בני זוג המתגוררים בדרום נאלצו במשך שנים לחיות עם הידיעה כי הילד שאותו הם מגדלים מאז ינקותו אינו זה שהאם ילדה בשנת 2015. רק בסוף חודש מרס, לאחר תהליכים רבים ושונים, ועל אף שהתעלומה לא נפתרה, ההורים סגרו מעגל הודות להחלטת בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע.
תחילת הסיפור בנישואי בני הזוג בחו"ל, שם הם גם הביאו לעולם ילד בשנת 2015. עקב בעיות ודימומים בהריון, האם נאלצה לעבור לידה בבניתוח קיסרי, חודש וחצי לפני התאריך המיועד.
במשך שלושה ימים האם לא ראתה את בנה התינוק, מאחר שסבלה מחולשה וכאבים בעקבות הניתוח. לדבריה, נמסר לה על ידי הצוות במרכז הרפואי שבו ילדה, כי התינוק נולד במשקל של 1.8 ק"ג, נלקח לתינוקייה ושהה באינקובטור.
רק שלושה ימים לאחר מכן הובא אליה התינוק והיא החלה לטפל בו. במשך שבועיים וחצי נוספים שהתה אתו באשפוז, ולאחר מכן הם השתחררו, אך המשיכו והגיעו מספר פעמים לבית החולים למעקב וטיפולים.
כאשר התינוק היה בן ארבעה חודשים, האישה עלתה אתו ארצה והצטרפה לבן זוגה, יהודי ישראלי שחזר לישראל לפניה.
בשנת 2017 ביקשו בני הזוג מבית המשפט להסדיר את מעמדו של בנם כאזרח ישראלי, מאחר שאביו יהודי ואזרח ישראלי, והם נדרשו לבצע בדיקת אבהות.
באורח טראגי ומפתיע, במסגרת התביעה, לא זו בלבד שהתברר שהאב המגדל איננו האב הביולוגי, אלא גם שהאישה איננה בעלת זיקה גנטית לקטין. בדיקה חוזרת הצביעה על אותה תוצאה וההורים החלו בתהליך של עיבוד המציאות, הנסיבות והעובדות שהתבררו להם.
נוכח המציאות השוררת במדינת המוצא שממנה הגיעו, היה קושי להתחקות אחר נסיבות אובדן הבן הביולוגי וההנחה היתה שהוא הוחלף בתינוק שאותו לבסוף גידלו כאמור. לטובת טיפול בענייניו של הקטין, ההורים המגדלים מונו כאפוטרופוסים. לאורך השנים נולדו להם שתי בנות נוספות וכיום הם מגדלים את שלושת הילדים בביתם.
בשנת 2021 ביקשו ההורים להסדיר את אימוצו של הקטין, כאשר ברקע האפשרות שהמדינה עלולה לבקש להכריז עליו כבר אימוץ כלפי הורים לא ידועים.
ההורים מצאו עצמם בהליכים ממושכים ומאתגרים שהתבררו בבית המשפט לענייני משפחה ולא חסכו מאמצים: עורכי דין וחוקרים מטעמם שנסעו למדינת המוצא, ניסו להתחקות אחר מסמכים שיעידו על נסיבות לידת בנם הביולוגי ועל הנסיבות שבהן הקטין הגיע לחזקתם – אך ללא הצלחה.
ההורים נאלצו במהלך הדרך להתמודד עם החשדות שנבדקו לגבי אפשרות שאין מדובר במקרה של החלפת תינוקות, אלא באירוע פלילי שבו הקטין הגיע לידיהם בדרך עבריינית. לשמחתם היחסית, חקירת משטרה בנושא הסתיימה בסגירת התיק, שכן לא נמצאו כל ראיות. תעלומת החלפת התינוקות נותרה התזה היותר ריאלית.
לאחר שהסתיימו מספר חקירות – על ידי המשטרה, משרדי ממשלה שונים וההורים עצמם – התבררה התמונה המדאיגה: ככל שלא יוסדר מעמדו של הקטין בישראל, הוא עצמו ייפגע באופן דרמטי. זאת מפני שלא יוכל לצאת מהארץ או להיכנס אליה, שכן אין לו מעמד – לא בישראל ולא במדינה שבה נולד.
המבוי הסתום שאליו נקלעה המשפחה והעובדה שהקטין גדל בתא משפחתי טוב ומיטיב, הביאה את סגנית נשיא בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע, השופטת רותם קודלר עיאש, למסקנה שאין להותיר את הקטין ללא אב ואם וללא מדינה שאליה הוא משתייך. זאת במיוחד כאשר מדובר במי שגדל כילד יהודי ישראלי המתחנך במוסדות חינוך דתיים וכל מציאות חייו נבנתה והתבססה כיהודי ישראלי.
השופטת נענתה לבקשת עובדת סוציאלית מטעם השירות למען הילד ונציג היועצת המשפטית לממשלה והכריזה על הילד בר אימוץ אימוץ כלפי הורים לא ידועים. או אז, נפתחה הדרך לדון בבקשת ההורים המגדלים לתת צו אימוץ.
בהקשר זה יש לציין כי החלטה זו הגיעה לאחר מספר תסקירים שהוגשו בעניינו של הקטין, והליך טיפולי שבו השתתפה המשפחה ובמהלכה נחשף הקטין לסיפור חייו. "מדובר בתהליך לא פשוט", כתבה השופטת קודלר עיאש, "עסקינן בקטין שהוא היום בן תשע שנים ולמעשה רק עם הגיעו לגיל שמונה וחצי שמע לראשונה על כך שהוריו המגדלים אותו מיום לידתו – אינם הוריו הביולוגים".
יום לפני פסק הדין התייצבו ההורים יחד עם הילד בבית המשפט. השופטת שמעה את ההורים, את העובדות הסוציאליות, את האפוטרופא לדין, את עורך דינם של ההורים, את נציג היועמ"שית, וכמובן – גם את הקטין עצמו.
"ניכר היה כי כולם היו נרגשים מאוד מהמעמד, מההסדרה החוקית של מעמד ההורים כלפיו ומסיום ההליכים", כתבה השופטת קודלר עיאש בהחלטתה להיעתר לבקשת ההורים למתן צו אימוץ. "הקטין יכול להמשיך כעת בדרך חייו, שבה גידלו אותו הוריו המאמצים, באהבה, במסירות וביציבות, וזאת על אף שנסיבות היוולדו והעדר הזיקה הגנטית היו ידועות להם כבר לפני שנים רבות. על אף הנסיבות, הדבר לא גרע מאהבתם ומסירותם כלפיו, והוא ימשיך לגדול בתא המשפחתי הנהדר והמיטיב שבו הוא גדל ובמדינת ישראל המשמשת לו כבית על פי בחירת הוריו".
את ההורים ייצג בהליך: עו"ד טל צ'קול.
היועצת המשפטית לממשלה יוצגה באמצעות עו"ד מורן גנות ברנע
* הכותבת, עו"ד דפנה לביא, היא עורכת דין לענייני משפחה ומרכזת מדור המשפחה באתר "פוסטה"
