מומחה דיפ-פייק: כך מתמודדים עם הקלטות מבושלות ערוכות ומזויפות

שתף כתבה עם חברים

לירון עוזרי, מנהל מעבדת הקול "קלריטי" עשה הסבה מעולם המוזיקה האלקטרונית לעולם המשפט, כדי להתמודד עם הטכנולוגיה הדיגיטלית ומהפכת ה-AI שמאיימות על אמינות הראיות המוקלטות * דו"חות שהפיק כבר הפכו כמה תיקים פליליים, מחיקות בהקלטת המדובב בתיק הרצח נגד ליאור חדד מארגון דומרני, פיענוח לחישות מתלוננת שהביא למחיקת אישום חמור של אונס נגד ידוען מפורסם, אפילו השרה מאי גולן ביקשה חוות דעת כדי להפריך את התחקיר שפורסם אודותיה

לירון עוזרי: "טכנולוגיות הבינה המלאכותית מייצרות חיקויים כמעט מושלמים לקול האמיתי" (צילום באדיבות המצולם)

דיפ פייק (Deep fake) הפך בשנים האחרונות לתופעה מסוכנת עקב שיבוש הגבול בין מציאות לבדיה.
תמונות, סרטונים וקטעי קול הפכו לאיום גובר, כל אחד יכול לשכפל את הקול או המראה שלכם, לייצר תיעוד פיקטיבי בעלות שולית ולהשתמש בו לרמאות, סחיטה או הפצת דיסאינפורמציה.

לענייננו, זיוף קולי מתקדם מאיים על אמינות של ראיות מוקלטות בבתי המשפט כמו גם בכלי התקשורת.
במציאות שנוצרה עולה הצורך במומחים לניתוח מדעי של קבצי אודיו כמו וידאו, על מנת לאמת ולקבוע – זיוף או מקור.
בתחום המשפטי גובר הצורך בהתמודדות עם מניפולציות שניתן לבצע בקלות בראיות כמו עריכות וחיתוכים בתיעוד קולי.

בחודש ינואר השנה שודר בחדשות 12 תחקיר שעסק בשרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האשה, מאי גולן. במסגרת הכתבה של העיתונאי המוערך יוסי מזרחי שודרו מספר הקלטות קוליות משיחות וואטסאפ שגולן עשתה לכאורה עם אחרים, בהן נשמע קולה.
לאחר השידור גולן טענה כי מדובר בזיוף של הקלטות הוואטסאפ, ואיימה בתביעה.
להוכחת טענותיה פנתה גולן למעבדת "קלריטי" (Clarity) של לירון עוזרי בירושלים אשר מתמחה בניתוח ראיות דיגיטליות בקבצי אודיו למטרות משפטיות. (מעבדת קול שאינה קשורה לסטארט-אפ הנושא שם זהה).

"טכנולוגיות הבינה המלאכותית מייצרות חיקויים כמעט מושלמים לקול האמיתי", מסביר ל"פוסטה" עוזרי. "לאוזן האנושית זה נשמע מאוד דומה, אבל ניתוח פורנזי מתקדם יכול לחשוף זיופים מתוחכמים. ה-AI הכי משוכלל לא משחזר בצורה מלאה את הקול הטבעי של בן אנוש. לכל אדם יש חתימת קול ייחודית, מדדים, אפיונים ורכיבים זעירים של הדיבור הטבעי, אופן הפקת הצליל והאינטונציות… ישנם מאפייני קול שאדם יכול לשנות וישנם אלה שלא, והם מהווים את הדנ"א האקוסטי שלו. כלים טכנולוגיים מתקדמים מאפשרים לפרק את הקול לרכיביו ה'מולקולריים' ולהשוות בין דיבור טבעי לדיבור משובט".

"מדובר באבחון על בסיס ניתוח מדדים ופרמטרים מקצועיים", מסביר עוזרי. "לכל אדם יש עוצמת קול מסוימת, יש טון ורטט אופייני של מיתרי הקול ועוד דפוסים זעירים. בהשאלה, זה כמו שאדם רץ ואני מודד לו את הדופק, מרחק בין צעד לצעד והמסה שגופו מפעיל. אם הרץ במשקל 60 ק"ג והמדדים אינם אופיינים לו, נדלקת נורה אדומה".

