התקשורת מרבה לעסוק בצד הנוצץ של פרויקטים להתחדשות עירונית: ההדמיות המרהיבות, ההבטחות הגדולות, התקווה לשדרוג באיכות החיים, והשבחת הנכס. הצד הפחות נעים של הפרויקטים כולל בעיקר ביורוקרטיה מתישה ולא מעט אמוציות.
על כך יעיד הסיפור שלפנינו.
מדובר בפרויקט התחדשות עירונית רחב במיוחד הכולל 17 בניינים ברחובות חנקין וקדושי ברגן בלזן בעיר חולון.
ד"ר יחיאל (חיליק) סופר מונה לנציג החברה היזמית "שפיר" מול הדיירים, ומקבל על תפקידו זה שכר.
חודשיים לאחר המינוי הזה, הוא נבחר לתפקיד נוסף, בלי שכר אבל עם משמעות: נציג הדיירים בפרויקט.
בנעלי נציג היזם, סופר אמור להשיג כמה שיותר חתימות של דיירים שיסכימו לביצוע הפרויקט. זאת מפני שאישור הפרויקט וביצועו מותנה בהשגת רוב של 80 אחוז מבין הדיירים.
מצד שני, לא בטוח שנציג הדיירים אמור לחתום מיד מול החברה היזמית, ויתכן שהוא אף ירצה לבדוק חברות אחרות או להתמקח על התנאים.
היות וסופר נבחר לנציג הדיירים, ניתן להניח שרוב הדיירים ובעלי העניין האמינו שלא תהיה בעיה. אלא שאחד מהם חשב הפוך והתנגד לתפקוד הכפול של סופר.
המתנגד, ישראל כהנא, אינו מתגורר בפרויקט, אך רעייתו ירשה שם נכס, והוא הפך פעיל מאוד בהתנגדות לנציגות הכפולה של סופר.
בשנת 2015 הקים כהנא עמותה שמטרתה ביצוע מכרז יזמים, בניסיון לאתר חברה יזמית אחרת במקום "שפיר". הוא וסופר הפכו ליריבים מרים, ובמשך תקופה ארוכה התכתשו ביניהם בפרסומים שונים, בוואטצאפ ובדואר האלקטרוני (מיילים).
בשלב מסוים הגישו שניהם זה נגד זה תביעות דיבה הדדיות.
כהנא שיוצג על ידי עו"ד מימון פאר תבע את סופר על כך שקרא לו שקרן.
סופר שיוצג על ידי עו"ד רון לוינטל תבע את כהנא על כך שטען כלפיו שהוא בניגוד עניינים.
השופט אביים ברקאי מבית משפט השלום בתל אביב הכריע ודחה את שתי התביעות.
בהחלטתו כתב השופט ברקאי שאין ספק כי ד"ר סופר אכן נמצא בניגוד עניינים כפי שטוען נגדו ברקאי. "ניתן לראות שד"ר סופר יהיה זכאי לשכר טרחתו, תוך התייחסות להתקדמות החתמת בעלי הזכויות בפרויקט על הסכמים אל מול חברת שפיר", ציין השופט.
"שכר הטרחה שהובטח לד"ר סופר, על מנת שיפעל אך ורק עבור חברת שפיר, מעמיד אותו במצב מובנה של ניגוד עניינים. זאת כאשר, על פניו, לנגד עיניו התמורה שתתקבל מיצירת הקשר בין כל בעל זכויות לבין חברת שפיר. אין מדובר בייצוג עצמאי של בעלי הזכויות בדירות, אלא בייצוג חברת שפיר על מנת שד"ר סופר 'יביא אליה' ורק אליה את בעלי הדירות", פסק השופט.
גם בצד ההפוך, זה של סופר נגד ברקאי השופט קבע כי יש אמת: "גם אם ניתן היה להבהיר את המצב בשפה עדינה יותר – הרי אין להתעלם מהמסגרת הכוללת בה פורסמו הדברים – מסגרת בה מר כהנא האשים וביקר את ד"ר סופר חדשות לבקרים…
"נכון הוא שדחיתי לעיל את טענותיו של ד"ר סופר כנגד מר כהנא, אך כאשר אני פונה לבחון סגנון דיבור ופרסום, והכוונה היא לסגנון המכנה את מר כהנא כשקרן – הרי לפחות בכל הקשור לטענה כנגד ד"ר סופר בדבר מסמכים שהסתיר – ניתן לקבל את פרסומיו של ד"ר סופר".
