באילת נפתח רשמית כנס לשכת עורכי הדין השנתי, במעמד נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית והיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה, שנאומה היה רצוף כותרות בלתי מתפשרות מול הממשלה וסימני קריאה (26 מאי).
בפתיחה, יו"ר לשכת עורכי הדין עמית בכר הזהיר: "אם נגיע לכך שהממשלה תפר במפורש פסק דין, לשכת עורכי הדין תוביל מאבק ציבורי בלתי מתפשר, לרבות השבתה של מערכת המשפט… אחד השקרים הבוטים הוא שהמאבק על עצמאות מערכת המשפט הוא מאבק פוליטי. זה קמפיין ציבורי תקשורתי ממומן מלמעלה – מהלך פופוליסטי, אנטי-דמוקרטי ורודני. הממשלה וראשה פועלים היום לביטול מעמדו הייחודי של מוסד היועץ המשפטי לממשלה, התעלמות מפסקי דין ועידוד שיח ציבורי שנועד ליצור דה-לגיטימציה ודמוניזציה לבית המשפט".
לטענת בכר, "הממשלה בראשות נתניהו לא יכולה לעשות שינויים במערכת המשפט. הם לא חוקיים ודינם להתבטל, כל עוד ראש הממשלה נאשם ומשפטו מתנהל, וכל שכן כשהוא בניגוד עניינים אישי, אסור לאפשר לו לגעת במערכת".
בכר לא נרתע מהתייחסות למחלוקת על מינוי ראש השב"כ ואמר כי פנה לאלוף דוד זיני וביקש ממנו לדחות את הצעת ראש הממשלה, "משום שהיא מנוגדת לעמדת היועמ"שית ופסק הדין של בג"ץ. כתבתי לו שהליך המינוי לוקה במספר פגמים בולטים – התעלמות מחוות הדעת וניגוד עניינים מובהק של ראש הממשלה. לא יעלה על הדעת שמועמד לתפקיד שומר סף חשוב ימונה בהליך בלתי חוקי".
מיארה: "שופט המבקש להתקדם יידע שקידומו תלוי באהדת פוליטיקאים"
היוע"משית בהרב מיארה אמרה כי "בחסות המלחמה והסטת הקשב הציבורי אליה, השינוי המשטרי הואץ מאוד והזלזול בחוק וההתרסה כלפיו נוכחים ומורגשים. זוהי לא אזהרה ביחס לעתיד, אלא תמונה של המציאות בפועל. שיטת המשטר הישראלית משתנה לנגד עינינו בקצב מהיר. היבט מרכזי של השינוי המשטרי הוא החלשה שיטתית של המוסדות הדמוקרטיים המהווים בלמים ואיזונים מפני שימוש לרעה בכוח השלטוני".
לדברי היועמ"שית, "מסוכנת במיוחד היא הפגיעה המתמשכת ברשות השופטת ובעצמאותה. המשמעות של מתן בכורה לשיקולים פוליטיים במינוי שופטים, היא מערכת משפט מוחלשת. כזו התלויה במערכת הפוליטית ונושאת את עיניה אליה. שופט המבקש להתקדם יידע שקידומו תלוי במידת האהדה שלה תזכה פסיקתו בקרב המערכת הפוליטית. ראשונים להיפגע יהיו ציבור המתדיינים. המוסדות הדמוקרטיים בשיטת המשטר שלנו אינם חזקים כפי שהם עשויים להיראות. הם זקוקים להגנה!".
מיארה התייחסה למינוי ראש השב"כ: "נוכח חשיבותו של תפקיד ראש השב"כ, החלטת ממשלה על מינוי או פיטורים מחייבת הקפדה על הליך תקין ללא רבב, וללא חשש להשפעת שיקולים זרים. ראש השב"כ צריך להיות נאמן לציבור – ולא לממניו. פגמים בהליך המינוי ובוודאי חשש להשפעת שיקולים זרים, מטילים צל כבד על שאלת הנאמנות הציבורית. אנחנו מסייעים לממשלה להגשים את מדיניותה, אך ציפיית הממשלה כי ניתן יד להפרת דין ולפגיעה בציבור אינה לגיטימית. עם כל הכבוד, התפקיד של היועצת המשפטית לממשלה הוא לשמור על החוק ולא לקדם צורך פוליטי של הממשלה שאינו עולה בקנה אחד עם הדין".