עוזרי ביקש מגולן דגימת קול אמיתית, והשווה אותה להקלטות אשר שודרו בערוץ 12. בניתוח שביצע באמצעות תוכנות לפורנזיקה קולית הוא קבע, כי בחלק מההקלטות בין גולן לבין צד ג' אשר שודרו, הקול של גולן אינו אותנטי. לטענתו, בחלק מההקלטות זוהתה בסבירות גבוהה אנומליות אשר אינה תואמת לכאורה למאפייני הקול של השרה.

עוזרי מסביר, כי כלים טכנולוגיים מאפשרים לערוך השוואה לאיתור הבדלים במבנה הדיבור, האופן בו הדובר מפיק צליל מחלל הפה ומתיבת התהודה:
גובה הקול (Pitch),
יציבות,
טונציה,
קצב הדיבור.
הניתוח שלו מצא כי בחלק מההקלטות ששודרו נמצאו בסבירות גבוהה דפוסי היגוי שאינם טבעיים, חוסר טבעיות בתנועת גובה הקול, ודפוסים חריגים במאפייני הנשימה, בהשוואה להקלטות הקול שמסרה לו גולן.

לטענת עוזרי, אינדיקציה בעייתית נוספת שהוא מצא היא תדר הקול שנמדד בהקלטה של גולן, ואינו אופייני לקבצי וואטסאפ.
בהקשר זה הוא מסביר כי, "לוואטסאפ יש דחיסה מסוימת, על מנת שקובץ יעבור ממכשיר למכשיר, היישומון מבצע דחיסה, כך שתדרים מעל 8 קילו הרץ אינם אופיינים להקלטות המקוריות שנשלחו בוואטסאפ, כפי שנטען בתחקיר".

בתגובה לטענות של גולן אשר פורסמו ביוטיוב, על בסיס חוות הדעת של עוזרי ומעבדת קלריטי, חדשות 12 שלחו לגולן מכתב התראה ודרשו כי תחזור בה מהטענה כי מדובר בדיפ פייק.
עד לרגע זה לא ידוע על הגשת תביעה מאחד הצדדים.

"נקודת מפגש בין טכנולוגיה, ידע אקוסטי והבנה משפטית". מאור אלוף ולירון עוזרי

מוזיקה אלקטרונית ודיני הראיות
עד לפני מספר שנים לירון עוזרי (50) עבד בדואר ישראל, ובמקביל היה פעיל שנים רבות בסצינת המוסיקה האלקטרונית. הוא יצר טראקים פופולריים וכמה מהקטעים המוזיקליים שהקליט זכו למאות אלפי האזנות בערוצי היוטיוב, סאונד-קלאוד וספוטיפיי שלו.
עוזרי גם ניגן במסיבות 15 שנים, ושם הכיר את חברו ושותפו כיום מאור אלוף (38) מירושלים, רק לאחרונה הם נגנו במסיבת יום העצמאות במתחם התחנה בירושלים.

לאלוף יש עסק עצמאי מצליח (RePear) בתחום המחשבים והסלולר. הממשק הראשון של אלוף עם עולם המשפט התחיל בשירותי תמיכה למחשבים שנתן למשרדי עורכי דין מובילים בירושלים. עם המומחיות הטכנית הגיעו גם בקשות לסיוע בתיקים משפטיים, לשם שיפור של קבצי וידאו ואודיו שונים המשמשים כראיות. למשל שיפור תיעוד שנשמר ממצלמות רכב בתיקי תאונות דרכים; סיוע באמצעי תיעוד מצולם או קולי לטובת תיקי גירושין.
כך, עיקר ההתמחות של RePear כיום הוא בשירותים טכנולוגיים מתוחכמים – סריקה פורנזית של מחשבים וטלפונים, לרבות שחזור מידע דיגיטלי שנמחק.
גם המשטרה נעזרה בעבר בשירותים ובכלים הטכניים שלו.

לפני כשלוש שנים, כאשר עוזרי פרש מדואר ישראל הוא לקח את העיסוק ארוך השנים שלו יחד עם אלוף בתחומי המחשבים הסאונד והמוזיקה האלקטרונית לכיוון אחר – התמקצעות בעולם החדש של ניתוח קול לצרכים משפטיים.
יחד הם פתחו את קלריטי (Clarity) – מעבדת קול המתמחה בפורנזיקה אודיטורית (קולית), תחום משפטי חדשני בעידן הדיגיטל. "קלריטי נוצרה מתוך ביקוש לניתוח ופיענוח קבצי קול ברמה משפטית", מסביר עוזרי. "זו נקודת מפגש בין טכנולוגיה, ידע אקוסטי והבנה משפטית, שמאפשרת לנו לתרגם נתונים אקוסטיים לראיות, ולהפיק דו"ח פורנזי משפטי".

