ארבעה פליטים מאריתריאה אשר נפצעו באורח קשה במהומות שפרצו בין תומכי ומתנגדי המשטר בדרום תל אביב לפני שנה וחצי – הגישו תביעה נגד משטרת ישראל על סך 2.5 מיליון שקל.
שלושה מהתובעים נפגעו קשה כתוצאה מירי משטרתי. תובע נוסף איבד עין כתוצאה מהאלימות בין הקהילות המסוכסכות, בינן לבין עצמן. כוחות המשטרה הופתעו מפרוץ האלימות ולא נערכו לעוצמתה.
בתביעה שהגישו הנפגעים מהקהילה האריתראית, באמצעות עו"ד מיכאל לב, נטען למחדל חמור של המשטרה שהתעלמה מהתרעות שקיבלה ממנהיגי הקהילה מראש, על האלימות הצפויה. למרות ההתרעות, לטענת התובעים, משטרת מחוז תל אביב אישרה מראש את קיום שני האירועים בסמוך: גם את האירוע של תומכי המשטר וגם את מחאת הנגד של מתנגדיו, במקביל. המשטרה לא נערכה בכוחות מתאימים ולאחר מכן, פתחה באש חיה על המפגינים.
בסוף אותו יום דמים חריג בדרום תל אביב, שבת 2 בספטמבר 2023, נמנו עשרות פצועים קשה מקרב הפליטים, כולל מירי חי. כמו כן נפצעו עשרות שוטרים בהתנגשויות.
ארבעת התובעים הינם, לדבריהם, מאנשי האופוזיציה למשטר האריתראי ושוהים בישראל שנים רבות לאחר שברחו מארצם.
בקרב הפליטים קיימים שני זרמים: הזרם האחד תומך במשטר באריתריאה והזרם השני מתנגד. בין הזרמים הפוליטיים קיימת מתיחות רבת שנים ולא אחת דווח על התפרעויות ברחבי העולם בקרב התומכים והמתנגדים.
הזרם התומך במשטר, ביחד עם שגרירות אריתריאה בישראל, תכננו אירוע פוליטי ב-2 בספטמבר 23' ברח' יד חרוצים בתל אביב. מנגד, תומכי האופוזיציה ביקשו לקיים מחאת נגד. בתביעה נטען כי משטרת מחוז תל אביב אישרה לקיים גם את האירוע של השגרירות וגם את המחאה של מתנגדי המשטר, בסמוך.
בתביעה נטען כי מנהיגים בקהילה האריתראית פנו למשטרה וביקשו שלא לאפשר את קיום האירוע של תומכי המשטר. "הפונים התריעו למשטרה על ההשלכות הקשות שעלולות להיות באם יתקיים האירוע ועל האיומים ברשתות החברתיות. המנהיגים תיארו במכתביהם גם את שקרה במדינות אחרות בהם התקיימו אירועי תמיכה דומים במשטר – אלימות קשה שאף גבתה חיי אדם".
בתביעה צוטט מכתב התראה ששלח למשטרה, שבוע לפני, יו"ר של אחד מארגוני הקהילה. הוא התריע כי "שגרירות אריתריאה מתכננת אירוע פוליטי. האירוע המתוכנן מלווה באיומים של תומכיו. באותה מידה מתוכננת הפגנת התנגדות מצד המתנגדים לדיקטטורה. אירועים דומים התרחשו לאחרונה ברחבי העולם והופסקו עקב אלימות קשה שסיכנה חיים משני הצדדים וגם של אזרחים מקומיים… האירוע עלול לגבות מחיר כבד ולהביא לשפיכת דמים.. אנו כארגון קהילתי מביעים את דאגתנו, מחשש ממשי לחיי אדם".
מכתב נוסף שכותרתו "בקשה למניעת אירוע שנוי במחלוקת" נשלח למשטרת ישראל, מטעם המנהיגים הדתיים של הכנסיות האריתראיות בישראל. המנהיגים כתבו כי ממעקב אחר הרשתות החברתיות, עולה מתח גדול מאוד בין חברי הקהילה האריתראית בישראל, סביב האירוע. "מתח מסוג זה בעבר גרר פעולות אלימות שאנו מתנגדים להן ורוצים למנען. במטרה למנוע התלהטות יצרים שסופה עלול חלילה לגרום לאסון, אנו מבקשים שלא לאפשר את קיום האירוע המתוכנן".
בתביעה נטען כי חרף ההתראות והמידע המודיעיני שהיה בידי המשטרה אודות הכאוס שיכול להיגרם, ניתן אישור במקביל כאמור הן לאירוע והן לקיום מחאת הנגד, ללא היערכות מתאימה.
