הטרגדיה היכתה בחודש נובמבר 2019, במשפחתון פרטי לגיל הרך שפעל ברחוב טשרניחובסקי בחיפה.
לודמילה מוסטקוב (59), ששימשה כבעלים ומנהלת המשפחתון, התקינה בעצמה וילון חדש בחדר השינה של הילדים, מעל מיטתו של הפעוט א' בן השנה וחצי. הוא הובא לפעוטון באותו יום, כמו בכל בוקר שהחל רגיל למדי.
על פי כתב האישום שהוגש נגדה ב-2022, במהלך ההתקנה הבחינה מוסטקוב בחוט חורז משתלשל מהווילון, אך לא דאגה להסירו, אף שהכירה בסכנה הפוטנציאלית הכרוכה בכך.
למחרת, עוזרת הגננת – הנאשמת השנייה ילנה לוקש (48), הבחינה אף היא, כנטען, בסיכון שנשקף מהחוט, דיווחה על כך למנהלת בשיחת טלפון, אך גם היא לא פעלה כראוי להסרת הסכנה.
לאחר שהרדימה את הילדים בחדר ונשארה להשגיח עליהם, עזבה את החדר לכמה דקות לצורך החלפת טיטול – והשאירה את הילדים, לרבות התינוק א', ללא השגחה צמודה.
על פי האישום, בעת היעדרה, הפעוט כרך את החוט סביב צווארו ונחנק. כאשר הבחינה הנאשמת השנייה במתרחש, מיהרה להסיר את החוט וקראה לעזרה. המנהלת ניסתה לבצע החייאה עד להגעת צוות מד"א, שפינה את הפעוט לבית החולים רמב"ם – שם נאלצו הרופאים לקבוע את מותו.
על פי חוות דעת רפואית, המוות נגרם כתוצאה מ'תשניק' – לחץ ממושך של החוט על צווארו של הפעוט שגרם לפגיעה בזרימת הדם למוח.
כתב האישום ייחס לשתי הנאשמות גרימת מוות ברשלנות. בין היתר, נטען כי הן לא דאגו לסביבה בטוחה לילדים, לא נקטו באמצעי זהירות מינימליים ולא הבטיחו השגחה רצופה בעת שנת הילדים – למרות שהיו מודעות לסכנה הברורה.
את מוסטקוב ייצגו עו"ד תמי אולמן ועו"ד יעקב שלומוביץ; ואת לוקש ייצג ליאור בר-זוהר. רק באפריל 2024 החל הדיון בהליך העיקרי בבית המשפט. לאחר שהתקיימו ישיבות שבהן נשמעו ראיות מטעם המאשימה, הודיעו הצדדים על גיבוש הסדר טיעון ביניהם וזכה גם להסכמת משפחתו של המנוח.
על פי הסדר הטיעון, הוסכם כי על מוסטקוב, אשר ניהלה את המשפחתון, יוטלו תשעה חודשי מאסר בפועל – שהמאשימה לא תתנגד שירוצו בעבודות שירות, בכפוף לחוות דעת מתאימה.
על הנאשמת השנייה, לוקש, הוסכם עונש של שבעה חודשי מאסר בפועל ויום אחד נוסף – שגם הוא, ככל שתימצא מתאימה, יירצה בעבודות שירות.
התביעה הדגישה בטיעוניה, כי מדובר ברשלנות חמורה שהביאה למותו של ילד קטן במקום שבו היה אמור להיות מוגן ובטוח. "הפגיעה היא בערך החשוב ביותר – החיים", ציין התובע עו"ד מור בן אבו, שהפנה לתצהיר מטלטל שכתבה אמו של המנוח, שבו תיארה את הרגעים העצובים שבהם נודע לה כי בנה הובהל לבית החולים. כולל ניסיונות ההחייאה ואז – פרידתה הכואבת ממנו.
מנגד, סנגוריהן של הנאשמות טענו לקשיים ראייתיים בתיק, לשיהוי ממושך בהגשת האישום ולכך שמדובר באירוע טרגי שלא נבע מכוונה פלילית.
עו"ד אולמן ושלומוביץ הוסיפו כי חלף זמן רב עד לסיום ההליך ובעלת הפעוטון ניהלה שני עשורים גני ילדים ופעוטות ללא שום אירוע חריג. עוד ציינו את ההשלכות הקשות שחוו הנאשמות – גם מבחינה אישית וגם כלכלית, לרבות סגירת הגן, עזיבת התחום, הידרדרות כלכלית והשלכות נפשיות מתמשכות.
הנאשמות עצמן הביעו חרטה עמוקה. מוסטקוב אמרה בדמעות: "אני מצטערת שקרה המקרה הזה… כל החיים, וגם המשפחה שלי, סובלים מזה". הנאשמת השנייה לוקש: "מאוד קשה לי במשך כל שש השנים האלו. אני משתתפת בצער המשפחה. אני לא יכולה להגיד שום דבר".
חוות דעת של הממונה על עבודות השירות קבעו כי שתי הנאשמות מתאימות לביצוע עבודות שירות.
"המעשים והמחדלים שבגינם הורשעו הנאשמות, הובילו לקץ טרגי של חיי פעוט חסר ישע ובכך פגעו פגיעה אנושה בערך היסוד של קדושת החיים והזכות לחיים", כתב שופט בית המשפט השלום בחיפה אחסן חלבי בגזר הדין. "ערך קדושת החיים מקבל אף משמעות מיוחדת כאשר מדובר בילדים רכים וקטנים התלויים לחלוטין במבוגרים האחראיים עליהם.
"אמנם יש בהסדר הטיעון הקלה עם הנאשמות, אולם הוא מבטא איזון בין שיקולי החומרה והקלה – והוא אינו חורג ממתחם הסבירות… בנסיבות אלו יש מקום לכבד את ההסדר".
בהתאם לכך פסק השופט:
על הנאשמת מוסטקוב – תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, תשעה חודשי מאסר על תנאי ופיצוי של 15 אלף שקל למשפחת המנוח.
על הנאשמת לוקש – שבעה חודשי מאסר בעבודות שירות, תשעה חודשי מאסר על תנאי ופיצוי של 10 אלף שקל למשפחת המנוח.