במערכת המשפט הישראלית מדובר בתחום לא חרוש. אין תקן או פרוטוקול מוכר שאושר על ידי בתי המשפט לניתוח פורנזי מדעי של הקלטות קול.
עוזרי ואלוף מ-clarity טוענים כי הם עובדים לפי פרוטוקול מוכר של הארגון הבינלאומי Swgde, שקבע את הפורמט לדו"חות פורנזיים המתרגמים הקלטות אודיו לראיות משפטיות. "כדי שחוות דעת תתקבל כראיה עליה לעמוד בדרישות של שקיפות, מתודולוגיה ושרשרת ראיות – אלה הם עקרונות העבודה שלנו".

למשטרת ישראל עצמה אין מומחה מוסמך לתחום הפורנזיקה הקולית. המעבדה של עוזרי

למשטרת ישראל אין מומחה מוסמך לפורנזיקה קולית
איך הכל התחיל? עוזרי מספר על התיק הפלילי הראשון שקיבל לטיפול: עורך דין מפורסם שקיבל מהם שירותי מחשוב, ביקש לבדוק אותנטיות של הקלטה העשויה לשמש כראיית הגנה בפרשה פלילית גדולה.
התיק עוסק בתיווך יבוא מכוניות לארץ בהיקף מאות מיליוני שקלים עם אישומים חמורים על חוק איסור הלבנת הון.

שניים מהנאשמים בפרשה הם עורכי דין, להם מיוחסים אישומים של שיבוש הליכי משפט, על רקע שיחה שערכו עם מעורבים אחרים בפרשה – סוחרי מכוניות בארה"ב. שני עורכי הדין מסרו למשטרה הקלטה קולית של פגישה שקיימו עם סוחר מכוניות, כדי להוכיח את טענת ההגנה כי מדובר בשיחה לגיטימית. לאחר בחינה ראשונית טענה המשטרה כי ההקלטה שבוצעה במכשיר אייפון 5 קטועה וערוכה, ואינה אותנטית.
לפיכך, נגד שני עורכי הדין הוגש אישום של שיבוש מהלכי חקירה ומשפט.

לבקשת הנאשמים, מעבדת הקול Clarity של עוזרי ואלוף בצעה בדיקה נגדית להקלטה.
"הפגישה המוקלטת של עורכי הדין וסוחר המכוניות התקיימה במסעדה במיאמי הנמצאת ליד כביש ראשי", מסביר עוזרי. "לקראת סיום ההקלטה השיחה נקטעה עקב רעש חזק שנשמע ממנוע רכב, ולאחר מכן הרקע הקולי השתנה, והמשך השיחה התקיים תוך כדי הליכה ברחוב".

לפי עוזרי, רעש המנוע שפרץ לרקע השיחה השתלט על המרחב הקולי, אבל ההקלטה איננה ערוכה.
עוזרי ביצע ניסוי והדגים כי בדגם האייפון המדובר קיים באג מובנה ברכיב ההקלטה. הבאג גורם לכך שברגע שפורץ רעש בעוצמה גבוהה מעל דציבל מסוים (כמו רעש מנוע) – המיקרופון מגביר את רעש הרקע ומבטל כל קול אחר.
בשלב זה ההגנה ויתרה על הגשת חוות דעת על האירוע לבית המשפט כראיית הגנה.

התיק מצוי עדיין בשלב פרשת התביעה, אבל עורכי הדין כבר הסתייעו במידע לצורך חקירה נגדית של אנשי משטרה ועדי תביעה.
במסגרת ניהול הראיות בתיק נחשף כי למשטרת ישראל עצמה אין מומחה מוסמך לתחום הפורנזיקה הקולית.
משה גולדפדר, חוקר מחשבים וזירה טכנולוגית (זי"ט) בימ"ר חוף הובא כעד תביעה בתיק המדובר.
על פי הגדרת המשטרה, חוקר זי"ט אחראי על "ביצוע פעולות חקירה תוך שימוש באמצעים טכנולוגיים ועיבוד מידע דיגיטלי".

