בבית משפט המחוזי בתל אביב הוצג הסדר טיעון בעניינו של טייס חיל-האוויר לשעבר ארז שמואלי (39) מגבעתיים, שנתן שירותי קריפטו לבכיר ברשת טלגראס. הסדר הטיעון נחתם לאחר ששמואלי זוכה מהלבנת הון והורשע בעבירות מס.
בהתאם להסדר שנחתם בין מנהל מחלקת הסייבר היוצא ד"ר חיים ויסמונסקי והפרקליט עו"ד מיטב דגן לבין סנגורו של שמואלי, עו"ד ד"ר איתן פינקלשטיין, הצדדים עתרו במשותף לגזור על שמואלי עונש שאינו כולל מאסר בפועל, בתמורה לקנס גבוה.
בסופו של דבר על שמואלי הוטלו תשעה חודשי עבודות שירות וקנס בגובה 1.2 מיליון שקל.
בחודש ינואר שעבר, בטרם נחתם ההסדר ולאחר הליך הוכחות, השופט מרדכי לוי זיכה את שמואלי מהלבנת הון (פעולה ברכוש אסור) בשל הענקת שירות ומכירת ביטקוין לרשת טלגראס – אך הרשיע אותו במרמה ותחבולה בכוונה להתחמק ממס.
על פי הכרעת הדין של השופט לוי, הפרקליטות לא הוכיחה כי שמואלי ידע שהלקוח המרכזי רן בוגנים איתו ביצע עשרות עסקאות ביטקוין, הוא מנהל הכספים של ארגון טלגראס.
לפני יותר מחמש שנים הוגש כתב האישום התקדימי, בו מחלקת הסייבר בפרקליטות ייחסה לראשונה הלבנת הון לברוקר שסחר במטבעות וירטואליים. בכתב האישום נטען כי שמואלי ביצע עשרות עסקאות מכירה של מטבע ביטקוין לאיש ארגון טלגראס, בשווי של 900 אלף שקל, תוך שימוש בארנקים אלקטרוניים המסווים את כתובתם.
שמואלי הואשם כמלבין הון מקצועי לכאורה, הנותן שירות למיזם עברייני תוך עצימת עיניים, בידיעה כי הוא מבצע פעולות ברכוש אסור.
השופט לוי דחה את התזה המרכזית של הפרקליטות וכתב: "המאשימה לא הוכיחה, מעבר לספק סביר, שהנאשם ידע שמקור הרכוש של בוגנים בסחר בסמים".
השופט הדגיש כי "אפילו אם הנאשם חשד שמקור הכספים בעבירת מס, או בפעילות בלתי חוקית אחרת שאיננה 'עבירת מקור' – אין די בכך כדי להרשיעו בפעולה ברכוש אסור… המאשימה לא הוכיחה את מודעות הנאשם לכך שכספי בוגנים הם בגדר 'רכוש אסור' וגם לא הוכיחה, מעבר לספק סביר, שלנאשם היתה כוונה מיוחדת או מטרה להלבין את כספי המזומן של בוגנים, דהיינו להסתיר את מקורם ואת זהות הבעלים שלהם וייעודם".
למרות הזיכוי מעבירה של הלבנת הון – אימת העבריינים הכלכליים – בית המשפט הרשיע את שמואלי כאמור בעבירת מס "רגילה", מאחר ששמואלי העלים את כלל מחזורי פעילות העסק שניהל למסחר במטבע וירטואלי וההכנסות שהפיק בשווי של שלושה מיליון שקל בשנים 2018-2019.
שמואלי הכחיש כי ניהל עסק של סחר במטבע וירטואלי, וטען כי היה מדובר בהכנסה צדדית והרווח שלו מעמלה עבור מכירת מטבע לאחרים לא עלה על עשרות אלפי שקלים.
השופט לוי קבע כי מדובר בעסק למסחר בביטקוין, לנוכח ההיקף של 135 עסקאות קנייה ומכירה שביצע הנאשם בתוך שנה, וההיקף הכספי הגבוה של העסקאות. השופט קבע כי הנאשם היה חייב לדווח לרשויות המס על כל המחזור הכספי ברוטו של העסק, ולא כפי שדיווח בדוחות שהגיש על הכנסה של עשרות אלפי שקלים בהתאם לסכומי הרווח לשיטתו.
בינתיים השופט לוי שפסק את הכרעת הדין פרש משיפוט – ושלב הטיעון לעונש ומתן גזר הדין הועבר אל השופט אברהם הימן.
כעת, הצדדים חסכו את ה"הימור" שבהמתנה לגזר הדין והגיעו להסדר טיעון לעניין העונש. כאמור, מדובר בתשעה חודשי עבודות שירות וקנס של מעל מיליון שקל שישולם ב-48 תשלומים חודשיים, 25 אלף שקל כל תשלום.
למרות ההסדר, יתכן שלא מדובר בסוף פסוק. הפרקליטות לא התחייבה שלא לערער על הזיכוי מהלבנת ההון, והנאשם באמצעות עו"ד פינקלשטיין לא התחייב שלא לערער על הרשעתו בעבירות המס: "הסדר טיעון זה מתייחס אך ורק לטיעונים לעונש שיוטל על הנאשם בהתאם להכרעת דינו של בית המשפט. מובהר ומוסכם על הצדדים, כי הן המאשימה והן הנאשם יהיו רשאים לערער על הכרעת הדין על פי שיקול דעתם. ככל שיוגש ערעור על ידי מי מהצדדים וערכאת הערעור תשנה את מסגרת הכרעת הדין, יהיו הצדדים חופשיים בטיעוניהם לעניין העונש בהתאם לתוצאת הערעור".
