צפו: פאנל "ניגוד עניינים בייצוג ופליליזציית יתר" בהנחיית כתב פוסטה, זיו קריסטל
פרשת "קטאר גייט" מסעירה את הציבור בחודשים האחרונים – החשד כי יועצים בכירים לראש הממשלה החשופים למידעים רגישים, קיבלו במקביל שכר ממדינה כמו קטאר המסייעת לחמאס, או משליחיה, כדי לשפר את תדמית קטאר בישראל ובמערב, הכל לכאורה ללא דיווח לגורמי הבטחון על מקורות הכסף.
אחד הפאנלים שחתמו את כנס לשכת עורכי הדין באילת, עסק באחד ההיבטים המדוברים – ניגוד העניינים לכאורה בייצוג המשותף של ראש הממשלה שמסר עדות, ושל יועצו יונתן אוריך שנעצר, אולי גם של שרוליק אינהורן השוהה בחו"ל. ועדת האתיקה בלשכה ביקשה הבהרות מעו"ד עמית חדד ואמורה לפרסם חוות דעת.
נושא נוסף של הפאנל (לא קשור בהכרח לנושא הראשון) עסק ב"פליליזציית יתר" – נטיית רשויות התביעה להרבות כתבי אישום ברף גבוה, על אף בקיעים וחולשות ראייתיות, כאשר בתיקים רבים מדי מתגלה פער עצום בין חומרת האישומים של הפרקליטות בתחילת הדרך, לתוצאה הסופית.
הפאנל נערך בהנחיית כתב המשפט של אתר "פוסטה" זיו קריסטל.
המשתתפים:
עו"ד ד"ר חיים ויסמונסקי – חודש ראשון בתפקיד פרקליט מחוז מרכז (מתחילת מאי 25').
עו"ד עודד סבוראי, משרד עורכי דין סבוראי-האוזמן, הסנגור של אלי פלדשטיין.
עו"ד טל גבאי, משרד עורכי דין פריד-גבאי.
ד"ר לימור זר גוטמן, הפקולטה למשפטים ע"ש חיים שטריקס במכללה למנהל וראשת המרכז לאתיקה.
עו"ד חיה ציון זכאי, משרד עורכי דין חיה ציון זכאי.
"בתיקי מעצר אתה דוהר מהר מאוד"
פתחנו עם עו"ד ויסמונסקי. מי שמזוהה עם מחלקת הסייבר בפרקליטות כל כך הרבה שנים, שייסד וניהל אותה במשך עשור, ונחשב כמומחה של משרד המשפטים לטכנולוגיה וראיות דיגיטליות – משנה פאזה ואחרי המחלקה ה"בוטיקית" מקבל לידיו את היחידה הגדולה בפרקליטות.
אם במחלקת הסייבר היו תחת ויסמונסקי 18 פרקליטים – בפרקליטות מחוז מרכז הוא מופקד על 109 פרקליטים ועשרות עובדי מנהלה.
"פמ"מ היא היחידה הכי גדולה בכמות התיקים, בפריסה הגאוגרפית, בגיוון האוכלוסיה – חרדים, ערבים, מתיישבים בשומרון, מרחב נתב"ג שיש לו מאפיינים יחודיים ועוד.
"אשר ל'פליליזציית יתר', רק אחד מתוך 7 תיקים שנפתחים במשטרה הופכים לכתב אישום", אמר ויסמונסקי. "בוודאי שנעשות טעויות כשאנחנו מתעסקים באלפי תיקים. אנחנו מתמודדים מול סנגורים מוכשרים. יש תיקים שסנגור בעבודתו, בקונספט איך שהוא מציג את הדברים, בראיות שמסוגל להביא לשולחן – מצליח להאיר את התיק באור שונה. בפרקליטות אין דירקטיבה מפורשת או משתמעת להרבות כתבי אישום. יש התפתחויות במהלך חיי התיק שמובילות לשינוי התוצאה. אני שמח להיות במערכת משפטית שבה לא כל מה שאני מגיש לבית המשפט זה 100 אחוז הצלחה".
פרקליט מלווה בתיקי חקירה לפעמים מתאהב בקונספציה?
