עובד סוציאלי במועצה המקומית כפר נחף בצפון, הואשם בעבירות חמורות של התפרעות וניסיון לתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, במהלך הפגנה שנערכה בצומת נחף בזמן מבצע "שומר חומות". הפרקליטות טענה כי העובד הסוציאלי השתתף בהתפרעות האלימה שנערכה על רקע מלחמת ישראל וחמאס ב-2021, וכי יידה אבן לעבר כוח משטרתי. אחרי ניהול משפט על ידי סנגורו עו"ד בועז קניג, הפרקליטות חזרה בה מהאישום העיקרי והנאשם זוכה מן המיוחס לו.
במהלך מבצע שומר חומות במאי 2021 פרצו מהומות אלימות בכל רחבי הארץ, במקביל לירי רקטות של חמאס מעזה. בערים המעורבות ובכבישי הצפון והדרום בוצעו נסיונות לינץ' באזרחים על רקע לאומני. בכתב האישום של הפרקליטות נטען כי ב-10 במאי בצומת נחף (כביש 85 בצפון) התקהלו מאות אנשים בשעות הערב, הניפו דגלי פלסטין, הבעירו צמיגים ויידו אבנים ובקבוקי זכוכית לעבר כוח משטרה שהיה במקום.
עקב ההתפרעות, השוטרים עשו שימוש ברימוני הלם וגז מדמיע. בכתב האישום נטען כי הנאשם אשר השתתף בהתפרעות ועמד במרחק של 15 מטר מהכוח, יידה אבן לעבר השוטרים. שני שוטרים (בני מיעוטים) מתחנת מג'דל כרום אשר עמדו בסמוך והבחינו במעשיו של הנאשם, שעמד עם הגב אליהם, רצו לעברו ועצרו אותו.
הנאשם, עובד מחלקת הרווחה במועצה המקומית, עו"ס במקצועו, כפר במיוחס לו באמצעות עו"ד קניג וטען כי זהו זיהוי שגוי. לטענתו אכן היה בצומת במהלך הפרת הסדר, אך לא יידה אבן, לא נקט באלימות ולא היה בין המתפרעים.
עו"ד קניג חקר את השוטרים שעצרו את הנאשם, ובמהלך החקירה הנגדית על ידי הסנגור עדויותיהם קרסו.
הפרקליטות חזרה בה מהאישומים החמורים של התפרעות, ידוי אבן וניסיון לתקיפת שוטר, עבירה שבצדה עד חמש שנות מאסר – אך התעקשה להרשיע אותו בעבירה קלה יותר של "התנהגות פסולה במקום ציבורי", עבירה מהמדרג הקל שהעונש המקסימלי בגינה עד חצי שנת מאסר.
בכתב האישום המתוקן נמחקה הטענה ליידוי האבן, והפרקליטות ביקשה להרשיע את הנאשם רק מאחר והשתתף בהתקהלות אסורה.
השופטת רונה פרסון מבית משפט השלום בחיפה קיבלה את בקשת הפרקליטות להרשיע את הנאשם בגין העבירה של התנהגות פסולה – למרות ששירות המבחן המליץ על ביטול ההרשעה לאור הרקע הנורמטיבי של הנאשם. בתסקיר נכתב, כי הוא מתחרט על החלטתו להגיע להפגנה ושלל הזדהות עם אידיאולוגיה קיצונית. לדבריו, התכוון לחזור לביתו בשל המהומה, אך השוטרים עצרו את כל הנוכחים במקום.
השופטת קיבלה את טענת הפרקליטות כי יש להתייחס בחומרה להשתתפות בהתקהלות אסורה בתקופה נפיצה, וכי הנאשם נטל חלק בהפרת סדר גם אם לא נקט אלימות ממשית.
השופטת פרסון דחתה את בקשת ההגנה להימנע מהרשעת הנאשם בגין "התנהגות פסולה במקום ציבורי", על אף שהרשעה יכולה לסכן את פרנסתו ולהביא לפיטוריו כעובד מועצה.