גולדפדר נשאל בעדותו מה נסיונו בהאזנות פורנזיות, והשיב כי במסגרת תפקידיו ביצע האזנות למדובבים, האזנות סתר והקלטות, ובמסגרת התמחותו כאיש טכני הוא ביצע "ניקוי וסינון רעשים" מהקלטות. הוא גם הסביר שהוא מומחה בהורדת חומרים ממצלמות אבטחה.
השופטת המחוזית בתיק, דנה אמיר, קטעה את הסברי איש המשטרה וקבעה: "הוא לא מומחה לסאונד פורנזי. חוקרי זי"ט למיטב ידיעתי הם מומחים למחשבים. הכל טוב ויפה. אני לא שמעתי בשנות השיפוט שלי שחוקרי זי"ט הם מומחים לסאונד פורנזי".
גולדפדר השיב לה: "יש מומחים שהם ברמות יותר גבוהות… אני לא יכול באופן ישיר לבוא ולהגיד, אבל כמי שמייצג את הנושא של ראיות פורנזיות, מנסיוני אני יכול להעריך שהיה חיתוך (בהקלטה)".

ליאור חדד נעצר בנתב"ג (דוברות המשטרה)

הדקות החסרות למדובב בתיק הרצח
בשנת 2022 הוסגר ממרוקו ליאור חדד והוגש נגדו כתב אישום על רצח בנסיבות מחמירות של ציון יאנה בפיצוץ רכב ממולכד שהיה בשנת 2012.
באותו פיצוץ נפצע גם אחיו החורג של יאנה, יוחאי בייבוס אשר שרד את הפציעה.

נגד חדד נטען, כי הוא החליט לחסל את יאנה ואת אחיו למחצה וארגן להם "כיפה אדומה" מאחר שחצו את הקווים מארגון דומרני, והתחילו לעבוד עם גורמים מארגון ג'רושי באזור אשדוד ואשקלון.
חדד נמלט מהארץ יום לאחר הרצח והוסגר לפני כשנתיים לישראל.
אחת הראיות המרכזיות נגד חדד היתה הקלטה בת עשור שנים שבוצעה זמן קצר אחרי הרצח, שוטר מדובב התחזה לעבריין ממשפחת ג'רושי והוציא מיוחאי בייבוס אשר שרד את הפיצוץ, תיאור של השתלשלות הדברים.

הסנגור של חדד, עו"ד משה יוחאי, טען כי בייבוס ידע שהוא מדבר עם שוטר מדובב, והטעה אותו במכוון. לטענת ההגנה, התנהלות המדובב גם היתה מנוגדת לכללים.
עו"ד יוחאי מסר למעבדת "קלריטי" את הקלטת שיחת המדובב עם עד התביעה בייבוס. עוזרי בחן את הקלטת ועלה על שני ממצאים קריטים.
האחת, בהקלטה של המשטרה היו חסרות חמש דקות שנחתכו החוצה בנסיבות לא ברורות.
השנייה, במהלך כ-55 דקות של שיחה מוקלטת עוזרי זיהה קטע של לחישות אשר סווג על ידי חברת התמלול מטעם המשטרה כ"רעש אקראי שנבע מחיכוך המיקרופון עם המכנס של המדובב". מומחה ההגנה עוזרי טען מנגד, כי ניתן לקבוע בוודאות שזהו קול אנושי של לחשושים, ולא רעש אקראי של חיכוך.

במסגרת החקירה הנגדית חקר עו"ד יוחאי את ראש הצח"מ ואת השוטר המדובב, והטיח בהם את ממצאי חוות הדעת, מה שעורר מבוכה גדולה בספסלי התביעה.
בתום פרשת התביעה, על בסיס ממצאי חוות הדעת של מומחה הקול, עו"ד יוחאי ניהל משא ומתן עם פרקליטות מחוז דרום והגיע להסדר טיעון.
בפברואר השנה האישום בביצוע רצח בנסיבות מחמירות נמחק וחדד הורשע בסעיף של סיוע לרצח בלבד.
בהליך הגישור אצל נשיא בית משפט באר שבע, השופט בני שגיא, הפרשה הסתיימה ב-14 שנות מאסר בלבד במקום מאסר עולם.

