נגד בעל מאפייה מאשדוד (39) הוגש לפני מספר שנים כתב אישום שייחס לו אי הגשת דוחות מע"מ.
בהמשך, לכתב האישום צורפו אישומים נוספים על אי הגשת דוחות מס הכנסה.
בכתב האישום צוין כי בשנת 2018 הגיע מחזור המכירות של המאפייה ליותר מ-2.5 מיליון שקל, ובשנת 2019 עמד המחזור על יותר מ-3.2 מיליון שקל, אך מאחר והנאשם לא דיווח למע"מ הוא גם לא הגיש למס הכנסה דוחות על הכנסותיו.
בנוסף נטען, כי למרות שניכה מס ממשכורות של עובדים שלו, הנאשם לא העביר את הניכויים למס הכנסה, ובפועל נמנע מתשלום כ-15 אלף שקל שאותם ניכה כאמור ממשכורות עובדיו.
"אי תשלום מס שנוכה מעובד, כמוהו כגניבה", טענה התביעה בכתב האישום.
מאז הוגש כתב האישום, הנאשם הפקיד בקופת בית המשפט סכומי כסף שונים לצורך הסרת המחדלים.
בשלב מאוחר יותר, הוא הודה והורשע בעבירות מע"מ ומס הכנסה.
סנגורו של הנאשם, עו"ד אודי ויסבאום, ביקש בהמשך לבטל את הכרעת הדין, כדי שהנאשם יוכל להגיש בקשה להמרת כתב האישום בקנס מנהלי.
כך, הכספים שהפקיד הנאשם בקופת בית המשפט לאורכו של ההליך המשפטי, יעברו למחלקות השונות ברשות המסים, ובעצם ירככו את המחדלים.
התביעה לא התנגדה לבקשה.
השופט יהודה ליבליין נענה לבקשת עו"ד ויסבאום והורה על ביטול הכרעת הדין, "כדי לאפשר לנאשם להגיש בקשה להמרת כתב האישום בקנס מנהלי".
השופט ציין בהחלטתו כי הוא מותיר על כנה את הודאת הנאשם במיוחס לו.
לאחר שהתשלומים הועברו והנאשם שילם את חובותיו לרשויות המס, עו"ד ויסבאום הגיש לבית המשפט בקשה לאפשר לנאשם לחזור בו מהודאתו.
הסנגור ציין כי הנאשם "עשה מאמצים עליונים להסרת מחדליו, הן במס הכנסה והן במס ערך מוסף", אולם אם בית המשפט לא יאפשר לו לחזור בו מהודאתו ולא יבטל את הכרעת הדין, הבקשה להמיר את כתב האישום בקנס מנהלי תידחה על ידי המחלקה הפיסקלית בפרקליטות המדינה.
כמו כן ציין הסנגור, כי נציגי התביעה מסכימים לבקשה זו.
בחודש ינואר נענה השופט ליבליין לבקשה, וביטל את הודאת הנאשם במיוחס לו.
החלטה זו איפשרה לנאשם לשלם קנסות מנהליים.
לאחר שהקנסות שולמו, התביעה הודיעה לבית המשפט כי היא חוזרת בה מכתב האישום, והשופט ליבליין הורה על מחיקתו.
לסיום הליך בדרך זו יש משמעות רבה: טרם ההליכים המשפטיים שננקטו, עברו הפלילי של הנאשם היה נקי, כעת בעקבות מחיקת כתב האישום הוא גם נשאר כך.
