בית המשפט המחוזי בבאר שבע אישר היום את הסדר הטיעון בתיק נגד אבי ושגית אוסדון, בעלי ציינג' לשעבר בנתיבות, שהחל כפרשת הלבנת הון של יותר מ-100 מיליון שקל.
בבסיס התיק עמדה הטענה כי הצ'יינג' של הזוג אוסדון, "אונו פיננסים", שימש כ"בנק" של גורמי פשיעה מאורגנת לניכיון צ'קים ולהלבנת מערך להפצת חשבוניות פיקטיביות ועוקץ כלכלי.
בכתב האישום שהוגש במאי 2021 נטען כי במשך קרוב לארבע שנים, הנאשמים אבי ושגית אוסדון הלבינו באמצעות הצ'יינג' לכאורה פעילות פלילית בהיקף 116 מיליון שקל עבור קבלנים ואנשי עסקים שונים, ביצעו פעולות ברכוש האסור במטרה להסתיר את מקורו ואת בעלי הזכויות בו, ומסרו מידע כוזב על בעלי הרכוש במטרה למנוע דיווח.
במשך זמן משמעותי התנהל הליך הוכחות, עד אשר נשיא בית המשפט המחוזי בבאר שבע, השופט בני שגיא, נכנס לעובי הקורה ומונה כמגשר בתיק. בחודש ינואר האחרון דיווחנו כי התיק שהחל כפרשת דגל כלכלית של פרקליטות מחוז דרום – יגיע לסיום באופן מינורי.
לאחר עמידה עיקשת של ההגנה, נחתם הסדר טיעון בין הסנגורים – עו"ד ניר ישראל ממשרד ישראל-חדאד, ועורכי הדין יפתח לנדאו ואיילת דואן – לבין הפרקליטות שוויתרה על רוב טענותיה.
בהתאם להסדר, אבי אוסדון הורשע בעבירה של ביצוע רישום כוזב במסמכי תאגיד בלבד, ללא הלבנת הון וללא עבירות מס, ונקבע כי יוטל עליו עונש של 14 חודשי מאסר.
שגית אוסדון הורשעה בעבירה של ביצוע פעולות ברכוש למטרה של דיווחים כוזבים, ונקבע כי יוטלו עליה תשעה חודשי עבודות שירות וחילוט רכוש בהיקף 2.7 מיליון שקל.
בדיון בבית המשפט, השופט יובל ליבדרו הביע פליאה על ההסדר הקל, ואף אמר כי שקל לסטות מההסדר ולא לכבדו – מהלך חריג ביותר, במיוחד לאחר שההסדר נחתם במהלך גישור בראשות נשיא בית המשפט כאמור, השופט שגיא.
השופט ליבדרו סבר כי העונשים שנקבעו בהסכמת הצדדים אינם הולמים את חומרת הפרשה.
בנוסף התברר במהלך הדיון כי ההגנה והפרקליטות חלוקות על יישום הסדר החילוט. השופט שגיא קבע בהסדר כי מחשבון שגית אוסדון יחולטו כאמור 2.7 מיליון שקל, אך אם היתרה התפוסה בתיק נמוכה מכך – היא תידרש להשלים את הסכום בהעברות לקרן החילוט (ב-60 תשלומים).
לאחר בדיקה, המדינה טענה כי שווי הרכוש התפוס בידיה הוא מיליון שקל בלבד – ולפיכך על הנאשמת להשלים ולהעביר למדינה סך של 1.69 מיליון שקל כדי לעמוד בהסדר.
עו"ד ישראל טען כי העובדות שמציגה המדינה בענין התפוסים אינן סבירות: בראשית הפרשה המדינה תפסה 440 צ'קים בצ'יינג' של בני הזוג. חלק מהן הוחזרו, ועדיין נותרו בידי המדינה צ'קים בשווי יותר משלושה מיליון שקל. בנוסף לכך טען הסנגור, כי 43 צ'קים נוספים בחזקת המדינה "נעלמו" והתביעה לא מסרה הסבר היכן הם.
