בבית המשפט לתעבורה במחוז מרכז הגיע לסיומו משפט שנפתח לפני כשנתיים, שבו הואשם תושב אזור המרכז בנהיגה מעל המהירות המותרת.
מצד אחד, התביעה טענה בהתאם לכתב האישום, כי לקראת חצות ב-23 ביוני 2023 נהג הנאשם במכונית המרצדס שלו במהירות של 189 קמ"ש בכביש 431, במקום שבו המהירות המרבית המותרת הינה 100 קמ"ש בלבד.
כתב האישום נשען על תיעוד ממכשיר למדידת מהירות (מד מהירות לייזר – ממל"ז), כמו גם על צילומים ממצלמות גוף של השוטרים, מהרגעים שלאחר עצירת הרכב.
מצד שני טען הנאשם, באמצעות סנגורו עו"ד אברהם ג'אן, כי הוא כלל לא נסע בכביש 431, כך שלא יתכן כי רכבו תועד על ידי השוטרים, וסביר להניח שרכב אחר הוא זה שתועד נוהג במהירות כה גבוהה.
בנוסף, עו"ד ג'אן הציג במהלך המשפט קשיים ראייתיים ומחדלי חקירה שונים. בין היתר הוא הדגיש, כי רכבו של הנאשם נעצר על ידי השוטרים בנתיבי איילון (כביש 20) בכלל, מספר קילומטרים מהמקום שבו תועדה לכאורה המהירות המופרזת.
גם במהלך המשפט, הנאשם עצמו הכחיש שנסע בכביש 431. בת זוגו שנסעה עמו ברכב באותו לילה, אמרה את אותם דברים בדיוק. שניהם טענו כי נסעו מגדרה לכיוון ראשון לציון, תחילה בכביש 7, בהמשך בכביש 4 ולאחר מכן הגיעו לכביש 20, שם כאמור גם הרכב נעצר.
זאת ועוד, במהלך עדותו של השוטר בבית המשפט הוא נשאל לגבי מסלול הנסיעה שלו אחרי הרכב שתועד, ואמר שאינו זוכר את הפרטים. כך גם השיב לשאלה כמה רכבים נסעו לצדו של הרכב המתועד ומאחוריו.
השוטר גם נשאל מדוע לא רשם היכן בדיוק נעצר הרכב בכביש 20. "התפקשש לי בעת רישום הדוח…", הוא השיב.
הסנגור הציג בבית המשפט נהלים המתייחסים לאופן שבו אמורים השוטרים לעצור רכב שנסע במהירות מעל המותר, ביניהם הנוהל המחייב את המשטרה להשתמש ב"אתת" (שוטר או מתנדב) כדי לסמן לרכב לעצור. בהקשר הזה התברר כי השוטרים לא השתמשו באתת.
נוהל שני קובע את אמצעי הבטיחות שעל השוטרים לנקוט בעת הפעלת ממל"ז. התברר כי בניגוד לנוהל, הניידת שבה ישבו השוטרים חנתה על אי תנועה ולא בשול הכביש הימני כמתחייב.
טיעונים אלה ואחרים הובילו את השופטת מגי כהן להורות על זיכויו של הנאשם מהמיוחס לו מחמת הספק.
בהכרעת דין מנומקת ציינה השופטת: "נוכח הנסיבות כאמור, מקום בו גרסת השוטר הנה מול גרסת הנאשם ואין לגרסת השוטר חיזוק לגבי מיקום האכיפה וזהות הרכב הנמדד, התעורר בליבי ספק שמא מדובר בטעות בזיהוי".
היא הסבירה: "השוטר ביצע אכיפה בלילה, לא ציין את מצב התנועה בכביש וכמה רכבים היו בנתיב נסיעתו של הרכב הנמדד ובנתיבים הסמוכים לו".
השופטת הוסיפה כי השוטר לא עצר מיד את הרכב אלא נסע אחריו מרחק של כשני קילומטר, כשלדבריו שמר על קשר עין. אלא שהשוטר זיהה את הרכב אחריו נסע לפי סוג וצבע, ולא לפי לוחית רישוי. לדברי השופטת, יתכן ובעת שנסע אחר הרכב שתועד, רכב זה ירד מהכביש באחד המחלפים.
