הפרקליטות הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד סגן ראש עיריית אילת לשעבר, משה אלמקייס, ונגד מספר קבלנים ויזמים הפועלים בעיר – ביניהם סמי נופי, חזי בר, דור בר, רוברט סיבוני, שחר בית עדה, יורם אוזן, יצחק ואסיף דיין, בעבירות שוחד, הלבנת הון, מרמה, הפרת אמונים ועוד – כל אחד לפי חלקו.
כתב אישום נוסף הוגש לבית משפט השלום בבאר שבע, במסגרת הסדר טיעון, נגד אמיר קליבנוב, סמנכ"ל בנק מרכנתיל-דיסקונט וכן נגד סמי נופי, בגין עבירות מרמה והפרת אמונים.
לפי כתב האישום הראשון, אלמקייס אשר כיהן בתקופה הרלוונטית כחבר מועצת העיר אילת וחבר ועדת המשנה לתכנון ובנייה, פעל תוך ניגוד עניינים חמור – בכך שהציע ליזמים באילת לקדם את ענייניהם מול גורמי העירייה וגופים מוניציפליים, ובתמורה לכך קיבל מהם על פי הנטען משכורת חודשית או תשלומים באמצעות חשבוניות, בסך של אלפי שקלים בחודש. באחד המקרים קיבל גם מניות בחברות בבעלות המשחדים לכאורה – בסכום כולל של כ-730 אלף שקל.
הפרקליטות טוענת כי אלמקייס קידם את ענייני היזמים בפני מהנדס העיר וראש העיר, והשתתף בדיונים שנגעו להם – מבלי לדווח על ניגוד העניינים.
מכתב האישום השני נגד סמנכ"ל בנק מרכנתיל-דיסקונט, קליבנוב, עולה כי בתקופה הרלוונטית נרקמה מערכת יחסים קרובה בין הקבלן סמי נופי לקליבנוב. במסגרת הקשר ביניהם פנה נופי לקליבנוב בבקשה לסייע בקידום עובדת בבנק, ובמקביל היה קליבנוב מעורב באישור מסגרות אשראי ובקשות להלוואות מטעם החברות שבבעלות נופי – כל זאת מבלי לדווח על הקשר ביניהם.
בפרשת ניגוד העניינים בבנק נחתם הסדר טיעון כאמור. הסמנכ"ל קליבנוב והקבלן סמי נופי יודו בעבירות של מרמה והפרת אמונים בתאגיד, ויוטלו עליהם בהסכמה תשעה חודשי עבודות שירות. על נופי יוטל גם קנס של 2.75 מיליון שקל, ועל קליבנוב קנס של מיליון שקל.
פירוט האישומים
בענייניות ובתיאור מתודי קר, הפרקליטות מתארת בכתב האישום כרוניקה של שחיתות שבוצעה באופן בוטה וללא בושה. נטען כי אלמקייס פשוט הציע את שירותיו כסוג של לוביסט לקידום ענייניהם של גורמים פרטים, מיד לאחר שנבחר למועצת העירייה ומונה לתפקיד סגן ראש העירייה בשנת 2018.
מכתב האישום עולה כי יצחק אליהו, הבעלים של בית מלון סנטרל פארק באילת, היה אחד מאלה ששכרו את שירותיו של הפוליטיקאי המשפיע, היות והיו לו (לאליהו) בעיות שונות הקשורות לאישורים למלון, בין השאר מול אגף רישוי עסקים, תאגיד המים העירוני והמועצה הדתית.
לפי כתב האישום, אלמקייס הסכים לפעול באופן קבוע למען המלון תמורת משכורת חודשים של אלפי שקלים בחודש, פלוס ארוחות בעלות של 616 שקל. נטען כי הוא עמד בהתחייבויותיו, וסייע למלון להשיג רישיון עסק תוך שהשתתף בישיבות הרלוונטיות בנושא בעירייה, וניהל בשם המלון ממש משא ומתן מול תאגיד המים, המועצה הדתית ואפילו המוקד העירוני (בעקבות תלונה על מפגע רעש מהמזרקה הסמוכה למלון).
בסך הכול קיבל אלמקייס 34 משכורות, עד שחקירת המשטרה קטעה את האירוע, והוא נאלץ להתפטר מחברותו במועצה באוקטובר 2021. לפי כתב האישום, בספטמבר עדיין קיבל משכורת מהמלון שאותו "ייצג".
הפרקליטות טוענת כי במקביל לפעילותו למען המלון, אלמקייס עבד גם בשירות חברת נווה צדק אילת העוסקת בנדל"ן, וכן בעבור היזם סמי נופי. גם חברת פינוי בינוי נווה צדק אילת, העוסקת בפרויקטים של פינוי ובינוי באילת – נהנתה לכאורה משירותיו.
הפרשה מתוארת בפרטי פרטים בסעיף האישום השני כאמור. לפי אישום זה, פינוי בינוי העבירה לידי אלמקייס משכורות של 6,000 שקל בחודש במשך שנה.
נטען, כי היזם נופי וחברת "נווה צדק אילת" שילמו לסגן ראש העירייה סכום כולל של 144 אלף שקל עבור קידום ענייני התכנון והבנייה שלהם בעירייה.
לפי כתב האישום, אלמקייס פעל מול מהנדס העירייה, ראש העירייה ועובדי מחלקת ההנדסה, כדי לקדם את האינטרסים של מי ששילמו לו.
באישום השלישי מתואר כיצד חברת נווה ים סוף וחברת מגדלי דוד תיירות, שכרו גם הם את אלמקייס לצורך קידום האינטרסים שלהם בעירייה. נטען כי נווה ים הוציאה לאלמקייס תלושי שכר פיקטיביים, כאילו הוא עובד ממש בחברה, בסך כולל של 117.5 אלף שקל. תמורת הכסף הזה, כך נטען, "הנאשם הסיר חסמים וקידם פרויקטים".
באישום הרביעי נטען כי חברת הבנייה האחים אוזן נהנתה מכך שאלמקייס קידם פרויקט שלה במשך שלוש שנים, מ-2018 עד 2021. לפי אישום זה, עבור עבודתו קיבל 80 אלף שקל, בחוזה מפוברק שכביכול נחתם רק במרס 2022 – אחרי שאלמקייס כבר לא כיהן כחבר מועצה. בפועל מאשימה הפרקליטות כי הכסף ניתן לו בדיעבד, עבור תקופה שבה פעל מתוך העירייה, כסגן ראש עירייה מכהן.
מכתב האישום עולה כי החברה גם העניקה לאלמקייס 2.5 אחוז ממניותיה – "מתנה" שמגלמת סכום של כ-100 אלף שקל.
אלמקייס נאשם לפיכך בארבעה סעיפים של לקיחת שוחד וגם בהלבנת הון, במרמה והפרת אמונים ובניהול ספרי חשבונות כוזבים.
