רון חן, יזם פטנטים ופיתוח, הצליח להגיע לליבם של מאות משקיעים שהאמינו בפוטנציאל שלו להרוויח עבורם כסף. במהלך השנים 2011 עד 2017 הוא גייס סכום של כ-25 מיליון שקל.
כעת מתברר, שעשה זאת באמצעות מצגי שווא, הכוללים שורת הבטחות מופרכות.
לאחר שהכספים הועברו – הוא המשיך והעביר למשקיעים עדכונים כוזבים שנועדו ליצור רושם של התקדמות בפיתוח המוצרים או במכירתם ושלפיהם מועד חלוקת הרווחים קרב. כל זאת, על אף שבפועל, מצב החברות לא איפשר חלוקה שכזו וחלק גדול מהכסף הועבר לחשבונות שבשליטתו, כדי שיוכל לעשות בהם שימוש אישי.
פרקליטות מיסוי וכלכלה באמצעות עורכי הדין עדי לוי, דור בן ארצי וידידיה פריג'ה הגישה נגד רון חן כתב אישום חמור, שנדון בבית המשפט המחוזי בחיפה.
מתברר שברשות לניירות ערך התריעו בפני חן בזמן אמת, בעת שמכר ניירות ערך למשקיעים, ללא תשקיף – כנדרש בחוק, שכדאי לו לשנות את דרכיו.
חן, באמצעות עורך דינו, השיב כי יחדל ממעשיו, אולם בפועל המשיך כהרגלו; ואף הריץ פרקטיקה שבמסגרתה היה מחזיר למשקיע את השקעתו, ו"מכניס" לנעליו משקיע אחר.
על הסיפור הזה הורשע לאחר הליך משפטי – בסעיף "הטעיית משקיע סביר".
סעיף נוסף שבו הוא הורשע על פי הודאתו הוא "קבלת כספי משקיעים במרמה גניבתם והלבנתם".
האישום נולד ממכירה של פטנט רפואי, שככל הנראה לא ממש עלה יפה. חן מסר למשקיעים שנעשה פיילוט בבית חולים בהשתתפות עשרות נסיינים ושהתוצאות היו טובות מאוד. ומה בפועל? נעשה פיילוט קטן בבית אבות, שכלל שני ניסויים עם 6 משתתפים ובסופו נקבע, כי יש לבצע התאמות ושינוים במוצר.
פיילוט נוסף התחיל בבי"ח בלינסון – אך לא הושלם.
עוד סיפר למשקיעים שישנו הסכם מכירה במדינה זרה, שיניב אקזיט של מיליוני שקלים. בפועל, לא היה הסכם, לא מכירה, ולא אקזיט.
במהלך משפטו נשלח לשירות מבחן, שם קיבל אחריות והביע חרטה על מעשיו, אולם נקבע גם שהוא מתקשה לגלות אמפטיה כלפי האנשים שבהם פגע ורואה עצמו כקורבן.
כאמור, הצדדים הגיעו להבנות על הסדר טיעון, אך לא על העונש. המדינה דרשה מאסר בפועל למשך 3 שנים. ההגנה לעומתם, שאותה הוביל עו"ד אלון נשר מהסניגוריה הציבורית, ביקשה לא להשית על חן עונש של ישיבה פיזית בכלא.
שופט המחוזי בחיפה, השופט מוחמד עלי, שלח את חן לשנה ו-3 חודשים מאחורי סורג ובריח ונימק זאת בכך שמדובר במעשים חמורים: "אין להתעלם מהפגיעה הבלתי מוחשית ביכולתם לקבל החלטה מושכלת באשר להשקעתם, כעולה מעצם הודאתו של הנאשם בעבירה של קבלת דבר במרמה, אשר כאמור הערך המוגן בה – הגנה על חופש הרצון, חופש הפעולה וחופש הבחירה של המרומה.
"הנדבך השני נוגע לפגיעה באמינותם של חיי המסחר ובאופן עקיף באמינות ההשקעה בשוק ההון. עבירות מרמה פוגמות בביטחונם ובאמונתם של המשקיעים בחיי המסחר במדינה."
עוד ציין: "יש צורך בהחמרה בענישה במקרה של עבירות כלכליות מתוחכמות, באופן שישקף את היקף הנפגעים הפוטנציאליים וכן יגלם את גודל הפיתוי לביצוע עבירות מסוג זה ואת הקושי לגלותן על אף האמור במסגרת גזר הדין".
