשעתו בפריצה בוטלה, זמנית – התיק יוחזר לבית משפט השלום לשמיעת עדות מומחה הדי-אן-איי של ההגנה.

הסיפור שהיה כך היה:
אחיו של הנאשם הוא בעל חנות למכירת עגלות לתינוקות בירושלים החרדית, ונהג לשמור את הכנסות העסק במזומן בביתו.
בשישבת אחד באוקטובר 2018 היה האח מחוץ לבית בכל סוף השבוע.

כאשר חזר הביתה לאחר צאת השבת הוא מצא את דלתות המרפסת האחורית פרוצות, וגילה ש-12 פאוצ'ים שהחביא בארון חדר האמבטיה עם סכומי כסף גדולים, היו פזורים על הרצפה, וכל הכסף שהיה בהם נעלם.
לטענתו, בכל אחד מ-12 הפאוצ'ים ובתיק שחור נוסף הוא שמר מאות אלפי שקלים, סך הכל סכום של 2,280,000 שקל במזומן שנגנב מהבית.

חוקר מז"פ שהגיע במוצאי השבת לדירה קבע כי הפורץ טיפס לבית דרך המרפסת האחורית, שבר את צילינדר הסורג ואז החדיר חפץ חד למרווח בין המשקוף לדלת הזכוכית הקבועה שם, פתח את הדלת בכוח ונכנס לחדרי הבית.

בנוסף, החוקר גילה ממצא חשוב במטבח: על השיש היו שלושה בקבוקי בירה ריקים, שלדברי בעל הבית לא היו שם קודם.
איש המז"פ לקח דגימות רוק מהבקבוקים.

החוקר חזר לדירה עוד פעמיים להשלים את מלאכתו.
רק בביקור השלישי הוא הבחין גם בנקודות דם זעירות בנקודת הפריצה במרפסת – נקודת דם אחת על הצילינדר של דלת הזכוכית, והשנייה על הקיר.
לפי ההנחה, הפורץ נפצע והותיר סימני דם במקום.

פורנזיקה למתקדמים
מומחי המעבדה המשטרתית קבעו כי שתי נקודות הדם במרפסת שייכות לאחיו של המתלונן, ופרופיל די-אן-איי זהה נמצא גם בפיית אחד משלושת בקבוקי הבירה שהיו על השיש.

על בסיס ממצאי הדי-אן-איי, התביעה המשטרתית ייחסה את הפריצה וגניבת שני מיליון השקל לאחיו של בעל הבית, למרות שעל הפאוצ'ים מהם נגנב הכסף לא אותר כל ממצא.

הנאשם כפר בעיקשות.
עו"ד דניאלי חילץ ממומחית הדי-אן-איי של המשטרה אישור לכך שבעצם אי אפשר לדעת את גילם של סימני הדם, או במילים אחרות – ממתי הם היו במרפסת.
המומחית אמרה כי די-אן-איי היא מולקולה יציבה מאוד ולא ניתן להתחקות אחר גילה.

הנאשם טען כי היה בבעלותו חתול פראי שגרם לו שריטות ופצעים בידיו.
הוא הוסיף כי הוא ואחיו היו בקשר טוב של ביקורים, כך שלטענת ההגנה אפשר שנקודות הדם הזעירות היו שם מזה זמן מה קודם לפריצה.

לעניין דגימת הרוק על הבקבוק, הנאשם הסביר כי כמה שבועות לפני הפריצה הוא ואחיו קנו שישיית בירות במלון, חלק מהבקבוקים האח החזיר הביתה, ולא מן הנמנע שהנאשם נגע באחד מהם קודם.

על שני בקבוקי בירה נוספים שהיו במטבח לאחר הפריצה התגלה די-אן-איי שאינו של הנאשם.
על אחד מהם נמצא פרופיל די-אן-איי דומה אך שאינו זהה לחלוטין, ועל בקבוק שלישי נמצא די-אן-איי השייך לעובד של המתלונן.

