איש ציבור מעיר במרכז הארץ, בן 35, יצר קשר עם חברת ילדות שלו וניסה לחזר אחריה, אך האישה בחרה להתארס לאדם אחר.
השוטר פתח על שמה של האישה פרופיל מזויף בפייסבוק והעלה אליו תוכן מבחיל שמוגדר כ"פורנו נקמה". הוא חיבר בין תמונות פנים של האישה לבין צילומים של נשים עירומות, ובנוסף "הדביק" את פני האישה לסרטון וידיאו שבו מוצג גוף של שחקנית פורנו.
האירוע הזה משקף תופעה אשר אמורה להטריד כל אחת ואחד, לרבות אבות ואימהות של נערות צעירות. יום אחד הבת שלכם עלולה לגלות שתמונות אינטימיות שלה הופצו בקבוצת הווטסאפ של הכיתה או ברשת האינטרנט, ויהיה מדובר בכדור שלג שקשה – ובדרך כלל פשוט בלתי אפשרי – לעצור אותו.
התופעה החמירה לאחרונה בעקבות השימוש הגובר באמצעים הטכנולוגים של הבינה המלאכותית (AI).
כך למשל, בחודש אפריל שתי נערות בנות 14 מהרצליה נחקרו בחשד שערכו והפיצו תמונות של מורה ותלמידות, כך שייראו עירומות ברשת.
במקרה אחר, בחודש פברואר, נחקרו בירושלים שלושה תלמידי בית ספר, בני 13-15, בחשד להפצת תמונות עירום שנוצרו באמצעות בינה מלאכותית. בתמונות הופיעו עשרות תלמידות מבתי ספר שונים בעיר.
לצערנו, סביר להניח שיש גם מקרים שלא פורסמו.
התופעה מתבססת על ניצול והונאה של נשים ונערות אשר הסכימו לשלוח תמונה או סרטון שלהם לאדם שעליו סמכו, והוא הפר את האמון שלהן והפיץ את התוכן האינטימי.
יכולות הבינה המלאכותית, אשר משתפרות בצורה אקספוננציאלית, מאפשרות כיום לייצר סרטונים במהירות ובקלות.
אם מוסיפים לכך כוונת קרימינליות, התוצאה עלולה להיות הרסנית.
יישומי הבינה המלאכותית לא אמורים לאפשר הפצה של תוכן כזה, אבל יש מי שמנסים לאתגר אותם.
אפילו טיילור סוויפט, הזמרת המצליחה ביותר בעולם בשנים האחרונות, נפלה קורבן לתופעה הזו; בשנה שעברה הופצו בטלגרם ובהמשך גם ברשת איקס (לשעבר טוויטר) תמונות אינטימיות של סוויפט שנוצרו על ידי AI. באתר 4chan נערכה אפילו "תחרות" שבה עודדו את המשתמשים ליצור תמונות משפילות של נשים מפורסמות.
החוק של מלאניה
נערה אמיצה אחת, אליסטון ברי מטקסס, מנסה בשנים האחרונות להילחם בדיפ פייק (deepfake) – טכנולוגיה שמאפשרת ליצור תוכן פיקטיבי ומשמשת במקרים רבים ליצירת סרטונים ותמונות בעלי גוון מיני.
ברי היתה רק בת 14 כאשר תמונות עירום מזויפות שלה הופצו בקרב תלמידי בית הספר בו היא לומדת. ברי ואימא שלה פנו לסנאטור הרפובליקני טד קרוז ולגברת הראשונה מלאניה טראמפ, וביקשו מהם לקדם חוק שנקרא "Take It Down Act". מדובר בחוק שאמור לאסור לחלוטין הפצה של תוכן מיני מזויף; לחייב רשתות חברתיות למחוק מהשרתים שלהם כל פיסת תוכן כזאת תוך 48 שעות מהרגע שבו קורבן העבירה מתלונן; לעשות "מאמץ סביר" כדי לאתר עותקים נוספים ולמחוק גם אותם.
היוזמה הזאת כונתה "החוק של מלאניה", לאור התמיכה הגורפת בו מצד אשת הנשיא שאמרה: "שובר את הלב לראות מה עוברים בני נוער, ובמיוחד נערות, לאחר שהם נפגעים מאנשים שמפיצים תוכן כזה".
גם מנהיג המעצמה הגדולה בתבל קידם את החוק של אשתו, שזכה לתמיכה חריגה משתי המפלגות הגדולות בארה"ב – הרפובליקנים והדמוקרטים – שלרוב לא מצליחות להסכים על כלום.
החוק אושר בימים ואלה וכאשר הוא ייכנס לתוקף, בעוד כשנה מהיום, מי שיפיץ תוכן כזה יהיה צפוי לעונש מאסר של עד שלוש שנים ולקנסות כבדים.
ומה קורה בישראל?
חוק הסרטונים משנת 1998, שמהווה חלק מהחוק למניעת הטרדה מינית, אוסר על הפצת תמונות, סרטונים או הקלטות בעלות אופי מיני ללא הסכמת המצולמים.
פרסום כזה יכול להוות עבירה של הטרדה מינית ופגיעה בפרטיות – עבירות שהעונש עליהן הוא עד חמש שנות מאסר.
בנוסף, הקורבנות יכולים להגיש גם תביעה נגד מפיצי התמונות ולדרוש מהם עד 120 אלף שקל, ללא הוכחת נזק.
לאחרונה, בתי המשפט בישראל נוקטים ביד קשה כאשר הם דנים בתיקים כאלה.
בשנת 2022 פורסם גזר דין תקדימי בנושא: השופטת ענת חולתא מבית משפט השלום בבאר שבע גזרה את העונש המקסימלי – חמש שנות מאסר – על צעיר בן 22 מאופקים שהורשע בהטרדה מינית, התנכלות ופגיעה בפרטיות של יותר מ-150 ישראליות צעירות, ביניהן 29 קטינות.
הוא גם חוייב לשלם פיצוי של 3,000 עד 7,000 שקל לכל אחת מהקורבנות.
במקרה אחר, השופטת אילת השחר ביטון-פרלה מבית משפט השלום בקריות גזרה על צעיר בן 22 מקרית אתא 31 חודשי מאסר בפועל בגין הפצת תוכן מיני של צעירות לאלפי משתמשים ברשתות החברתיות.
על אחיו שסייע לו בביצוע העבירות נגזרו תשעה חודשי עבודות שירות.
השופטת גם חייבה את האחים לפצות את נפגעות העבירה בסך כולל של כ-92 אלף שקל, והטילה עליהם קנס כספי בסך 8,000 שקל.
בהקשר הגלובלי, ישראל היא מדינה זעירה שהיכולת שלה להשפיע על המדיניות של הרשתות החברתיות שואפת לאפס. במקביל, השיפור המתמיד ביכולות הבינה המלאכותית יאפשר ליותר ויותר אנשים להפיק סרטונים מזויפים בעלי תוכן פוגעני, ולכן לטעמי למדינה כדאי להשקיע בחינוך ובהסברה, כדי למנוע מראש הפצה או זיוף של תוכן אינטימי.
מחברת המאמר היא עו"ד ברוריה פריד, סנגורית פלילית ומנויה באינדקס עורכי הדין של פוסטה