עו"ד ישראל טען כי המדינה התרשלה בגביית הצ'קים שתפסה אצלה ובשמירת ערכם. לכן יתרת החילוט המבוקשת מהנאשמת אינה סבירה, לאחר שרכוש רב כבר הוקפא על ידי המדינה וירד לטמיון בהמחאות שחוללו ולא נפרעו כנדרש.
זמן פרקליטותי ואכיפה בררנית
הפרקליט עו"ד שלום שיפר מפרקליטות מחוז דרום "הזיע" בהסברים לשופט ליבדרו, כאשר ניסה להבהיר את הפער בין תחילת התיק לסיומו.
עו"ד שיפר "הלין" כי הפרקליטות נאלצת להשקיע "משאבים מטורפים" בתיקים כלכליים כגון זה. לדבריו "ההגנה והנאשמים ניצלו את הקושי לנהל תיק עתיר משאבים", וסירבו בין היתר לוותר על זימונם של עדי תביעה.
"במדינות אחרות משפטים כאלו לא נמשכים זמן כה רב", אמר הפרקליט, "לכן הסכמנו להקל עם הנאשמים באופן כה יוצא דופן… הנימוק שלנו להסדרים המקלים הוא הקושי לנהל את ההליך והימשכות ההליכים… נבקש לכבד את ההסדר שחסך זמן שיפוטי וזמן פרקליטותי יקר".
עו"ד ישראל מצדו ציין כי "הכל החל בחשדות חסרי שחר נגד הנאשמים על עבירות בהיקף שלושה מיליארד שקל (טענה שעלתה על ידי המשטרה לפני הגשת כתב האישום, ז.ק), ולרבות קשר עם ארגוני פשיעה ועבירות מופרכות אחרות".
עו"ד ישראל ציין כי הנאשמים כבר נענשו דה פקטו כאשר רכושם הוקפא משך שנים, ולא זכו לקבל את זכותם לשימוע בטרם הגשת האישומים "חסרי הבסיס".
לטענת הסנגור, "בסופו של יום ניהול ההוכחות לימד שהיתה אכיפה בררנית מובהקת, היה הליך לא חוקי של פריקת טלפונים והתעמרות בנאשמים. כתב האישום המתוקן שהוגש, מבלי להקל ראש, מגוחך ביחס לכתב האישום המקורי".
השופט ליבדרו לחץ על ההגנה לוותר על טענתה ביחס לחילוט ולצ'קים המצויים בידי המדינה. הסנגור אמר כי הנאשמים עשויים לתבוע את זכויותיהם הכספיות בהליך נפרד.
השופט ליבדרו סיכם: "ההסדרים מקלים מאוד עם הנאשמים. זאת בהינתן העובדה שהנאשמים עברו עבירות מתוך מחשבה פלילית של כוונה; בהינתן משך זמן ביצוע העבירות; היקף העבירות, התחכום הרב, והעובדה שההסדר לא כולל רכיב של קנס. הנאשמים פגעו אף באמון שניתן לתת בגופים הנותנים שירותים פיננסיים. על רקע האמור שקלתי אם לכבד את הסדרי הטיעון. העונשים עליהם הסכימו הצדדים הם עונשים קלים, קלים מאוד, ונראה כי היה מקום להטיל על הנאשמים עונשים מכבידים הרבה יותר. וודאי ביחס לרכיב עונש המאסר", חזר השופט והדגיש.
"אם מצאתי בסופו של יום לכבד את ההסדר, הדבר קשור בראש ובראשונה בחילוט הגבוה עליו הסכימו הצדדים… כן נתתי דעתי להלכות הנוהגות לעניין כיבוד הסדרי טיעון, ובפרט אלה שהושגו במסגרת הליכי גישור. נתתי דעתי גם לכך שהנאשמת נעדרת עבר פלילי, להודאת הנאשמים ולקיחת האחריות, לפגיעה בחירות ולפגיעה בקניין שחוו עד עתה ולקושי הנטען בניהול ההליך שהחל לפני למעלה מארבע שנים".