מיארה הבהירה: "האמירה 'אתם לא נבחרתם על ידי העם', אינה יכולה להכשיר פגיעה בחוק. במדינת שלטון חוק כולם כפופים לחוק".
עוד היא הבהירה את נחישותה בהוצאת צווי גיוס לאוכלוסיה החרדית. לדבריה, "מצב שבו המדינה מגבירה את הנטל על המשרתים בשל המלחמה, ואילו מגזר שלם כמעט שאינו מגויס פוגע באופן הבוטה ביותר בשוויון בפני החוק. בפועל, לא הכל שווים, ותחושת הצדק הבסיסית נפגעת באופן אנוש. חוק שירות הביטחון מחייב גיוס אחיד ושוויוני. זהו המצב החוקי.
"לעומת זאת, חוק גיוס שטרם נולד אינו תוכנית עבודה, והוא אינו פוטר מהחובה לגייס ולהתגייס. הנחת המוצא המשפטית היא כי בשנת הגיוס הקרובה, שתחל בחודש יולי, ישלח הצבא צווי גיוס לכל האוכלוסייה הרלוונטית – הן לבני השנתון הנוכחי והן לאותם עשרות אלפים ששירותם נדחה בעבר. סטייה מכך תדרוש הצגת טעמים מקצועיים מיוחדים וכבדי משקל".
נשיא העליון: "בית המשפט תחת מתקפה"
הנשיא יצחק עמית, הנתון תחת מתקפה של הקואליציה, הוא למעשה נשיא בית המשפט העליון הראשון השנוי במחלוקת עקב הקיטוב החריף.
"המרקם הדמוקרטי הישראלי עדין ושברירי", אמר עמית, "מדינת ישראל חסרת 'מנועי דמוקרטיה' שבכוחם לאזן את רשויות השלטון. כפי שכתבתי בפסק הדין בעניין עילת הסבירות, הרשות המבצעת שולטת למעשה ברשות המחוקקת והמכוננת. הכיוון המתבקש והנחוץ הוא רק 'מערבה מכאן' – חיזוק וביסוס המשטר הדמוקרטי. כדי לשמרו יש צורך בשומרי סף, יועצים משפטיים, רגולטורים, מבקרים פנימיים ואחרים שתפקידם לוודא שפעולות השלטון נעשות כחוק; ורשות שופטת עצמאית ובלתי תלויה".
לדברי עמית, "העצמאות השיפוטית נועדה לשרת את הציבור הישראלי כולו ואינה קיימת לטובת הרשות השופטת עצמה… פגיעה בעצמאות הרשות השופטת, והפיכתה לרשות הנתונה ללחצים חיצוניים, תסכן את האפשרות להגן על זכויות הפרט…
"על הציבור לשאול עצמו – איזו דמוקרטיה אנו רוצים לקיים במדינת ישראל… האם אנו רוצים רשות שופטת ששופטיה פועלים בשליחות הדרג הפוליטי – או שופטים שיהיו נאמנים לערכי הדמוקרטיה ולציבור בכללותו. הבחירה היא בין שופטים שמתמנים בהתאם לכישוריהם ולעשייתם המקצועית – לבין מערכת הנתונה להשפעות ולאינטרסים זרים".
גם השופט עמית התייחס לשר לוין: "הימנעותו של השר מכינוס הוועדה לבחירת שופטים, מגבירה את העומס בבתי המשפט ופוגעת בציבור. לאחרונה פניתי יחד עם המשנה לנשיא, השופט סולברג ועם השופטת ברק-ארז לשר המשפטים בקריאה לכנס את הוועדה… ישנם עשרות תקנים לא מאויישים. אין כל הצדקה לשיתוקה של הוועדה ולשחיקה של המערכת. אני קורא לשר המשפטים שלא לזנוח את חובותיו המיניסטריאליות".
הנשיא עמית התייחס גם לתחום הבינה המלאכותית: "אחת המטרות המרכזיות שהגדרתי לעצמי בתקופה הקרובה, היא לקדם הטמעה יעילה וזהירה של כלי הבינה המלאכותית ברשות השופטת. במסגרת זאת, החל במערכת פיילוט 'עוזר דיגיטלי' שנועד לסייע לשופטים בעבודתם… חשוב שנדע לא רק להשתמש בכלים החדשים, אלא גם להציב להם גבולות ברורים, מתוך מחויבות לעקרונות היסוד של המקצוע. תפקידם של עורכי הדין אסור שיהיה מוחלף בבינה מלאכותית – שכידוע לנו, עדיין מתקשה להתמודד עם מציאות משפטית מורכבת; ולעיתים 'נופלת' להמצאות פרי הרהורי לבה".
