בית המשפט המחוזי בירושלים גזר עונש מאסר על נסרי עטון (25), שהורשע בשוד אלים בחנות חלפנות כספים בירושלים, לפני כשנתיים וחצי.
על פי הכרעת הדין, עטון, ביחד עם אחר שזהותו אינה ידועה, תיכנן וביצע שוד אלים של חנות חלפנות כספים בשכונת גבעת שאול בירושלים. הוא התחזה לחרדי באמצעות לבוש מתאים, השתמש ברכב עם לוחית רישוי מזויפת, איים על המתלונן בגז מדמיע, תקף אותו פיזית וגרם לו לחבלות ואז נמלט מהמקום עם סכום של 40,400 ש"ח.
לאחר ניהול הוכחות בבית המשפט, הורשע הנאשם בביצוע עבירות של שוד בנסיבות מחמירות ושינוי זהות של רכב.
בשלב הטיעונים לעונש ביקשה פרקליטות מחוז ירושלים מביהמ"ש, באמצעות עו"ד אמיר קסנטיני, להטיל על הנאשם עונש מאסר של 3.5 שנים, מאסר על תנאי ופיצוי משמעותי לנפגע העבירה.
הפרקליטות ציינה כי מדובר במעשה אלים, מתוחכם ומתוכנן, שהצריך תכנון מראש והסתיים בפגיעה גופנית ונפשית ממשית במתלונן.
מתסקיר שירות המבחן עלה, כי מדובר בצעיר רווק המתגורר בבית הוריו ועובד כמודד. אביו נפטר לאחרונה, והנאשם תיאר קושי רגשי בעקבות האירוע. לדבריו, מעורבותו בעבירה נבעה מלחץ ואיומים מצד גורמים עברייניים, ותיאר עצמו כמי שפעל מתוך חוסר אונים ובושה.
שירות המבחן התרשם כי הנאשם מתקשה לקחת אחריות מלאה על מעשיו, אך עם זאת ביטא חרטה והבנה לפגיעה שגרם. במהלך מעצרו שיתף פעולה באופן חיובי עם תהליך טיפולי קבוצתי ופרטני.
לצד קיומם של גורמי סיכון כגון דימוי עצמי נמוך וקושי בקביעת גבולות, צוינו גם גורמים לשיקום – היעדר עבר פלילי, שיתוף פעולה עם גורמי טיפול, ותפקוד תקין בשגרה. לאור זאת, שירות המבחן המליץ על צו מבחן לשנה עם שילוב בטיפול ובחינת התאמה לריצוי עונש בעבודות שירות במקום מאסר בפועל.
עו"ד ירון גיגי, בא-כוחו של הנאשם, טען כי מדובר בצעיר ללא כל עבר פלילי, אשר הודה בביצוע העבירה מיד עם מעצרו, ניהל את ההליך באופן ענייני והביע חרטה כנה ולקיחת אחריות מלאה.
לדבריו, הנאשם אף ביקש להשיב את הכסף למתלונן, מנהל אורח חיים נורמטיבי, עובד בעבודה מסודרת ולפני מספר חודשים התמודד עם פטירת אביו, מה שהטיל עליו ועל משפחתו עומס רגשי כבד.
עו"ד גיגי הדגיש, כי מדובר במקרה חריג ויוצא דופן בחייו של הנאשם, אשר אינו מאופיין בדפוסים עברייניים. לדבריו, הנאשם עבר הליך טיפולי משמעותי במסגרת שירות המבחן, שבמהלכו הפנים גבולות ברורים, עבר שינוי פנימי וצמצם את הסיכון להישנות עבירות בעתיד.
לעניין נסיבות העבירה, טען עו"ד גיגי כי מדובר בשוד חובבני ולא מתוחכם, ללא תכנון מוקפד, כאשר הנאשם לא נקט אמצעים להסוואה, לא לבש כפפות ולקח סכום כסף מצומצם.
לדבריו, המניע לא היה בצע כסף מובהק. בהתחשב בנסיבות, הציע לקבוע מתחם ענישה של 10 עד 30 חודשי מאסר, אך ביקש לחרוג לקולה מטעמי שיקום. הוא הדגיש כי הנאשם עבר תהליך טיפולי חיובי, מגלה מוטיבציה להמשך שינוי, וכי מאסר מאחורי סורג ובריח עלול לפגוע בתהליך השיקום ולהוביל לחשיפה לדפוסים עברייניים. לסיום, הפנה עו"ד גיגי לפסיקה התומכת בגישה מקלה כאשר קיימת תשתית שיקומית מבוססת.
שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים דחתה את המלצת שירות המבחן, להסתפק בעבודות שירות וציינה, כי אין מדובר במקרה חריג ויוצא דופן המצדיק חריגה לקולא ממתחם הענישה ההולם. "נוכח חומרת העבירה, התכנון והתחכום שבהם בוצעה והאלימות הקשה שהופעלה בה וכן נוכח הצורך להרתיע עבריינים פוטנציאליים מפני ביצוע מעשים שכאלה, אין בידי לקבל את המלצת שירות המבחן״.
השופטת חנה מרים לומפ, החליטה לגזור על הנאשם 33 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצוי של 10,000 שקלים לנפגע העבירה ו-40,400 שקלים לצ׳יינג׳.
עו"ד ירון גיגי מסר: "מרשנו, מר נסרי עטון, הודה במיוחס לו כבר בהזדמנות הראשונה, לקח אחריות מלאה על מעשיו ושיתף פעולה עם ההליך המשפטי לכל אורכו. לכל אורך הדרך, ליווה את ההליך מתוך כוונה כן להשתקם ולפנות לדרך חיים נורמטיבית. מדובר באדם נעדר עבר פלילי, אשר מצא עצמו נקלע לנסיבות חריגות וקשות, לאחר שנפל קורבן לסחיטה חמורה, שפגעה בו והציבה אותו מול איום ממשי ומיידי על חייו.
"במסגרת ההליך המשפטי, העלינו את טענת הכורח – טענה משפטית חריגה שבתי המשפט בישראל נוטים להכיר בה רק במקרים יוצאי דופן. על אף שמדובר בטענה שמתקבלת לעיתים נדירות בלבד, עמדנו על הצורך להעלותה ולהיאבק עליה, מתוך אמונה שלמה בצדקת גרסתו של מרשנו ובנסיבותיו החריגות.
"בית המשפט לא קיבל את הטענה והרשיע את מרשנו, תוך קביעת גזר דין שלשיטתנו לא נותן משקל מספק לנסיבות האישיות ולפוטנציאל השיקומי של מר עטון כפי שבאו לידי ביטוי גם בתסקיר שירות המבחן.
"אנו מכבדים את החלטת בית המשפט, אך סבורים כי היה מקום ליחס חשיבות רבה יותר לנתוניו האישיים של מרשנו, לעובדה שמדובר במקרה חד פעמי, ולפוטנציאל ההשתלבות שלו מחדש בחברה. בכוונתנו לערער על גזר הדין במיידי".