השופטת כתבה כי "ביטול הרשעת הנאשם תשגר מסר מוטעה ותפגע באינטרס הציבורי", ולכן הטילה עליו ביצוע 180 שעות לתועלת הציבור (של"צ), בצד מאסר על תנאי, קנס והרשעה בפלילים.
הנאשם הגיש ערעור על ההרשעה לבית המשפט המחוזי. במסגרת הערעור, עו"ד קניג דרש פרטים על תיקים של חשודים אחרים, שנכחו באותו מקום וזמן ונעצרו או עוכבו במהלך הפרת הסדר אך לא הוגשו נגדם כתבי אישום.
בית המשפט הורה לפרקליטות להגיש את הנתונים, ומהם עולה כי היו עוד חמישה חשודים שנעצרו באותו זמן ומקום. לגבי שניים מהם, הוחלט לסגור את תיקי החקירה מחוסר ראיות, ולשלושה עצורים נוספים – התיקים נסגרו מחוסר אשמה.
הפרקליטות טענה כי לא צריך להשליך מהאחרים על עניינו של המערער.
עו"ד קניג טען מנגד, כי הנתונים מצביעים על אכיפה סלקטיבית. הסניגור ביקש לבטל את הרשעת הנאשם וטען כי בית משפט השלום שגה במסקנתו, ובעבירה המדוברת בדרך כלל לא מגישים כתבי אישום כאשר הנאשם אינו נוקט באלימות.
עו"ד קניג הזכיר כי הנאשם היה עצור לתקופה ארוכה של יותר מחודש, ואחר כך במעצר בית ובתנאים מגבילים משך חודשים רבים.
שופטי בית המשפט המחוזי בחיפה, אברהים בולוס, מאזן דאוד וניצן סילמן קיבלו היום (17 ביולי) את הערעור וביטלו את הרשעת הנאשם. "סבורים אנו כי מדובר במקרה חריג", כתבו.
"אכן יש להקפיד עם כל המעורב בהתפרעות בתקופה בה שוררת מתיחות ביטחונית, ואולם יש לשקול שיקולים רבים כמו עוצמת האשם שדבק בהתנהלות הנאשם, טיב המעשים שבוצעו, מידת החומרה הטבועה בהם, הסיכון שנשקף מהם, העבירה הספציפית – הימצאות פסיבית בקרבת השוטרים וללא מעורבות או תרומה לאירועים האלימים".
השופטים ציינו: "כשמשווים עניינו של המערער למעורבים הנוספים, שנכחו באותו זמן ומקום, ותיקי החקירה בעניינם נסגרו… מתקבל הרושם לפגיעה בתחושת הצדק וההגינות, ואף באכיפה שמותירה תחושה לחוסר שוויון. המשיבה לא הצביעה על אף שוני מהותי ורלוונטי בין המערער ליתר המעורבים, שתצדיק התייחסות שונה.
"יש להתחשב גם בפער העצום בין כתב האישום המקורי לזה המתוקן – מאקט אקטיבי חמור, לנוכחות פסיבית גרידא. קיים גם אלמנט של עינוי דין שנגרם למערער בשל העובדה שיוחסו לו עבירות חמורות (ללא ראיות) בהליך אשר נמשך כשלוש שנים".
השופטים סבורים גם, בניגוד לדעת בית משפט השלום, כי המערער הצביע על "נזק מוחשי" שעלול להגרם לו מפיטורים עקב הרשעה, ומניעת הנזק מצדיקה לטעמם ביטול ההרשעה "בהנתן רף החומרה הנמוך".
בסיכום, בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור, הרשעת הנאשם נמחקה ועמה בוטל המאסר על תנאי והקנס. הנאשם יבצע שעות לתועלת הציבור ללא רישום פלילי.
