הסנגורית הצבאית הראשית אל"מ אופירה אלקבץ–רוטשטיין דורשת כי מבקר המדינה יחדל מניהול הליכי ביקורת בצה"ל בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר, עד אשר תוקם ועדת חקירה ממלכתית.
מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, זועם על הסנגוריה הצבאית ודחה את פנייתה: "אתם מציעים להשתיק ולשתק את מוסד ביקורת המדינה".
בלב המחלוקת, החשש של הסנגורית הצבאית הראשית מפגיעה בזכויותיהם של קצינים בכירים אשר המבקר עלול להסיק בעניינם מסקנות אישיות ולהטיל עליהם אחריות אישיות למחדל, מבלי שיעמדו להם אמצעי התגוננות משפטית וחקירה נגדית, כפי שקיימים במנגנון של ועדת חקירה ממלכתית.
מבקר המדינה נאבק בצה"ל כבר מזה שנה כדי לקיים ביקורת על אירועי ה-7 באוקטובר. בינואר 24' הוגשו נגד המבקר עתירות על ידי התנועה לאיכות השלטון ואומ"ץ, בשל החלטתו לפתוח בביקורת על הדרג המדיני והביטחוני ואחריותם ל-7 באוקטובר. בעתירות נטען, כי עבודתו עלולה לשבש את פעולתה העתידית של ועדת חקירה ממלכתית.
גם צה"ל, שב"כ והיועצת המשפטית לממשלה טענו, כי על המבקר לדחות את תחילת הביקורות עד לסיום המלחמה. הפרקליטות טענה, שהדרך ההולמת לבחינת האירועים היא בוועדת חקירה ממלכתית.
כידוע, ממשלת נתניהו התבצרה בסירובה להקים ועדת חקירה שתמונה (כדרישת החוק) על ידי נשיא בית המשפט העליון. על כן, לאחר שנה שבה השהה בג"צ בצו ביניים את עבודת המבקר, האיצו השופטים סולברג, וילנר ומינץ בנציגי המדינה והמבקר להגיע להסכמות.
באפריל 25' נקבע, כי המבקר יתחיל להתקדם בהדרגה בביצוע ביקורות בצה"ל ושב"כ בנושאי ליבה כגון:
– הגנת הגבול ברצועת עזה
– תהליכי העבודה בקהילת המודיעין ובדרג המדיני בעקבות המידע על התוכניות ההתקפיות של חמאס והבקרה המודיעינית.
– מהלך האירועים ב-7.10.2023
– פעילות הדרג המדיני, צה"ל ושב"כ.
הסכמות כלליות על מתווה העבודה של המבקר קיבלו תוקף בפסק דין של בג"ץ והעתירות של התנועה לאיכות השלטון ואומ"ץ נמחקו.
ואולם, לסניגוריה הצבאית המופקדת על הבטחת זכויותיהם המשפטיות של חיילי צה"ל ומפקדיו, וייצוגם בהליכי בדיקה, חקירה ומשפט – יש השגות על דרך העבודה של המבקר. זאת, על אף העובדה שהסנגוריה הצבאית לא היתה צד להליכים שהתנהלו בבג"ץ.
עו"ד אל"מ אלקבץ-רוטשטיין פנתה ביחד עם עו"ד אביגדור קלגסבלד ועו"ד אבי חלבי, בשם הסניגוריה הצבאית למבקר המדינה ודרשה ממנה לעצור את הביקורות.
הסנגורית הצבאית מודאגת מכוונת המבקר לקיים כאמור הליך אשר יסתיים בהטלת אחריות על מפקדים, תוך נקיבה בשמות האחראים למחדלים. לטענתה, סוגיית ההגנה המשפטית וזכויותיהם המשפטיות של המפקדים בהליך שיקיים המבקר – לא נדונו בבג"ץ ולא זכו למענה.
הסנגורית הצבאית טוענת, כי ההליך אצל המבקר יוביל לקיפוח קשה של זכויותיהם של מי מהמפקדים שעלולים להיפגע מהביקורת. לדבריה, הזכויות הדיוניות המוקנות להם לפני המבקר "נחותות באופן משמעותי מהזכויות המוקנות בהליכים המתנהלים בפני ועדת חקירה ממלכתית.
