ירין בן שמחון, בעל החברות המתפעלות את מערך הקורקינטים החשמליים השיתופיים בתל אביב, חשוד בניכוי חשבוניות פיקטיביות בהיקף של 33 מיליון שקל. סכום המס שדרשו החברות מרשויות מע"מ בגינן וקיזזו בספרים במרמה, הגיע לפי החשד לחמישה מיליון שקל.
החקירה נגד החברות ניורון יזמות וסוואפמן, המנהלות את מערך הקורקינטים השיתופיים, החלה לפני חודשיים והתנהלה עד כה תחת צו איסור פרסום לבקשת סנגוריהם של החשודים – עו"ד ניר ישראל, עו"ד ארז הראל, עו"ד נאוה הנס ועו"ד נועם רונן.
החשוד המרכזי הוא בן שמחון, בעל המניות והדירקטור בחברות. בבקשת המעצר שהוגשה על ידי מחלקת חקירות מכס ומע"מ בירושלים, נטען כי החברות באמצעות בן שמחון ניכו חשבוניות מס פיקטיביות כדי להשתמט מתשלום מסים.
לפי החשד, החברות שהפיצו את החשבוניות הופעלו על ידי אנשי קש שהופעלו על ידי אדם בשם אביעד קנפו (34), אשר נחשד בהיותו חוליה מרכזית לכאורה במערך הפצת חשבוניות פיקטיביות.
עוד נטען כי לצורך ביצוע העבירות, נעזר בן שמחון בעלי חברת הקורקינטים, בשני הסמנכ"לים שלו בחברת ניורון – גלעד בסיס ואיתמר מורדוביץ' (38).
הסמנכ"לים חשודים כי שימשו כצינור להעברת הכספים מאנשי הקש בחזרה לחשבונות הבנק של החברה – תוך מצג שווא כאילו מדובר בכספי הלוואות שהעבירו ביניהם החשודים ובשימוש בצ'קים ובהעברות בנקאיות.
החשודים הובאו ב-18 בפברואר לבית משפט השלום בירושלים, שוחררו בתנאים מגבילים ולבקשת הסנגורים הוטל צו איסור פרסום על שמם למשך 60 יום.
סנגוריו של בן שמחון טענו: "המשיב הוא מלח הארץ. הקים בשתי ידיים עסק מצליח בתחום הקורקינטים השיתופיים, בשותפות עסקית עם חברות ענק בינלאומיות המשקיעות בפרויקט, והוא נותן את שירותי התפעול היומיומי, הטענת סוללות, החלפת סוללות ותיקון קורקינטים.
"לאור הצלחת המיזם וכמות הקורקינטים, נדרשו הרבה עובדים למתן שירותי תפעול. נעשה שימוש גם בעובדים ישראלים וגם בתושבי שטחים. הדרך המקובלת והחוקית לעשות זאת היא לפנות לחברת כוח אדם המספקת עובדי שטחים בהיתר, וכך הוא עשה: שילם לאותן חברות כוח אדם עבור העובדים, וקיבל מהן חשבוניות מס".
חשבוניות אלה הן בלב החקירה. רשות המסים טוענת שלא היו מאחוריהן עובדים, הסנגורים טענו כי בן שמחון סיפק אסמכתאות שמלמדות כי החשבוניות ניתנו תמורת אספקת עובדים.
"בשל אופי פעילותו עם חברות בינלאומיות זרות המשקיעות הפרויקט – פרסום החקירה הפלילית עלול לגרום לו נזק", נטען בבקשה להוצאת צו איסור פרסום.
רשות המסים ערערה על הצו לבית המשפט המחוזי בירושלים, ובסופו של דבר הערר שלה התקבל.
השופט אילן סלע כתב: "החקירה התקדמה ועיון בחומר הראיות שמצטבר מקים חשד סביר כלפי המערער לביצוע העבירות המיוחסות לו. חשד לביצוע עבירות מס על ידי חברה או מי מבעליה עלול לפגוע באמון של הגורמים הבאים עמם במגע עסקי, בנזק זה לבדו אין כדי למנוע את הפרסום. האינטרס הציבורי הוא כי גורמים הבאים במגע עם החברה יידעו על קיומו של החשד על מנת למנוע נזק לכספם".
בן שמחון הגיש בקשת רשות ערר על החלטת המחוזי. אתמול, שופטת בית המשפט העליון יעל וילנר דחתה את בקשתו, ובכך הוסר צו איסור הפרסום שהוטל על שמו ועל שם החברות.
הסנגורים עו"ד ניר ישראל יחד עם עו"ד ארז הראל מסרו בתגובה: "מר בן שמחון דוחה את החשדות המיוחסים לו ומשתף פעולה עם רשויות החקירה באופן מלא, מתוך ביטחון מוחלט בחפותו. מעת שלמד מר בן שמחון על החשדות, הוא פעל ומסר לרשויות החקירה, באופן אקטיבי ומיוזמתו, חומרים, תיעודים ואסמכתאות בהיקף ניכר, השומטים את החשד, ואשר הוא סמוך ובטוח כי לאחר שתושלם בדיקתם, גם רשויות החקירה ישתכנעו כי לא נפל כל רבב בהתנהלותו. החקירה עודנה בתחילתה, יש להמתין לסיומה ולאפשר לרשויות החקירה להשלים את הבדיקה, שאז גם ניתן להניח, יוסרו החשדות מבן שמחון והתיק בעניינו ייגנז".
עו"ד נאוה הנס המייצגת את הסמנכ"לים מסרה: "מרשיי שכירים ושמם שורבב לפרשה. מדובר בתיק חקירה בשלבים ראשוניים, אנו מאמינים שכאשר גרסתנו תיבדק התיק יסתיים בקול ענות חלושה".
אולי יעניין אתכם:
חפשו עורך דין לענייני נדל"ן תכנון ובנייה – אינדקס עורכי הדין פוסטה >>
