רופא מבוגר בן 75 שחי לבדו השכיר יחידת דיור שבבעלותו לבני זוג. עד כאן הכל טוב ויפה, אלא שבתקופת השכירות נכנס הרופא לדירה ארבע פעמים באמצעות מפתח שהיה ברשותו, בשעות הבוקר, בהפתעה וללא תיאום מוקדם עם הדיירים.
במקרה ראשון, הרופא התקרב לחדר השינה והתבונן בדיירת שהיתה עירומה. היא היתה לבדה בבית, ומבוהלת. בן זוגה התקשר לאחר מכן לרופא וכתב לו את המסרון הבא: "אשתי לא מרגישה טוב, היא בשוק, זה ממש לא מקובל".
למרות זאת, הרופא חזר על המעשה שוב אחרי ארבעה חודשים; הוא נכנס לחדר השינה והבחין בדיירת שהיתה עירומה באופן חלקי. היא החלה לצעוק.
עברו עוד כמה חודשים. הרופא התקרב לסל הכביסה של הדיירים, הוציא ממנו שני תחתוני נשים כדי "להסניף" אותם, והכניס לסל שני תחתוני נשים אחרים שהיו בכיסו.
סיפור אמיתי.
נגד הרופא הוגש כתב אישום לבית משפט השלום בנתניה, בגין פגיעה בפרטיות והסגת גבול. במהלך המשפט התברר כי טען בפעם הראשונה שנכנס "לבדוק רטיבות" בגלל תלונת הדיירים, אך אחרי שחזר על מעשהו – הם התקינו מצלמה.
הרופא הודה בעבירות שיוחסו לו ונגזרו עליו חמישה חודשי עבודות שירות.
ערעור שהגיש על גזר הדין – נדחה.
הדיירים הגישו נגד הרופא גם תביעה אזרחית, והוא חוייב לפצות אותם בכ-650 אלף שקל.
בעקבות ההליכים הפליליים, נגד הרופא הוגשה גם קובלנה לוועדת המשמעת של משרד הבריאות, בגין התנהגות שאינה הולמת רופא.
התובע מטעם משרד הבריאות, עו"ד תומר דגני חנית, ביקש להתלות (להשעות) את רישיונו של הנקבל לעסוק ברפואה למשך שלושה חדשים, והעלה שורת טיעונים.
לדברי התובע, בהליך הפלילי הרופא טען שהדיירים השתילו ראיות כוזבות ושקריות, והדבר מצביע על אי קבלת אחריות.
התובע ציין כי מעשיו של הרופא גרמו לנזק חמור לדיירים, שנקלעו למשבר זוגי: כאשר הדיירת מצאה בסל הכביסה תחתונים של אישה אחרת, שבעל-הבית הניח שם, היא חשדה שבעלה מנהל רומן עם בחורה אחרת, ואף עזבה את הבית למשך זמן. הרופא אף שב וחזר על המעשים, למרות המחאות של דייריו.
הרופא את שירותיו של עו"ד אלון ארז להליכי הערעור ולהליכי המשמעת. בהמלצת עו"ד ארז, הרופא החל טיפול במרכז "התחלה חדשה" המתמחה בהליכי טיפול ושיקום לעוברי חוק. עו"ד ארז ביקש דחייה של מספר חודשים בהליך המשפטי, לצורך הטיפול.
בהמשך, לוועדת המשמעת של משרד הבריאות הוגשו תסקירי שירות המבחן ודוחות של מרכז "התחלה חדשה". בנוסף, הסנגור הגיש מכתבי המלצה של מספר רופאים בכירים העובדים עם הרופא שנים רבות.
עו"ד ארז טען בפני הוועדה שלא ראוי להתלות את את רשיונו של הרופא, משורת נימוקים. בין היתר הוא טען, כי הרופא משמש עשרות שנים בתפקיד בכיר ובעל מומחיות בתחום רפואי ייחודי.
בנוסף נטען כי הרופא הגיע לגיל פרישה בלא בעיה משמעתית כלשהי, וממשיך בעבודתו המסורה לחולים, מה גם שמדובר באירוע פלילי יחיד בחייו, ומאז עברו כבר שש שנים.
זאת ועוד, ההליך הפלילי הסתיים בהודאת הרופא ולקיחת אחריות על מעשיו.
עו"ד ארז הוסיף כי הממונה על עבודות שירות החליט באופן חריג לאפשר לרופא לבצע את עבודות השירות בשעת ערב בבית חולים, על מנת לאפשר לו להמשיך לעבוד בבוקר.
כמו כן צוין כי שני התסקירים של שירות המבחן חיוביים, מזה מספר חודשים הרופא נרתם להליך טיפולי פרטי כאמור, הוא שילם פיצוי גבוה, ולמרות גילו – כל מרצו מיועד לעבודתו כרופא, ועבודתו כיום היא כל חייו.
ועדת המשמעת של משרד הבריאות שמעה את טיעוני הצדדים ואימצה את טענות ההגנה כאשר גילתה חמלה כלפי הרופא המבוגר.
הוועדה בראשות ד"ר רן שוויד כתבה כי התנהגותו של הרופא אינה תואמת את הדרישה להיות "אדם הגון", שכן "אדם הגון לא נכנס לביתו של אחר שלא בידיעתו ולא ברשותו, וממילא לא מחטט בסל הכביסה ו-ודאי שאינו מחליף תחתונים בכאלה שהביא עמו. ברור שמדובר במה שהיה מתוכנן ונעשה בכוונת מכוון".
מאידך, הוועדה התחשבה בנסיבותיו האישיות של הרופא כגרוש החי לבד, גילו, מכתבי המלצה חיוביים שנכתבו אודותיו, ובכך שחלפו מספר שנים מאז האירועים.
הוועדה המליצה כבקשת ההגנה, להסתפק בהטלת אמצעי משמעת של "נזיפה" ללא עונש ממשי.
בפועל, ועדת המשמעת היא גורם ממליץ. השופט בדימוס אמנון סטרשנוב, שהוסמך על ידי משרד הבריאות לפסוק בענייני משמעת של רופאים, אימץ את המלצת הוועדה.
לדברי השופט, ההחלטה נוטה לקולא "נוכח התנהגותו המבישה והמחפירה של הנקבל, אשר פגע בפרטיותם של הדיירים. התלבטתי לא מעט אם אין זה ראוי להתלות את רישיונו של הנקבל ולו לתקופה קצרה, נוכח התנהגותו הנפסדת והבלתי הולמת בעליל – בין כרופא ובין כאדם מן הישוב".
עם זאת החליט השופט סטרשנוב לא לסטות מההמלצה, נוכח הנסיבות האישיות של הרופא ולהסתפק בנזיפה, בלבד. הרופא ימשיך כרגיל בעבודתו.