"אני לא אגיד את זה כך, אבל בתיקי מעצר אתה דוהר מהר מאוד, הפרקליט המלווה יושב פיזית בתחנה ולפעמים קשה לעשות את הבידול המנטלי (מצוות החקירה). הפרקליט בתוך הסחף הזה הוא כמו נהג טנק. הרבה פעמים צריך מישהו (ממונה) שיסתכל בצריח ויראה פרספקטיבה יותר רחבה, עם דיסטנס מסוים מהיחידה החוקרת. כשאתה עולה בסולם, יש לך ראייה רחבה יותר של המציאות. בפרקליטות יש הרבה שכבות של בקרה, כדי שלא יהיו טעויות שנובעות מהקצב, הלחץ והמהירות שבה אתה חייב לטפל, במיוחד בתיקי מעצר.
"בשיטת העבודה של הפרקליטות יש בקרה לכל הפחות כפולה לפני הגשת כתב אישום, לפעמים גם משולשת, מרובעת ומחומשת. למשל כתב אישום בעבירות של הסתה לאלימות הוא בסמכות יועצת משפטית לממשלה. בתיק כזה מעורבים פרקליט מלווה, ממונה, פרקליט מחוז, משנה לפרקליט מדינה לתפקידים מיוחדים, פרקליט מדינה ויועמ"שית.
"גם בתיקי עבירות מין יש תמורה ובקרות רבות. זה תיקים שמצריכים התמקצעות מיוחדת, לפעמים אלו תיקים של מילה מול מילה וצריך להזהר, וצריך נסיון מיוחד והכרות עם מאפיינים של נפגעי עבירות. לכל תיק כזה יש פרקליט מטפל, ראש צוות לתחום עבירות מין, מנהל מחלקה, ובתיקים יוצאי דופן גם פרקליט המחוז מעורב".
היית חבר ועדת דורנר, שהמליצה להפחית מאסרים ולהרבות הליכי שיקום. היכן היישום?
"אני יודע שחבריי הסנגורים לא תמיד רואים את זה בהליך הספציפי, יש יריבות מובנית. אבל הפרקליטות מבינה שלמאסר יש אפקט קרימוגני – סוג של הדבקה. מתוך ההבנה הזו מונו בכל יחידה בפרקליטות רפרנטים לתחום השיקום, ומאתרים תיקים מתאימים. חלק מהם הולכים לבתי משפט קהילתיים. בחלק אנחנו מסכימים לחריג השיקום".
עו"ד סבוראי: "פלדשטיין שחקן יחיד שמתמודד מול קבוצה"
עו"ד עודד סבוראי: "בטעות ממסגרים את הייצוג הכפול של ראש הממשלה ואוריך כעניין של אתיקה מקצועית בעיקר. השאלה המרכזית והציבורית היא טוהר החקירה.
"כשמתקיימת חקירה, לחוקר יש יתרון אחד עיקרי על הנחקר – הוא יודע מה כל הנחקרים אמרו, והנחקר אמור לדעת רק מה הוא אומר… יושבים שני נחקרים בשני חדרי חקירה שונים כדי שלא ידברו אחד עם השני, ואם ינסו לדבר יגישו נגדם כתב אישום על שיבוש.
"והנה מסתבר שלשניים יש אותו סנגור. הוא יכול להכנס לחדר חקירה אחד, לדבר עם מעורב או חשוד אחד, להכנס לחדר השני, לשמוע מה השני אמר, ועכשיו אנחנו צריכים להאמין שכולם מלאכים, בעיקר סנגורים, ולא מתפתים לעשות דברים שאסור וליישר קו לגרסה משותפת.. זה תרחיש איום שאם הוא מתממש, הוא שיבוש הליכים קלאסי… אני לא יודע שהחקירה זוהמה, אני יודע שהיה פה הפוטנציאל", אמר סבוראי.
"אני רוצה להביע ביקורת חריפה מאוד כלפי הפרקליטות. ב-27 בפברואר הודיעה היועצת המשפטית לממשלה שהבדיקה הפלילית בתיק קטארגייט הופכת לחקירה. באותו שלב היה ידוע שעו"ד חדד מייצג את ראש הממשלה בתיקי האלפים, היה ידוע שהוא מייעץ לאוריך בתיק הבילד, היה ידוע שעו"ד חדד ייצג את שרוליק אינהורן ביחס לשאלה אם יגיע וייחקר.
"בשלב הזה היועמ"שית או פרקליט המחוז היו צריכים לשלוח לעו"ד חדד הודעה פורמלית שהוא רשאי לייעץ לגורם אחד בלבד, וכל יעוץ נוסף שייתן תהיה חזקה לגביו שהוא שיבוש הליכים. הם לא עשו את זה ואפשרו לחקירה הזו להזדהם.