שומרי החומות או מנהיגי הדיפ סטייט
אמש התקיימו המושבים הראשונים של הכנס השנתי, שנפתח במעמד יו"ר הלשכה בכר, יו"ר מחוז דרום אלעד דנוך, חברת המועצה הארצית ענבל רובינשטיין וראש עיריית אילת אלי לנקרי (25 מאי).
שורד השבי הצעיר עומר ונקרט ואמו ניבה רואיינו בפתיחה על ידי מייסד מטה משפחות החטופים עו"ד דודי זלמנוביץ.
אחרי הפתיחה הקונצנזואלית, הכנס עבר לפסים הפוליטיים והמשפטיים, ולשערורייה התורנית לאחר ששר הביטחון ישראל כץ הודיע כי ביטל את השתתפות הפצ"רית (הפרקליטה הצבאית הראשית) האלופה יפעת תומר ירושלמי בכנס, בטענה שמדובר בבמה פוליטית.
הרמטכ"ל אייל זמיר חלק פומבית על החלטת שר הביטחון ואמר כי הוא אישר לאלופה להופיע בכנס הלשכה, כדי לעמוד מול ההתקפות הבינלאומיות ולהסביר כי פעולות צה"ל במסגרת החוק והכללים הבינלאומיים, והצבא אינו מבצע "פשעי מלחמה".
מנחת הפאנל הפותח, דפנה ליאל מחדשות 12, התייחסה להצהרה של כץ ואמרה: "עוד גוף (לשכת עורכי הדין) שנכנס למרחב הדה לגיטימציה, ואוי ואבוי למי שישתף אתו פעולה".
הפאנל הראשון נערך תחת הכותרת "שומרי החומות או מנהיגי הדיפ סטייט?" בהנחיית ברוך קרא מערוץ 13.
השתתפו המשנה ליועמ"שית גיל לימון; שלומית ברנע פרגו, לשעבר יועמ"שית משרד ראש הממשלה; מיכל רוזנבוים, לשעבר מנהלת רשות החברתיות הממשלתיות; אסי מסינג, לשעבר יועמ"ש האוצר, ומנגד – איש הליכוד עו"ד ליאור קצב.
המשנה ליועמ"שית לימון ביקר את הודעת המינוי של ראש הממשלה על אלוף דוד זיני כראש השב"כ. לימון הסביר שראש הממשלה אינו קובע מהם ניגודי העניינים וגבולות הגזרה המשפטיים שלו.
ב-2020 נתניהו כבר כפר בסמכות היועמ"ש (מנדלבליט, דאז) לקבוע את ניגודי העניינים והמגבלות המשפטיות החלות עליו עקב ניהול משפטו, ובג"ץ הבהיר לראש הממשלה כי מי שקובע מהם המגבלות החלות עליו היא היועצת המשפטית לממשלה, ועל ראש הממשלה לקבל הנחיותיה כפרשנית המוסמכת של החוק.
"כמעט מביך להסביר זאת מחדש", אמר עו"ד לימון בכוונו לצעד המתריס של נתניהו אשר הודיע על החלטתו למנות ראש שב"כ, על אף הודעת היועמ"שית כי הוא מנוע מלעשות זאת. לימון צפה כי בכל מקרה "יהיו כאן הליכים משפטיים, והמינוי ייתקע".
עו"ד קצב, איש הליכוד, תקף מנגד את בית המשפט העליון. לדבריו, הנשיא יצחק עמית והשופטת דפנה ברק ארז מובילים למשבר חוקתי ופוסקים בניגוד לחוק: "החוק קובע שהממשלה מוסמכת למנות נציב שירות מדינה וראש שב"כ ללא הליך תחרותי, ללא מכרז".
על היועצים המשפטיים אמר קצב כי "אנשים שלא נבחרו באופן דמוקרטי ואין להם אמון בדרג הפוליטי, מרשים לעצמם להפריע לממשלה לבצע את המדיניות שלשמה היא נבחרה".
היועמשית צודקת