מאות מתנגדים למשטר נהרו למקום המחאה. כתוצאה מכך, החלו עימותים קשים בין המשתתפים באירוע של השגרירות, לבין המתנגדים. בנוסף החלו עימותים קשים בין המשתתפים לבין השוטרים ואנשי כוחות הביטחון שהיו במקום, בכמות בלתי מספקת.
"העימותים הסלימו מהר מאוד כאשר החלו לנפץ שמשות של חנויות ורכבים", נכתב בתביעה, "אלימות קשה הכוללת שימוש בסכינים, השלכת שקיות זבל וחפצים אחד על השני, ואלימות קשה עד זוב דם.
"בגלל מוצאם של התובעים"
"המשטרה איבדה שליטה על הנעשה ועל מנת לנסות להשיב את הסדר לרחוב, החלו לנסות לפזר את המוני הפליטים בעזרת אמצעים לפיזור הפגנות. משלא עלה בידם להשליט סדר באמצעות אמצעי פיזור הפגנות שגרתיים, החלו לזרוק רימוני הלם וירו בנשק חם במפגינים. זו הייתה הפעם הראשונה מאז מהומות אוקטובר 2000, בימים הראשונים שלאחר פרוץ האינתיפאדה השנייה, שבה המשטרה עשתה שימוש בירי חי בהיקף נרחב נגד מתפרעים בתוך תחומי מדינת ישראל".
השוטרים ירו לעבר קהל המפגינים – הן תומכי המשטר, והן מתנגדיו, ואזרחים שמתגוררים באזור שמעו היטב את קולות הירי. כתוצאה מהשימוש בנשק חם, נורו שלושה מהתובעים, נפצעו בבטנם באורח קשה, ונזקקו לניתוחים רבים. התובע הרביעי סבל מחבלת ראש ואיבד ראיה באחת מעיניו.
"אין ספק כי לו היה מדובר במפגינים שאינם פליטים, לא היה נעשה שימוש בנשק חם", נטען בתביעה. "המשטרה פיזרה את המחאה בצורה כזו לאור מוצאם של התובעים… ככל והמשטרה היתה נערכת כראוי, לא היתה מאפשרת את האלימות הקשה שפרצה במקום… המשטרה הפגינה זלזול ואדישות לשלומם של המפגינים לאור היותם פליטים".
התובעים באמצעות עו"ד לב טוענים, כי "המחדל זועק לשמיים. התנהלות השוטרים, אשר בחרו להגיב בירי קטלני כלפי המפגינים תוך הפגנת אדישות מוחלטת לחייהם ולשלומם, אינה יכולה להיחשב אלא כרשלנות חמורה. קשה להתעלם מהתחושה כי זהותם של הנפגעים – מבקשי מקלט מאריתריאה – היא שהובילה ליחס האלים והבלתי מידתי, באופן הסותר את עקרונות השוויון, שלטון החוק וחובת ההגנה על חיי אדם.
"לא רק שהמשטרה חרגה מהנורמות החוקיות והמקובלות בניהול הפגנות, אלא שהרשלנות והמחדלים החלו לפני – הנתבעת ידעת מראש על המתיחות והסכנה להפרות סדר, אך בחרה להתעלם ולא לנקוט באמצעים למנוע את האלימות, על אף שהתריעו בפניה על אירוע עם פוטנציאל לאלימות קשה עד כדי אסון… המשטרה לא ערכה כראוי את ההכנה הנדרשת לקיום האירוע והמחאה במקביל, ולא ננקטו אמצעים שיבטיחו את שלומם של המפגינים".
לטענת התובעים, "המשטרה יכלה והיה עליה לאזן את הזכות לחופש הביטוי לבין השמירה על הסדר הציבורי, בכך שהייתה מאשרת קיום מחאה במקום אחר, ולא בסמוך למיקום האירוע; בכך שהייתה מציבה כוחות גדולים יותר בתחום האירוע והמחאה; בכך שלא הייתה מאשרת את קיום האירוע או המחאה; או בכך שהיתה מגיעה למקום לפני השעה הקבועה ונערכת בהתאם… התובעים ברחו מהתופת וממשטר הרודף אותם ונתקלו בהתנהגות דומה במדינה שבה ביקשו מקלט".
על כן, הם תובעים פיצוי בגין נזקי גוף ונכויות שנגרמו להם, הוצאות רפואיות, כאב והפסדי השתכרות.
טרם הוגש כתב הגנה.
