עובד מחלקת תיאומי מס במשרדי פקיד שומה בירושלים אישר פטורים ממס לעשרות אנשים אשר לא היו זכאים לכך, בשווי מצטבר של מאות אלפי שקלים. הוא הורשע בעבירת מרמה והפרת אמונים.
במסגרת תפקידו במס הכנסה, טיפל הנאשם בבקשות של אזרחים רבים למשיכת קופות גמל וקופות פיצויים לפני המועד הקבוע לכך בדין. משיכה מוקדמת של הכספים מחוייבת לפי חוק בתשלום מס גבוה בשיעור %35 – אך אם הכסף נמשך לצורך טיפול בקרוב משפחה הסובל מנכות, קבוע פטור ממס.
על פי כתב האישום שהוגש נגד העובד, במשך ארבע שנים הוא זיכה עשרות תושבים, בעיקר ממזרח ירושלים, בפטור מתשלום המס הגבוה על בסיס "נכות" כביכול – מבלי שאלה הציגו בפניו אישורים ומבלי שאסמכתאות לנכות תויקו במערכת רשות המסים.
כתב האישום המקורי מנה 30 מקרים, ביניהם העובד קבע פטור ממס לנישומים שביקשו לפדות את קופת הגמל לפני גיל פרישה. האישור חסך לכל אחד מהנישומים תשלום מס של עשרות אלפי שקלים.
לדוגמה, במקרה אחד מבין 30 שצויינו: הנאשם הזין פטור ממס לאדם שמשך 201 אלף שקל מהקופה. כך הוא חסך לאותו אדם תשלום מס של כ-70 אלף שקל.
בכתב האישום הציגה הפרקליטות תחשיב, שלפיו הנאשם גרם לנזק של 702 אלף שקל לקופת המדינה, באמצעות הזנת נתונים פיקטיביים במחשב.
במהלך חקירת הפרשה על ידי משטרת ירושלים, עלה חשד כי עובד מס הכנסה קשר קשר לשוחד עם רואה חשבון ממזרח ירושלים, ש"שידך" לו את לקוחותיו וגבה על כך תמורה.
בסופו של דבר, הוגש כתב אישום מרוכך ללא עבירת שוחד או קשירת קשר, אלא בגין 30 עבירות מרמה והפרת אמונים.
כתב האישום רוכך עוד יותר, כאשר סנגורו של איש מס הכנסה הגיע להסדר טיעון עם פרקליטות מחוז ירושלים.
הנאשם הודה בעבירה אחת כוללנית של מרמה והפרת אמונים. למול זאת, מכתב האישום המתוקן נמחק פירוט 30 האזרחים שקיבלו פטור ממס ונותר רק תיאור כללי של המעשים וקביעה כי הנאשם "גרם נזק של מאות אלפי שקלים לקופת המדינה" ללא סכום מדוייק.
הפרקליטות והסניגור סיכמו כי על הנאשם יוטל עונש ברף קל של שעות לתועלת הציבור (של"צ) מאחר ש"לקח אחריות וחסך זמן שיפוטי". הפרקליטות ביקשה להטיל עליו 300 שעות של"צ.
בסופו של דבר השופט עמיר שקד מבית משפט השלום בירושלים קבע 140 שעות של"צ בלבד שיוטלו על הפקיד, לצד קנס של 10,000 שקל ומאסר על תנאי.
לצד זאת, הוסכם כי הנאשם ייפסל לצמיתות מעבודה בשירות המדינה. לצורך זה הוגשה נגדו קובלנה משמעתית לבית הדין למשמעת של שירות המדינה.
יש לציין כי הנאשם עבד כ-17 שנים ברשות המסים.
בבית הדין, סניגורו של הנאשם ציין כי התיק הפלילי נגמר בעונש קל ועובד מס הכנסה לא הורשע בגין קבלת טובת הנאה. לדבריו, העובד אישר פטור ממס לעשרות אזרחים כך סתם, מתוך "טיפשות וקלות דעת", היינו באופן אקראי. לצד זאת, צויינו נסיבותיו האישיות וחרטה שהביע.
מנגד, נציבות שירות המדינה טענה כי מעשיו של הפקיד מצביעים על דפוס פעולה שיטתי, שכן נמשכו ארבע שנים ובמעשיו הוא עירער את עקרון השוויון, אכיפה שווה של החוק.
בית הדין המשמעתי אישר פסילה לצמיתות של העובד משירות המדינה וכתב כי הוא "פגע בטוהר המידות, ניצל לרעה סמכויות ופגע פגיעה חמורה באמון הציבור ברשות המסים ובתקינות המניהל שאמור לפעול על פי כללים ברורים שוויוניים ושקופים".