"זו פגיעה באינטרס הציבורי של ירידה לחקר האמת, ונפגע הלקוח שלי משום שזה שחקן אחד מול קבוצה… אלי פלדשטיין מול רה"מ, מול אוריך ואינהורן, וכל גורם שנמנה עם הקבוצה הזו.
"אומרים לנו שכל ההחלטות בתיק מתקבלות על ידי יועמ"שית ופרקליט המדינה. איפה הם היו? ביקשו לעצור את הלקוח שלי מחשש שהוא ישבש את החקירה. בו בזמן אפשרו לאחרים לקבל יעוץ משפטי מאותו גורם שעובר מחדר לחדר ברשות ובסמכות. לא הקפידו על טוהר החקירה, ואני חושש שזה מאוחר מדי לתיק הזה".
עו"ד גבאי: הכל תלוי בגרסאות
עו"ד טל גבאי חלוק על הניתוח של עו"ד סבוראי: "אין ניגוד עניינים אוטומטי. נקח מקרה היפותטי לחלוטין, שיש יועץ ויש ראש ממשלה. נניח שהיועץ נחקר ואומר שפעל ברשות רה"מ. אם רה"מ מאשר את גרסת היועץ שהוא פעל ברשות ובסמכות ולא התגבשה עבירה, ואם רה"מ מאשר את קו ההגנה של היועץ – אין ניגוד עניינים".
עו"ד גבאי מסכים שיש מקרים בהם שני לקוחות מיוצגים על ידי אותו סנגור, ואחד מהם לוקח על עצמו את התיק בשל פערי כוחות – אבל הסנגור לא יכול לדעת בוודאות את המניע.
איך עו"ד מטפל בניגוד העניינים כאשר לקוח אחד רוצה ללכת לעסקת טיעון?
עו"ד גבאי: "אתה מעלה סוגיות שמתרחשות כל יום במשרדי עורכי דין. כלל של איסור גורף על ייצוג יותר ממעורב אחד יפגע פגיעה בזכויות יסוד – בחופש העיסוק והחירות לבחור להיות מיוצג על ידי עורך דין מסוים.
"כל עוד לא נקבע כלל גורף שאוסר לייצג יותר ממעורב אחד בפרשה – השיטה צריכה להכיל ניגודי עניינים, בדיוק כמו שבעל סופר מכיל בחשבונות שלו אחוז של גניבות".
המסר: אין איסור משפטי – ולכן צריך לכבד את חופש הייצוג.
ד"ר זר גוטמן: כך פסק העליון בניגוד עניינים בתיק רצח
ד"ר לימור זר גוטמן הגישה יחד עם פרופ' נטע זיו חוות דעת לוועדת האתיקה הארצית בעניינו של עו"ד חדד. "המקרה הזה מאוד פשוט", היא אומרת וחולקת על דברי עו"ד גבאי. "המבחן הוא החשש הפוטנציאלי לניגוד עניינים. נכון שיש חופש העיסוק והאוטונומיה של אדם לבחור עו"ד כרצונו… בואו לא ניתמם, יש 70 אלף עורכי דין. הוא יכול היה לבחור עורכי דין אחרים.. מול זה אתה שם את הפגיעה בהליך ההוגן, וברגע שעו"ד מייצג בניגוד עניינים יש כתם על ההליך".
ד"ר זר גוטמן ציינה כי בית המשפט העליון הכיר בניגוד עניינים של סנגור כעילה לביטול הודאה בתיק רצח – בפס"ד דענא (2007).
שני אחים הואשמו ברצח, והמשפחה החליטה למנות להם סנגור אחד. הסנגור והמשפחה הפעילו לחץ על האח הצעיר והרווק, שיקח על עצמו את התיק, מאחר והבכור היה בעל משפחה, וכך היה.
האח הצעיר נדון למאסר עולם, הבכור הורשע רק בסיוע לרצח ונשפט לכמה שנות מאסר. האח הצעיר ערער על גזר הדין וטען לכשל בייצוג – "לי ולאחי היה אותו סנגור והוא לא ראה את האינטרס שלי, אלא של אחי בלבד". בית המשפט העליון קיבל הטענה הזו, ביטל את הודאת האח הצעיר והחזיר התיק לשמיעה מחדש בבית המשפט המחוזי בנימוק של "אינטרס זר בייצוג".
