פרויקט קירוי כביש בגין בירושלים נחשב לאחד הפרויקטים השאפתניים ביותר שבוצעו אי פעם בעיר הבירה, ובעיריית ירושלים רואים בו פרויקט דגל. הרעיון הוא ליצור קירוי מעל הכביש המהיר, החוצה בין שכונת בית הכרם ממערב לשכונת גבעת רם ממזרח.
התכנון נפרס על פני 1600 מטר, ממחלף וולפסון ועד מחלף גבעת מרדכי. בשטח שייווצר באמצעות הקירוי מתכוונת העירייה להקים 2,300 יחידות דיור, מחצית מהן דירות קטנות.
יש לציין שהלוגיסטיקה הנדרשת, וכן מורכבות התכנון בכלל ההיבטים – כל אלה חסרי תקדים.
ההערכה היא שהפרויקט יעלה מיליארד וחצי שקל לפחות. אך בירושלים שואבים עידוד מההערכות לפיהן שווי הקרקע באזור שנחשב ללב הבירה הוא גבוה כל כך, וגם הביקוש יהיה כזה, כך שהפרויקט יהיה מאוד כלכלי ורווחי ללא מעט גורמים שיהיו מעורבים בו.
בימים אלה נערכים דיונים מכריעים בוועדת התכנון הארצית, בפני החוקר עו"ד שחר לוינזון, ששומע ובוחן את ההתנגדויות לתוכנית. בהליך מתיש וארוך במיוחד מתייצבים בפני הוועדה גורמים שונים המייצגים מתנגדים לתוכנית. לוינזון אמור לאפשר לכולם לדבר, ואז להעלות מולם את נציגי המתכננים. לאחר שייאספו כל הפרטים, הוא יקבל החלטה: האם להמליץ על המשך קידומה של התוכנית או לחילופין להקפיא אותה.
בשבוע שעבר הופיעה בפני לוינזון, בין השאר, ד"ר אלישבע רגבי, אקטיביסטית תכנון וסביבה הנחשבת לדוברת רהוטה במיוחד, המתנגדת בחריפות לתוכנית.
מלבד טענות על בעיות סביבתיות כתוצאה מהבנייה האדירה שנדרשת, רגבי העלתה סוגיה מעניינת: מטרתה המוצהרת של התוכנית היא ליצור חיבור בין השכונות, אלא שלטענתה החיבור ממילא קיים בפועל. "קודם כל חיבור כבר קיים", היא אמרה, "יש גשרים, יש שבילים. אני כתושבת בית הכרם ביליתי הרבה שעות בגבעת רם, וכולם הולכים וחוזרים בשבילים האלה, אין שום בעיה. זה קיים כבר. לעשות קירוי לא ישפר את זה".
"גבעת רם זה מתחם מגודר, מאובטח, ואפשר להיכנס אליו רק דרך השערים. זאת אומרת, לא יעזור אם אני אלך דרך הפארק או דרך הדשא, או דרך השביל, או דרך הגשר, אני אצטרך להגיע רק לנקודות מסוימות. אז לא ישפר את זה. איך זה עוזר לנו? התוכנית לא תקדם את זה. מה שהיא תעשה זה תגרום מבחינה חווייתית הפרדה בגלל שיש שם חומה בצורה של בניינים שבדיוק מפרידה וחוצצת, ותחצוץ בין בית הכרם לגבעת רם".
