בית המשפט המחוזי בתל אביב דן בערעורו של תושב קרית אונו, שהורשע בתיק תקיפה וביקש לקצר את עונשו.
הנאשם, אורן ששון (36), נשפט בינואר 2025 ל-13 חודשי מאסר, לאחר שהורשע בעבירה של חבלה חמורה. במסגרת גזר הדין, הוטלו עליו גם מאסרים מותנים, תשלום התחייבות כספית, פסילת רישיון למשך חצי שנה מיום שחרורו ופיצוי לקורבן.
עונשים אלו נגזרו בתיק שבו נטען כי ב-1 בספטמבר 2021 הגיע הקורבן במסגרת עבודתו לפרוק סחורה בבית עסק באור יהודה.
באותן נסיבות, עמד רכבו של הנאשם במקום פריקת הסחורה לצורך עבודתו ונפגע העבירה ביקש ממנו להזיז את רכבו. לאחר כ-10 דקות וזאת לאחר שהנאשם לא הזיז את רכבו, ניגש אליו שוב המתלונן וביקש ממנו להזיז את רכבו בפעם השנייה.
בתגובה לכך, אמר הנאשם למתלונן: "תזוז מהמקום". המתלונן עשה צעד ונצמד לנאשם ושאל אותו מדוע הוא צועק עליו? בתגובה לכך, תקף הנאשם את נפגע העבירה בכך שנגח בפניו בעוצמה.
הקורבן נפל ארצה מעוצמת הפגיעה ואיבד הכרתו. כתוצאה מהתקיפה נגרמו לו חבלות ושברים מרובים בעצם האף.
לאחר שנגזר דינו, שכר ששון את שירותיו של עו"ד מור ברכה, שערער על גזר הדין לבית המשפט המחוזי.
בנימוקי הערעור, ציין בין היתר את חלוף הזמן מעת ביצוע העבירה; וכן את העובדה שתיק נוסף (אף הוא על עבירות אלימות בעת שימוש בדרך) שבו היה לכאורה מעורב תוך כדי ההליך ושעליו התבסס בית משפט השלום בעת מתן גזר הדין, התברר כתיק שנסגר על ידי התביעה המשטרתית.
עוד נטען בערעור, כי בתיקים חמורים אחרים במסגרת פסיקה שנבחנה – נגזרו עונשים קלים יותר.
הסניגור מור ברכה טען, כי יש לבטל את פסילת הרישיון מכיוון שלדבריו מנסיבות המקרה עולה, כי העבירה לא בוצעה בעת שהנאשם נהג. עוד טען הסניגור, כי תסקיר שירות המבחן מספטמבר 2024 המליץ על המשך הליך שיקומי של הנאשם וציין כי השמתו מאחורי סורג ובריח עלולה לאיין את ההליך השיקומי ולפגוע בו.
לצד טיעונים אלו, התייחס עוה"ד לנסיבותיו האישיות והמשפחתיות של מרשו והשפעת גזר הדין של המאסר עליו ועל משפחתו.
לאחר שמיעת טיעוני הצדדים, הערות הרכב השופטים רענן בן יוסף, אברהם הימן ומעין בן ארי ולאחר שמיעת התנגדות התביעה בתחילת הטיעונים – הסכימו הצדדים בסופו של דבר כי הערעור יתקבל באופן חלקי: מאסרו של הנאשם יקוצר לעשרה חודשים בלבד. כמו כן, הוסכם כי פסילת רישיונו תבוטל.
יתר חלקי גזר הדין יישארו על כנם.