לחישות המתלוננת נגד הידוען המפורסם
ידוען מפורסם הואשם בביצוע אונס ועבירות מין חמורות במספר בלייניות, בתיק מתוקשר.
בתמלול שבוצע על ידי המדינה לעדות אחת המתלוננות במשטרה היו מספר קטעים בהם נרשם, כי הדיבור "אינו מובן", ואותם משפטים שנאמרו מפי העדה בחדר החקירה לא פוענחו.
חברי צוות ההגנה, עו"ד עמית חדד ועו"ד עדי כרמלי, מסרו לעוזרי לבדיקה את קובץ הוידאו אודיו בו מתועדת העדות שמסרה המתלוננת במשטרה.

מעבדת קלריטי שבדקה את התיעוד עבור ההגנה ושיפרה את הסאונד באמצעים טכניים מתקדמים, הצליחה לפענח לחישות של המתלוננת, שמשמעותן דרמטית.
מדובר בקטע ממהלך החקירה, שבו החוקרים יצאו לכמה רגעים מהחדר, ונשארו בו המתלוננת ועוד מלווה ממרכז סיוע לנפגעות תקיפה מינית.
המתלוננת והמלווה התלחששו בחדר במשך דקה והלחישות קודדו בתמלול הרשמי כ'דיבור לא מובן'.
במעבדת הקול מטעם ההגנה הצליחו לפענח אחרת לגמרי את הדברים שנלחשו לאחר יציאת החוקרים מהחדר.

המלווה של המתלוננת שאלה: "איזו נשיקה? היא אמרה שנתת לו נשיקה".
המתלוננת: "זו סיטואציה שהיתה בתחילת הערב… אני מבקשת שלא תגידי את זה כי אני מתביישת בזה… שהייתי.. אמרתי לו כזה את יודעת, החלטתי כזה שאני נכנסת כאילו למסיבה .. וזה הגיע לזה… שאלתי אותו אם הוא רוצה שאני אתנשק איתו וזהו.. שם זה נגמר".

התמלול המלא הזה "נעלם" מהמתמלל שעבד בשירות המדינה, אבל הוצף על ידי עוזרי בשירות ההגנה.
הפיענוח הדרמטי הזה היה בין הגורמים לכך שהאישום החמור נגד הידוען – אישום בגין אונס – נמחק וכתב האישום תוקן לעבירה של מעשה מגונה.
הידוען נדון לביצוע עבודות שירות בלבד.

הדו"ח הפורנזי הצביע על כמה נורות אדומות. לחצו לעמוד של clarity

הקלטות מבושלות בתיק אלמ"ב
מקרה נוסף נרשם בתיק אלימות במשפחה נגד גבר מירושלים שנעצר והורחק מביתו אחרי שאשתו טענה שהיכה אותה, והביאה מספר הקלטות וואטסאפ בהן לכאורה הוא הודה בכך.
דובר: מקסימום עיצבנת אותי הטרפת אותי
דוברת: עשית לי…
דובר: הרמתי עליך יד? הרמתי עליך יד?
דוברת: זה היה ברעננה שפיצצת לי את העין
(הפסקה חשודה)
דובר: אני זוכר את זה, אני מספיק התביישתי בזה, אוקיי? די.

באשר להפסקה החשודה הוזמן מקלריטי דו"ח בדיקה פורנזי על ידי סנגורו של הבעל, ועוזרי קבע כי ההקלטה ערוכה ומבושלת. "הממצאים מעידים על מניפולציה אשר אינה תואמת להקלטה אורגנית. קיים חשד משמעותי לעריכת הקובץ באופן שמשפיע על תוכן הדיאלוג", הוא כתב.

הדו"ח הפורנזי הצביע על כמה נורות אדומות. למשל, פער בין מועד יצירת הקובץ (מרץ 23) לבין תאריך השינוי האחרון (ספטמבר 23) – נתון המצביע על אפשרות שהקובץ הקולי נערך ונשמר מחדש במועד מאוחר יותר.
שנית, הדו"ח של עוזרי קבע, כי בניתוח הסאונד קיימים סימנים ברורים נוספים לעריכה וחיתוכים, באופן בו דברי הבעל הוצאו מהקשרם וממקומם בשיחה. זוהו רעשים והפסקות פתאומיות לא טבעיות, שינויים בטונים, ועוד. השורה התחתונה קבעה שעולה חשד כבד להתערבות בקובץ אשר אינו משקף את השיחה כפי שהתקיימה.
על הראיה המרכזית הוצב סימן שאלה ובסופו של דבר הפרקליטות השתכנעה כי אין ראיות מספיקות והחליטה לסגור את התיק.

השארת תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *