בית משפט המחוזי בתל אביב יפו חייב את מע"מ לחשוף התכתבות פנימית של מע"מ עם הרשות לניירות ערך, בעקבות דרישתה של חברת קרונה רזין.
ראשית הסיפור במחלוקת בין החברה לבין מנהל מס ערך מוסף באזור השרון.
החברה הנפיקה אג"ח, והיתה סבורה שהעסקה תהיה פטורה ממע"מ, על פי חוק ניירות ערך וחוק מע"מ.
אלא שבמע"מ טענו כי האג"ח שהונפק אינו עונה על ההגדרה של ניירות ערך, ולכן החברה צריכה לשלם מע"מ.
החברה הגישה לבית המשפט המחוזי בתל אביב יפו ערעור על ההחלטה, באמצעות עו"ד שלומי ואקנין.
במהלך הדיון בערעור ציינו עורכי הדין רויטל בן דוד ולירון ברנאד קויפמן מפרקליטות מחוז תל אביב כי החלטת מע"מ ניתנה לפי עמדת הרשות לניירות ערך.
כאשר החברה ביקשה לראות את המסמך שבו הרשות מנמקת את עמדתה, נציג מע"מ סירב וטען שמדובר בהתכתבות פנימית בין מחלקות משפטיות.
"ההתכתבות חסויה על פי דין, חל בעניינה חיסיון של עורך דין לקוח והיא אף מוגנת לפי חוק חופש המידע", טענו נציגי הרשות.
בקרונה רזין התעקשו שמגיע להם לקבל את התכתובת, כדי להיות מסוגלים להשיב לטענות בבית המשפט.
עו"ד ואקנין טען כי החברה גם "תומכת בהסרת החיסיון (שלכאורה אמור להיות אינטרס שלה כצד מעורב בסיפור) כדי לקבל את עמדתה הקונקרטית של הרשות לניירות ערך".
השופטת ירדנה סרוסי קיבלה את עמדת החברה וחייבה את מע"מ לחשוף את ההתכתבות.
בנימוקיה הדגישה השופטת שלא שוכנעה כי יש הצדקה לשמור את ההתכתבות בחשאי.
"יש להסיר מהפרק את הטענה שההתכתבות חוסה תחת חיסיון עו"ד לקוח, הרשות לנירות ערך אינה מייצגת את עמדתו של המשיב (מע"מ) והיא אינה באת כוחו", קבעה השופטת סרוסי.
"האינטרס הציבורי בגילוי התכתובת גובר על האינטרס בחסיונה, הוא נועד לאפשר שיח חופשי וכן של אנשי הרשות. אני סבורה שגם אינטרס הציבור בשקיפות שלטונית הוא טעם לגילוי המסמכים".