מומחית המז"פ אישרה כי מדובר בדי-אן-איי אחר ממשפחת הנאשם והמתלונן.
הסנגור דניאלי ציין בהקשר זה כי מדובר במשפחה חרדית גדולה, ולנאשם ולאחיו יש 16 אחים ואחיות.

לארכיון הזיכויים באתר פוסטה >>
אתר חדשות פלילי >>
עורך דין פלילי מומלץ >>

לעניין הדי-אן-איי שלו על הבקבוק השלישי, המתלונן הסביר כי הוא נתן מפתח לדירה גם לאחד מעובדיו, מאחר והדירה שימשה כ"מחסן סחורות".
התברר כי אותו עובד ביקר בדירה כמה ימים לפני אירוע הפריצה.

עו"ד דניאלי טען כי כלל העובדות שהציפה ההגנה סודקות את תזת התביעה על הנאשם כפורץ היחיד האפשרי, וכי יש תרחישים אלטרנטיביים סבירים לא פחות להיעלמות הכסף.
שופט בית משפט השלום חאג' יחיא קיבל רבות מטענות ההגנה, עם זאת הוא הרשיע כאמור את הנאשם בעבירת הפריצה על יסוד ממצאי הדי-אן-איי – שתי טיפות הדם והרוק על אחד הבקבוקים – אבל קבע כי אין די בראיות כדי לבסס הרשעה בעבירת הגניבה.

השופט חאג' יחיא כתב: "לא מוצא בגרסת הנאשם כל הסבר סביר ואפשרי לשאלה כיצד הגיע הדם לצילינדר ולקיר בכניסה לבית. המסקנה ההגיונית היחידה היא כי הנאשם נפצע תוך כדי הפריצה… אשר לפער הזמן בין האירוע למציאת נקודות הדם (בביקור השלישי של חוקר מז"פ), ניתן לטעון לזיהום הזירה. ברם, לא נראה סביר כי מאן דהוא 'שתל' את טיפות הדם בתקופה שלאחר הביקור הראשון של החוקר".

לצד זאת, כתב השופט, "לא הוכח מעל לכל ספק סביר, כי הנאשם הוא מי שגנב את הכסף… ולא ניתן לשלול את האפשרות כי בוצעה גניבה על-ידי אדם אחר אשר אולי הקדים את הנאשם וגנב את הכסף".
על הנאשם, ללא עבר פלילי קודם, הוא גזר חודשיים עבודות שירות בלבד.

נפגשים במחוזי
באמצעות עו"ד דניאלי, הנאשם הגיש ערעור על ההרשעה בפריצה.
הסנגור ביקש להגיש לערכאת הערעור חוות דעת מומחה פורנזי של ההגנה, חוות דעת שהשופט חאג' יחיא מנע את הגשתה במהלך משפט ההוכחות.

השופט חאג' יחיא דרש מההגנה להגיש את חוות הדעת של מומחה הדי-אן-איי מטעמה בשלב מוקדם, בטרם מומחי המז"פ של התביעה יעידו.
כאשר היא לא הוגשה עד אז הוא לא אישר לסנגור להגיש את חוות הדעת בשלב פרשת ההגנה, אחרי שמיעת כל ראיות התביעה, כך שעדותו של המומחה הפורנזי מטעם ההגנה לא נשמעה בבית המשפט.

חוות הדעת עוסקת בראיות המרכזיות עליהן התבססה ההרשעה, היא מרחיבה אודות הספק שכתמי הדם ישנים ואינם מאירוע הפריצה, או כי הדי-אן-איי שאותר על הבקבוק הועבר מבקבוק אחר.

שופטי בית המשפט המחוזי חגית מאק קלמנוביץ, מרים ליפשיץ פריבס ואילן סלע קיבלו את הטיעון הבסיסי הזה של הערעור.
הם הורו כי מומחה ההגנה יגיש את חוות דעתו לבית משפט השלום, שישמע את עדותו במלואה.
שופטי המחוזי הוסיפו בהקשר זה, כי אם צריך תישמע שוב גם עדות מומחי המז"פ, ורק אז תינתן הכרעת דין מחדש לעניין הפריצה בלבד.
כאמור, על הכסף שנעלם הזיכוי הוא כבר חלוט.