פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה מסמן גבול ברור בין זכותו של הורה לפנות לבית המשפט לשינוי מזונות, לבין מקרים בהם נעשה ניסיון לבדוק מחדש הסכם כולל תוך הצגת תמונה חלקית בלבד.
מדובר במקרה שבו השופטת עידית בן -דב ג'וליאן דחתה תביעת אב לביטול מזונות ומדור לשתי בנותיו התאומות (בנות 9.5) אשר נקבעו במסגרת הסכם גירושין מה-24 בספטמבר 2020, שאושר וניתן לו תוקף של פסק דין.
ההסכם בין ההורים קבע כי האב ישלם 3,000 שקל מזונות חודשיים לשתי הבנות יחד, ועוד 1,000 שקל עבור מדור והחזקתו. כמו כן נקבע כי הוא ישלם מחצית מהוצאות החינוך והרפואה. לצד זאת הוסדרו במסגרת ההסכם גם סוגיות רכוש, כתובה ומשמורת.
השופטת הדגישה את אופיו הכולל של ההסכם וקבעה: "אני נותנת משקל לכך שעסקינן בהסכם כולל שתניותיו שלובות, והקבוע בו, מכלול האיזונים שערכו הצדדים לרבות בענייני רכוש ומזונות תלוי זה בזה".
האב טען כי חל שינוי נסיבות מהותי המצדיק ביטול חיוב המזונות: לטענתו, האם מרוויחה כיום כ-16 אלף שקל בחודש, פי שניים ממנו. הוא הוסיף כי מצבו הכלכלי הידרדר לאחר שפוטר מעבודתו, בעוד שזמני השהות עם בנותיו התרחבו. לדבריו, לאשתו לשעבר יש בן זוג שמתגורר עמה ונושא בהוצאות, ואילו לו (לאב) נולד ילד נוסף. עוד הוא טען, כי חתם על ההסכם ללא ייצוג משפטי, ובחוסר הבנה מלאה של השלכותיו.
מנגד טענה האם כי אין שינוי נסיבות מהותי. לדבריה, ההסכם נחתם לאחר שיקול דעת, ללא לחץ, והוא מבוסס על מכלול ויתורים הדדיים, לרבות ויתור על כתובתה וזכויות סוציאליות.
באשר להכנסותיה, האם הציגה תלושי שכר המעידים על ממוצע שכר של כ-12 אלף שקל לחודש בלבד. היא הוסיפה שאינה מתגוררת עם בן זוג.
השופטת בן-דב ג'וליאן דחתה את כלל טענות האב אחת לאחת.
באשר לשינוי בגיל הבנות שעברו את גיל שש, היא ציינה: "גיל הקטינות אינו ולא יכול להוות שינוי נסיבות מהותי שלא ניתן היה לצפותו במועד אישור ההסכם המצדיק בחינה נוספת של מזונותיהן לאחר חלוף השנים".
באשר לנישואין חוזרים וילד נוסף, השופטת ציינה כי מעבר לכך שנישואים נוספים והולדת ילדים נוספים הם דבר צפוי שלא מהווה שינוי נסיבות מהותי על פי הפסיקה, במקרה הספציפי – הצדדים קבעו במפורש בהסכם כי הדבר לא יהווה שינוי נסיבות.
לגבי זמני שהות נקבע, כי הוספת לינה אחת לשבועיים אינה מהווה כשלעצמה שינוי נסיבות מהותי המצדיק שינוי במזונות.
השופטת התייחסה גם לטענות האב לגבי הכנסות הצדדים. לדבריה, בפועל האב לא הציג את תלושי שכרו כנדרש, וזאת על אף מספר החלטות שחייבו אותו לעשות כן. למעשה, ממוצע הכנסתו בפועל אף עלה מאז ההסכם לכ-15 אלף שקל בחודש. "הימנעות האב מלחשוף את הכנסותיו האמיתיות הינו ניהול הליך בחוסר תום לב", קבעה השופטת.
באשר להכנסות האם ציינה השופטת כי העלייה בשכרה אינה מהותית, ואין ראיה לכך שהיא מתגוררת עם בן זוג, והוסיפה: "גם אם האם בזוגיות, מדובר בנסיבות שהצדדים צפו והסכימו כי לא יהוו עילה להפחתת מזונות הקטינות".
"כאשר סכום מזונות הקטינות נקבע בהסכם כולל, והאב לא הוכיח כי חל שינוי נסיבות בולט ומהותי המצדיק התערבות ושינוי תנאי ההסכם – דין התביעה להידחות", קבעה השופטת וחייבה את האב לשלם לאם הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בגובה 30 אלף שקל.
ייצוג האב: עו"ד טל וינגסט.
ייצוג האם: עו"ד שי רוזמברג.