"כך למשל, למושא הליכי הביקורת אין זכות מוקנית לחקירה נגדית של עדים ולא עומדת להם הזכות האוטומטית להתייצב, בין בעצמם ובין על ידי עורך דין בפני מבקר המדינה ולהשמיע את דבריהם בעל פה בפני הגורם מקבל ההחלטה, אלא הדבר מותנה בשיקול דעתו של המבקר. בנוסף, ישנן מגבלות על היקף זכות העיון המוקנית למושאי הליכי הביקורת בהשוואה להליכים המתקיימים בפני ועדת חקירה ממלכתית".
אל"מ אלקבץ רוטשטיין הודיעה בסיכום, כי הסנגוריה הצבאית מתנגדת להרחבת הביקורת בדרג הצבאי ודורשת להמתין עד אשר בג"ץ יקבל הכרעה סופית בעתירות אחרות המתקיימות לפניו בנושא הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית.
המבקר נלחם על יוקרתו
מבקר המדינה השיב בחריפות לסנגורית הצבאית וזעם על החתירה "תחת מוסד המבקר והלגיטימיות שלו".
היועץ המשפטי למבקר, עו"ד יואל הדר, האשים במכתב נגדי, כי "הסנגוריה הצבאית מנסה לשבש את הביקורת ולעכבה, להשתיק ולשתק את מוסד ביקורת המדינה ולפגוע בעצמאותו".
עו"ד הדר כתב בשם אנגלמן: "לפי סעיף 1 לחוק יסוד מבקר המדינה – מוסד הביקורת הממלכתי העליון של מדינת ישראל הוא מוסד המבקר… מבקר המדינה, כבעל הסמכות הבלעדית לערוך ביקורת מדינה בישראל, הוא הקובע לפי שיקול דעתו הרחב, את הנושאים שיועמדו לביקורת, את עיתוי הביקורת, את סדרי העדיפויות של הביקורת והוא הבוחר את אופן ניהול הביקורת.
"סמכות ביקורת המדינה חולשת על כלל הנושאים הציבוריים, לרבות ביחס למערכת הביטחון, למלחמות ישראל ולמבצעים צבאיים. ביקורות אלה התקיימו לאורך עשרות שנות קיומה של מדינת ישראל… כך, פורסמו דו"חות מבקר המדינה, למשל, בעניין מלחמת לבנון הראשונה, מלחמת לבנון השנייה, ומבצע צוק איתן".
המבקר מבהיר כי "המחוקק הפקיד בידיו גם סמכויות חקירה לפי חוק ועדות חקירה. זאת מבלי שהתנה הפעלת סמכויות אלו במגבלות פרוצדורליות. יש באמור כדי ללמד על תפיסת המחוקק את מרחב הפעולה שבו מבקר המדינה יכול לפעול – מרחב שאינו מוגבל בשל רגישות הנושא המבוקר או האפשרות שתוטל אחריות אישית".
עו"ד הדר מבהיר עם זאת, כי "מבקר המדינה מקפיד הקפדה יתרה על הליך בדיקה ראוי, ובכלל זה על שמירת זכויות המבוקרים. אם לאור הפגיעה הצפויה (במוזהרים), מבקר המדינה יגיע למסקנה שיש צורך להרחיב את זכות הטיעון והעיון, הוא יעשה כן גם במחיר דחיקת שיקולי יעילות המערכת כדי לאפשר לפרט להתגונן כראוי".
המבקר טוען כי אין לסנגוריה הצבאית כל מעמד משפטי לתקוף מתווה שאושר על ידי בג"ץ לקיום ביקורות על ידו, ועל דעת היועצת המשפטית לממשלה. "אתם מציעים להשתיק ולשתק את מוסד ביקורת המדינה בכל הנוגע לנושאי הליבה, בחלוף שנה ושבעה חודשים מאירועי ה-7 באוקטובר".
בנקודת זמן זו, מבהיר אנגלמן, "משרד מבקר המדינה כבר נמצא עמוק בהליכי הביקורת בדרגים המדיניים, לרבות בלשכת רוה"מ ולשכת שר הביטחון. לא ניתן להשלים את הביקורת ולהציג לציבור תמונת מצב שלמה, ללא קיום הביקורות גם בצה"ל… ביקורת המדינה אינה שוללת הקמת ועדת חקירה (מאוחר יותר)".
עוד הוא טוען, כי ככל שחולף הזמן מידת האפקטיביות של הביקורת הולכת ופוחתת, שכן משמעות הדחייה היא פגיעה בנגישות לראיות וקיום הביקורת חיוני מתוך "מימוש חובה מוסרית כלפי כלל אזרחי ישראל".
המשך יבוא.
