תיעוד חור בשמשה מהירי (צילום מתיק החקירה)
בית המשפט העליון דן בערעורים בעניינו של מחמוד הייב (33) מטובא זנגריה, שזוכה מניסיון רצח והורשע בעבירה של חבלה בכוונה מחמירה ועבירות נשק בצוותא.
בדצמבר 2021 נורה צעיר תושב טובא בשעה שנכנס עם רכבו לחניית ביתו בשובו הביתה.
אלמוני רעול פנים יצא מתוך רכב אחר שהמתין בסמוך, התקרב אל הצעיר שישב ברכבו ומטווח קרוב "ריסס" 24 כדורים בירי אוטומטי מרובה M16.
הצעיר שכופף את ראשו נפגע מרסיסים בלבד וניצל מפגיעה אנושה.
חוקרי המשטרה מצאו 24 תרמילים בזירה, אך רק חמישה כדורים פגעו בשמשה הקדמית של הרכב, בלוחית הרישוי ובמכסה המנוע. כל היתר "החטיאו" או פגעו בסביבת הרכב.
זהותו של היורה אינה ידועה למאשימה.
בית המשפט המחוזי קבע כי הנאשם הייב הגיע עם היורה ברכב ומילט אותו מהזירה לאחר הירי. עוד נקבע כי הייב התנגד לקשר בין הצעיר, קורבן הירי, לבין קרובת משפחתו.
לאחר שמיעת ראיות, בית המשפט המחוזי בנצרת קיבל את טענות עורכי הדין של הייב – מוחמד רחאל וג'מאל זנגרייה – לפיהן היורה האלמוני לא ירה בכינון ישיר לשמשת הרכב ולמקום מושבו של הנהג, אלא לכל היותר ביצע ירי הפחדה, ועל כן לא היתה כוונה לרצוח.
לכן, בית המשפט המחוזי זיכה את הייב מחמת הספק מעבירה של ניסיון רצח בצוותא, והרשיע אותו בעבירה פחותה של חבלה בכוונה מחמירה, בצוותא. על הייב נגזרו שבע שנות מאסר.
הן המדינה והן הנאשם הגישו ערעורים.
הנאשם כפר באשמתו ובעצם מעורבותו באירוע וערער על הכרעת הדין.
הפרקליטות ערערה על קלות העונש, אך לא ערערה על קביעת הזיכוי מניסיון רצח.
בית המשפט העליון הבהיר כי לא יתערב בממצאי עובדה ומהימנות, וצמצם את טווח המחלוקת: הקביעה כי הייב ליווה את היורה ומילט אותו ברכבו היא נקודת המוצא.
כעת נותרה לדיון טענת המערער, כי לא היה מקום להרשיעו בעבירה של חבלה בכוונה מחמירה.
אתר חדשות פלילי >>
עורך דין פלילי מומלץ >>
עורכי הדין רחאל וזנגריה הצביעו על כך שרכבו של המתלונן לא נבדק על ידי המשטרה, כך שלא הוכח שחמישה קליעים מתוך 24 פגעו ברכב.
עוד צוין כי הפגיעה היחידה שהוכחה היא החור בשמשה, לגביו נקבע כי ייתכן שנוצר מנתז של קליע (ריקושט).
הסנגורים טענו כי מאחר והיריות נורו ממרחק של כמטר וחצי מהרכב, בירי אוטומטי, המסקנה היא שהיורה ירה לעבר הרצפה במטרה להפחיד או להטיל אימה על המתלונן, אך לא כדי לפגוע בו.
השופטים יצחק עמית (נשיא), יעל וילנר ורות רונן דנו בערעורים.
הנשיא עמית כתב: "טענת המערער מעלה סוגיה של ממש, אך לסופו של יום, מצאנו כי יש לדחותה. ענייננו בעבירה של התנהגות 'בכוונה לפגוע', בלא שנדרשת פגיעה ממשית (להבדיל מעבירה תוצאתית). מטרת החוק הינה להרשיע ולהעניש את העושה מעשה שיש בו לסכן חיים".
השופט עמית הבהיר: "בהינתן מספר הקליעים הרב שנורו בטווח של כמטר וחצי מהרכב, אני נכון להניח לטובת המערער כי היורה האלמוני, שאותו הסיע, 'ריסס' את הרצפה סמוך לרכב, מבלי שהתכוון לפגוע במתלונן. ברם קשה להלום כי מי שיורה 24 כדורים מטווח כל כך קרוב, אינו צופה ברמה גבוהה של ודאות, כי ייגרם נזק גוף, כפי שאכן אירע בפועל למתלונן. לכן, לסופו של יום, דין הטענה להידחות".
לצד זאת, השופטים דחו גם את ערעור המדינה: "לא ראינו בנסיבות אלה להחמיר בעונש".
התוצאה: העונש נותר על כנו – שבע שנות מאסר.
