עבודת שכנוע משפטית שעשה סניגור של נאשמת הביאה לגזר דין מקל באופן יחסי לצעירה (בת 28), הסובלת מהפרעות נפשיות (10 יולי).
הנאשמת הורשעה באיומים ובתקיפה של אמה ושל בן זוגה, בשני אירועים שונים שהתרחשו בנובמבר 2024 ובפברואר 2025.
באירועים אלה, כך על פי כתב האישום, הנאשמת חתכה את בן זוגה של האם בסכין, ואיימה לדקור את אמה כשהיא מצמידה את הסכין לצווארה של האם במהלך עימות בביתם.
בכתבי האישום נטען, כי האירוע בנובמבר החל בויכוח שניצת בין האם לבין בתה בנושא עזיבתה את הדירה בה התגוררה.
בין היתר אמרה לה הבת בשיחה הזו: "החלום שלי הוא לבוא, לדפוק לך בדלת ולדקור אותך בבטן הגדולה שלך עם בקבוק שבור".
האירוע בפברואר התרחש במהלך ארוחת שישי, שהידרדרה כאמור לאלימות מצד הנאשמת.
הנאשמת הודתה במעשים והורשעה במסגרת הסדר טיעון.
מחוות דעת פסיכיאטרית שהוגשה לבית המשפט עלה, כי היא סובלת מהפרעת אישיות גבולית ונמצאה אחראית למעשיה.
שירות המבחן התריע על סיכון להישנות ההתנהגות האלימה, אך לא המליץ בשלב זה על חלופת שיקום – בין היתר בשל הפסקת סל השיקום שהיה לה בעבר, על רקע התנהגות בעייתית כלפי נותני השירות.
הסניגור, עו"ד אייל בן שושן, ביקש מבית המשפט להתחשב ברקע הנפשי החריג והמורכב של מרשתו וביקש להסתפק בתקופת מעצרה עד כה.
לדבריו, "העבירות של הנאשמת הגיעו על רקע מחלת הנפש שממנה היא סובלת, אותה הפרעת אישיות. בית המשפט מכיר את הנסיבות, את חוות הדעת ואת מצבה של הנאשמת. מבלי להקל חלילה, מדובר במי שבביצוע העבירות – זו הייתה זעקה לעזרה".
הסניגור הדגיש את העובדה שהנאשמת הודתה בעבירות כבר בשלבים הראשוניים של ההליך: "היא חסכה זמן שיפוטי יקר, והביעה צער עוד בחקירותיה הראשונות. היא לקחה אחריות ומביעה רצון כן להשתקם ולנהל חיים תקינים".
בהתייחס לתסקיר שירות המבחן ציין עו"ד בן שושן כי "מדובר באישה שנמצאת במסגרות טיפוליות מגיל 10, עברה מספר רב של אשפוזים, ניסיונות אובדניים, ושהתה במוסדות כמו ארזים. מדובר בתשתית מורכבת, לא באירוע פלילי רגיל".
עו"ד בן שושן טען עוד, כי יש לראות במצבה הנפשי משום קרבה לסייג של אחריות פלילית: "אנו טוענים למתחם עונש שנע בין מספר חודשי מאסר ל־8 חודשים לכל היותר. בשל העדר עבר פלילי, העדר תכנון מוקדם והעובדה שמדובר באירועים ספונטניים, אני מבקש למקם אותה בתחתית המתחם ולהסתפק בימי מעצרה".
לשאלת בית המשפט השיב הסניגור, כי לאחר שחרורה תנסה הנאשמת לחזור לשיתוף פעולה עם סל השיקום, תתמיד בנטילת תרופות ותשתלב בשוק העבודה. "אם בית המשפט ימצא לנכון להוסיף אמירה לרשויות שילוו אותה – אנחנו כמובן נשמח", סיכם.
השופטת ענת חולתא אימצה את עמדת הסנגור וקבעה כי חרף חומרת המעשים והפגיעה בערכים המוגנים, יש להפחית ממידת האשם נוכח הרקע הנפשי המשמעותי של הנאשמת. היא ציינה כי המתח שבין האם לבתה תואר גם בדברי המתלוננת עצמה, שהביעה תקווה כי בתה תזכה לטיפול הולם בעתיד.
כך, בנוסף למאסר בפועל של תשעה חודשים נגזרו על הנאשמת שישה חודשי מאסר על תנאי, שיופעלו אם תעבור כל עבירת אלימות כלפי בן משפחה בשלוש השנים הקרובות.
לא הוטלה ענישה כספית.
הסניגור גם ביקש להסב את תשומת לב שב"ס לבקשתה להשתלב בטיפול בעת ריצוי העונש.
תגובת הסניגור עו"ד אייל בן שושן: ״מדובר במי שביצעה את העבירות על רקע תחלואה נפשית וזעקה לעזרה. ההגנה מברכת על גזר דינו של בית המשפט, אשר חרג מהמתחמים הנהוגים בעבירות מושא כתבי האישום וביתר שאת כאשר מדובר בעבירות בתוך המשפחה וההחמרה בנסיבות הנ״ל ידועות לגורמים הטיפוליים".