ד"ר זר גוטמן ציינה גם כי הסנגוריה הציבורית החליטה לפני שנים, שלא תמנה אותו עו"ד ליותר מנאשם אחד בתיק, למרות שהמשמעות היא עלות כבדה מאוד למדינה.
לדבריה הבעיה מתחדדת כשיש פערים בין בכיר לזוטר – אם הסנגור מייעץ ל"חיילים" ובד בבד לראש משפחת הפשע.
מבחן אמורפי
חוזרים לדיון על פליליזציית יתר.
עו"ד גבאי: "אני לא יודע אם יצא לך לבקר באולם מוקד בבית משפט שלום. תובעים מגיעים עם מזוודה 'אובר וויט', שמכילה עשרות תיקים פליליים חדשים, לפחות שליש מהם לא חוצים את הרף הפלילי.
"עכשיו בוא נדבר על אחוז ההרשעה – פעמים רבות נטען, כי אחוז ההרשעות הגבוה בבתי המשפט מלמד על סינון קפדני ומקצועי שנערך על ידי התביעה , אבל אם נתבונן על נקודת ההתחלה ונקודת הסיום של התיק, נגלה פערים משמעותיים, אדם שהוגש כנגדו כתב אישום בגין עבירת שוחד מוצא עצמו בסופו של יום מורשע בעבירה מינורית של שימוש לרעה בכוח המשרה. שיקול הדעת של התביעה איננו נמדד רק בעצם ההרשעה, אלא גם בשאלה מהי העבירה בה הוא הורשע בסופו של יום.
"הרף של סיכוי סביר להרשעה הוא מבחן אמורפי, שמשאיר שיקול דעת רחב מאוד לתובע. הגשת כתב אישום משולה לכך שאדם מתבשר מהרופא על מחלה קשה.. ולכן הגשת כתב אישום צריך להיעשות בצורה מדודה וקפדנית. אני סבור שכל תובע במסלול הכשרתו צריך לעשות הצרחה בסנגוריה הציבורית, כדי להבין את המשמעות של להתמודד עם מערכת אימתנית וכוחנית".
עו"ד חיה ציון זכאי על אינפלציית תיקי גננות: נפגעי העבירה מטים את הכף?
עו"ד חיה ציון זכאי : "בשנים האחרונות ניתן הד מאוד חזק לנפגעי עבירה, באופן שיש בו להשפיע באופן משמעותי על עמדת התביעה. דוגמה שמדירה שינה מעיני היא בתיקים הרבים כנגד גננות וסייעות.
"כולנו קודם כל הורים. אבל אנחנו צריכים להיות נאמנים גם לתפקידנו כעורכי דין. לא כולם כרמל מעודה. קיים חבל דק, העובר בעניינן של אלה שאינן גננות אלימות, מזניחות או מתעללות אלא פועלות בחוסר רגישות… אלה תיקים שאי אפשר לסגור בהסדרים מותנים (מדובר בעבירות מסוג פשע).
"יש תיקים בהם הפרקליטות התלבטה, מקרים גבוליים ומינוריים, ומה שהכריע את הכף לכך שהוגשו כתבי אישום היתה המשפחה והסיטואציה – ההד הציבורי החזק, ההתייחסות לתופעה כמכת מדינה, הורים חזקים שמפעילים לחץ. יש מקרים גם שהגעתי להסדר טיעון מלא, אבל עמדת המתלוננת הכריעה וההסדר התאדה.
"יש רצון לתת במה לקרבנות ונפגעי עבירה, וכך צריך – אבל לא נכון לתת להם לנהל את המערכת המשפטית של התביעה וצריך לפקוח עין בסוגיה הזו".
לסיום, שאלנו את עו"ד ויסמונסקי האם לא נכון ככלל להרחיב הסדרים מותנים במקום כתבי אישום.
"אני באופן אישי חובב הסדרים מותנים. זה כלי מצוין, אבל ניתן להפעיל אותו רק בעבירות עוון. במחלקת הסייבר היו לנו הרבה חשודים שהפכו לנאשמים צעירים, ללא עבר, שבצעו עבירות פשע קלות יחסית, עבירות של פגיעה בפרטיות, ומשפטית לא יכולתי להגיע להסדר מותנה. אילו היה לי את הכלי הזה, ייתכן מאוד שהייתי הולך עליו. זה מקום שהמחוקק צריך לתת דעתו, לשקול הרחבת הסדרים מותנים גם לעבירות פשע קלות".
